שיחה:אוניית ביבו

משוב מ-1 באוגוסט 2015

אני מבקש למחות על הכנסת הערך הפוגע ומעליב-האינטליגנציה הזה לוויקיפדיה. שימו לב שערך זה עוסק, בעצם, בפרסומת לרב חובל ישראלי כלשהו. שימו לב שאין לערך הזה מקבילה בשפה האנגלית.

שלמות - הערך מכסה נושאים שיש מחלוקת על קיומם, בכלל. בערך נכתב, במפורש, שבזמן כתיבתו היו קיימות בעולם 3 (שלוש) אוניות כאלה... יש לשלול מאמרים העוסקים במחקר מקורי Original Research. מקומם הוא בספרות המחקרית, ולא באינציקלופדיה.

אובייקטיביות - אין ספק שהערך מתאר שיטה שפותחה והוצעה ע"י אדם ישראלי, בכל זיקה לאוסטרליה, אשר הערך הזה משרת את פירסומו האישי, על חשבון אמיתות תעשיתיות-ימיות בדוקות ונפוצות, ובכללן מקומה של אוסטרליה בתעשיית הסוכר הבינלאומית. הערך מתאר בצורה מליצית וטווסית את ההתחבטויות הנפשיות של הממציא של השיטה המתוארת, והופך, בכך, בלבלתי אובייקטיבי בעליל. יש לדחות ערכי "טווס" - Peacock. משפטים כגון - "גדולתה של השיטה הוא בכך ש...", או - השגיה המדהימים של השיטה" או כל דבר הדומה לזה - אין בו שום אובייקטיביות. מבחן הקיום במציאות (ריאליטי צ'ק) מראה לנו שהערך הזה מתאים ל 3 ספינות בלבד, בעולם, מה שמגחיך את הערך.

אמינות - אין שמץ של אמינות בערך הזה, אשר כל מטרתו היא עשיית פירסומת שקרית לאדם ישראלי מסוים, שהוא גם רב חובל. השיטה המתוארת היא נסיונית, ואיננה קיימת בזרם המרכזי של התעשייה. גם מיקומה של אוסטרליה, כפי שמתואר במאמר, בתחום תעשית הסוכר, איננו תואם את המציאות. הערך אינו מתעמת עם העובדה שנמל הפריקה של הסוכר "בצובר" (כלשון הערך), אינו חייב להיות מקום היעד הסופי של הסוכר, אלא יכול להיות מקום ביניים, אשר מותאם היטב לפריקה ואריזה של סוכר בתנאים הולמים.

רמת הכתיבה - הכתיבה של ערך זה אינה יאה לאינציקלופדיה. היא יאה, אולי, לסיפור הרפתקאות לילדים.

לסיכום - כאשר הערך הזה יתאר מציאות בדוקה, ולא מחקר שנמצא בראשיתו ושיש ספק לגבי תוצאתו - אזי יכול המאמר הזה להצדיק את קיומו. בינתיים הוא איננו מצדיק את קיומו. למחוק.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.143.227.163 04:33, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

תשובה משוב מ-1 באוגוסט 2015

הביקורת היא אלמונית ומשום כך אינה ראוייה לתגובה.
למרות זאת אשיב עליה — דבר דבור על אופניו — וזאת בשל הכתוב בספר משלי, פרק כ”ו, פסוק ה׳: ”ענה כסיל כאיולתו, פן יהיה חכם בעיניו”.

קונספט הביבו בהובלת הסוכר הוא ייחודי, פורץ דרך וכאשר נולד זכה לתהודה עולמית בעולם הספנות.
גדולי המומחים בתעשיית הסוכר בעולם טענו שהובלה ימית של סוכר לבן בצובר היא בלתי אפשרית. קבלות זמינות.
ביבו הוכיחה שההפך הוא הנכון.
אני מציע למבקר הזועם לקרוא את הכתבה הראשית בעיתון Lloyd's List מיום 28-04-1986, יום חנוכת אניית הביבו הראשונה. גם את המאמר Why BIBO project will transform the sugar trade באותו עיתון. המבקר מבין כנראה בעסקי הובלה ימית יותר מאשר מומחי לוידס וראוי שהעולם יסיר כובעו בפניו.

אם ”לוידס ליסט” אינו מספיק לפוסל באמינות הנושא, אוכל להפנות אותו למקורות נוספים כ”פיננשיאל טיימס”, ”אינטרנשיונשל באלק ז׳ורנל” ואחרים. גם לעבודה אקדמית על אניית הביבו שהעניקה למחברה תואר דוקטור לפילוסופיה בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטה זניחה ששמה ”אוניברסיטת ניו-סאוט ולס”, שהיא במקרה, הגדולה והחשובה באוניברסיטות אוסטרליה. דרך אגב, הבוחנים של אותה עבודה היו שני פרופסורים, אמריקאי ובריטי, שהיו באותה תקופה הגדולים בעולם בדיסציפלינה של כלכלת אניות סוחר.

יתר על כן, באשר לאחת הטענות השקריות, ש”אין לערך הזה מקבילה בשפה האנגלית”, אני מבקש להפנות את המבקר הדייקן ל- Marine Encyclopaedic Dictionary, by Eric Sullivan, Lloyd's of London Press, Fourth Edition ושם, בעמוד 67, ימצא את אניית הביבו. שוב מדובר בלוידס, שההבנה שלהם בעסקי ים כידוע שואפת לאפס.

למרבה הפלא, אניית הביבו — ש”אין הצדקה לקיום ערך ויקיפדי עבורה” — מככבת גם בויקיפדיה הצרפתית, בקישור https://fr.wikipedia.org/wiki/BIBO לצערי איני קורא צרפתית ואין לי מושג מה כתוב שם. גם לא התענייתי.

באשר לזילזול במקומה של אוסטרליה בתעשיית הסוכר הבינלאומית, לידיעת הדוגל באמינות, אוסטרליה היא יצואנית הסוכר השלישית בגודלה בעולם, יותר מ-3.5 מיליון טון בשנה, ראה https://apps.fas.usda.gov/psdonline/circulars/sugar.pdf .
יתר על כן, יצוא הסוכר המזוקק (= לבן) שלה – שנגדע למשך שנים בשל העלות הגבוהה של שרותי הסאוורות בנמלים – חזר לחיים רק בזכות קונספט הביבו, אשר קיצץ בצורה דרסטית בעלויות ובמשך הסבב בנמלים. ראה בעניין זה:
http://www.fao.org/docrep/005/x0513e/x0513e12.htm
האומר בין הייתר:
In its 1995 report, Mackay Refined Sugars indicate that gains have been made in market share in Australia and New Zealand and that exports are also growing with the company now being seen as a major player in regional white markets with BIBO (Bulk in Bagged Out) sales to the Islamic Republic of Iran, China, Sri Lanka and Indonesia and container exports to India, Philippines, Fiji, China, Republic of Korea, Vietnam and China, Hong Kong Special Administrative Region.

המספרים המדוייקים אינם לפני כרגע, אך אני מניח שהיצוא האוסטרלי של סוכר לבן הוא עכשיו כ-200,000 טון לשנה, כמעט כולו באמצעות ביבו.

ההערה ”[המחבר] אינו מתעמת עם העובדה שנמל הפריקה של הסוכר "בצובר" (כלשון הערך), אינו חייב להיות מקום היעד הסופי של הסוכר, אלא יכול להיות מקום ביניים” היא חסרת משמעות. בכל העולם אין הטובין הנפרקים מאניות נצרכים בנמל, אלא מועברים, בדרך כלל בהובלה יבשתית, למרכזי הצריכה. כאשר מדובר בהובלת סוכר בצובר (ללא מילוי שקים באנייה) הפריקה נעשית למשאיות מיכל, אפילו בנמל אשדוד, ממנו הוא מובל למפעלי ”סוגת” בקריית גת.

יש לי תשובה על כל טענות הביקורת הנוספות, אך יקצר המצע מהשתרע.

באשר לאמינות הדיווח – ישפוט הקורא מי אמין יותר: הערך הכתוב או הביקורת שכל כולה מחקר חפיף וחוסר פירגון.

על רמת הכתיבה – קטונתי. ישפטו החברים.

למען הגילוי הנאות – מחבר הערך ותשובה זאת הוא אותו ”רב חובל ישראלי כלשהו”, שהמצאתו – שיושמה באוסטרליה הרחוקה — רק הוסיפה כבוד לישראל. אין הוא זקוק לפרסומת עצמית: תיק קטעי העיתונות הבינלאומית שבידו, תואר הדוקטור שקיבל והתמלוגים שזרמו לכיסו משך שנים רבות יש בהם די והותר.

נראה שלא תמיד ”קנאת סופרים מרבה חוכמה”.
לעתים קורה ההיפך!

Ameme - שיחה 10:00, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

חלק מיותר בערך

כל החלק הזה: הובלת סוכר - סקירה היסטורית, מענייין מאד אך לא שייך לערך. אוריד אותו תוך מספר ימים אם לא תהיה התנגדות. אסף השני - שיחה 16:05, 15 במאי 2020 (IDT)

הורדתי. ייתכן שאוסיף לערך סוכר אסף השני - שיחה 10:17, 22 במאי 2020 (IDT)

שחזרתי עד לתום הדיון. אתה לא דן עם עצמך ומסיר... אם אין הענות, הפנה מלוח המודעות. נימקתי בתקציר העריכה את דעתי על ההסרה. בורה בורה - שיחה 11:05, 22 במאי 2020 (IDT)

הפרק "הקדמה: תעשיית הסוכר" בוודאי מיותר. הפרקים האחרים מספקים רקע היסטורי סביר להתפתחות הובלת הסוכר, ואפשר להשאירם (אולי תוך קיצוץ פרטים שוליים). דוד שי - שיחה 11:25, 22 במאי 2020 (IDT)

ראשית, הערך הוא על אוניית צובר שיכולה להוביל כל מטען יבש זורם, אילכך ההיסטוריה של אחד המטענים שהיא יכולה להוביל (גם אם העיקרי שבהם) היא מיותרת, בוודאי בפירוט כזה.

שנית, בערך על אובייקט המשמש למטרה כלשהי, אני לא מצפה לסקירה כל כך נרחבת על האמצעים ששימשו לפניו לאותה מטרה. לדוגמה, הערך אוטובוס, למשל, איננו כולל ואיננו צריך לכלול סקירה מרחיבה על אמצעי תחבורה ציבורית שהיו לפניו: את אלו נצפה למצוא בערך תחבורה ציבורית (אם כי אינם שם כרגע). הערך טלפון סלולרי איננו כולל, ואיננו צריך לכלול, התייחסות לטלפון הקווי: והערך טלפון איננו מרחיב בנושא הטלגרף. אפשר לקחת את הטקסט הטוב הזה, הזה, לפתוח ערך הובלת סוכר ולהפנות אליו, אבל אין לו מקום כאן, לדעתי.

בורה בורה, בבואך לבדוק נחיצות עריכה, לא גודל העריכה ולא וותק הטקסט קובע. בנימוק עריכתך, התיחסת רק לאלו (אם הבנתי נכון, המשפט קצת התבלבל) וחבל. אסף השני - שיחה 11:58, 22 במאי 2020 (IDT)

כמו שדוד ציין לעיל התוכן הוא טוב. אם הקדמה לתעשיית הסוכר אינה במקום, מעבירים אותה למקום מתאים שהרי אין עוררין שהתוכן טוב. לגבי שאר דבריך, אולי זה טוב בעולם אוטופי. במציאות, אם יש לנו כבר ערך עם סקירה כזו, צדיק בסדום, לא נסיר את הקטע עבור העולם האוטופי. כאמור, אני מתנגד להסרת הקטע. בורה בורה - שיחה 12:19, 22 במאי 2020 (IDT)

אסף השני, יכול להיות שבאמת לא מתאים כאן, אבל יש טעם בדברי בורה שחבל למחוק טקסט מושקע. אולי כדאי "לאחד" את הפרק הזה עם פרק ההיסטוריה שישנו בערך סוכר, וכאן להשאיר רק טקסט מקוצר שמתייחס לשיטה אותה ביבו החליפה. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:55, 23 במאי 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באוניית ביבו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.biboships.com/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190926051609/http://biboships.com/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:25, 26 בנובמבר 2022 (IST)