שיחה:בית הדין לענייני אישות בראשות הרב דניאל שפרבר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב-28 בינואר 2019
הוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב-28 בינואר 2019

חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעתי. יוניון ג'ק - שיחה 20:07, 21 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

אין כזה בית דין. הוא הוקם לצורך מסויים. הוא יכול להתכנס עוד שבוע לצורך אחר או לא להתכנס בכלל לנצח. צריך להמתין ולראות האם מדובר בפורום קבוע ומשפיע או חד-דו-תלת פעמי. --ריהטא - שיחה 19:43, 22 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

בית הדין אמנם הוקם כדי לענות על צורך מסוים, אבל הוא לא הוקם לשימוש חד פעמי - ואכן הספיק להתכנס פעמיים ואמור להתכנס לפחות פעם אחת נוספת. אמנם לא מדובר בערכאה שמתכנסת באופן קבוע ומסודר (אולי צריך להוסיף: עדיין), אבל הסיבה לכך היא שרוב האנשים עדיין בוחרים לפנות אל בתי הדין הרשמיים, לא משנה כמה עיכובים, עיוותי דין ונזקים נגרמים להם שם. אדגיש: בית הדין לא נועד להחליף את בתי הדין הרשמיים במדינת ישראל בנושאים יומיומיים, אבל בהחלט מציע אלטרנטיבה אמיתית במקרים קשים ויוצאי דופן בהם בתי הדין הרשמיים של מדינת ישראל "הרימו ידיים". זאת באמצעות פסיקה המבוססת על ההלכה – אך בכל זאת מוכנה לערוך שינויים ולהתבסס על חשיבה פחות שמרנית. דבר נוסף - אמנם בית הדין התכנס רק פעמיים מאז הקמתו, אך החשיבות שלו גדולה מאוד גם לו היה חד או דו פעמי (והוא לא, כאמור), משום שמדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה שבה קמה ערכאה דתית מחוץ לבתי הרשמיים ונותנת החלטה בנושא שנמצא לכאורה בסמכותו הבלעדית של בית הדין. האם בתי הדין הרשמיים יכירו בהכרעה הזו? נדע רק כשמישהי מהנשים שעברו בבית הדין האלטרנטיבי – ינסו להתחתן באופן רשמי. אנחנו בהחלט מאמינים שבסופו של דבר, בתי הדין הרשמיים יכירו בפסיקת בית הדין, גם אם בדיעבד. Adiya.shvartz - שיחה 09:21, 23 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

Adiya.shvartz, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. כמו כן, לדעתי חשיבותו האנציקלופדית של בית הדן בפרשיות שעורר ולא בעצם קיומו. לפרשיות ולבית הדין יש מקום בערך על מרכז צדק לנשים. אני מזכיר, וניתן לעיין בוק:לא, שערך בויקיפדיה לא נועד להעלות את המודעות לדבר מסוים, אלא לרכז את הידע בנושא שיש לו כבר חשיבות אנציקלופדית. ניתן לעיין גם ב-ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית. שיר § שיח § 12:55, 23 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
מעיון בקישורים המובאים בערך (ynet ישראל היום ואתר "כיפה") יש חשיבות (יש השפעה תרבותית, מאחר ומדובר בגורם היוצר שינוי תרבותי). דרור - שיחה 13:43, 23 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
אני סקרן לשמוע מהו השינוי התרבותי שנוצר, אם אפשר להדגים באופן קונקרטי. נרו יאירשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 20:37, 28 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

אין חשיבות לב"ד שדן בשני מקרים ספציפיים וגם אז בהרכבים שונים. יש לאחד לערך דניאל שפרבר או לערך מרכז צדק לנשים שהם המכנה המשותף לשני המקרים. אם אחד מפסקי הדין יעורר פולמוס הלכתי ער כמו הגט מקליווא, יהיה ניתן לעתוב עליו ערך. בברכה, גנדלף - 14:28, 23/01/19

מצטרף למבהירי חוסר החשיבות. יזהר ברקשיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ט • 20:23, 23 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

תומכת בחשיבות. זו התארגנות ייחודית אשר זכתה לסיקור נרחב בתקשורת בארץ ומיחוצה לה, גרמה לסערה ציבורית, ואשר ממשיכה לפעול. ‏TMagen‏ • שיחהנשים באדום 12:22, 25 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

TMagen, מה שזכה לסיקור נרחב זה סיפורה האישי של צביה גורודצקי, ולא המוסד שהקים דניאל שפרבר. יוניון ג'ק - שיחה 14:18, 25 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
סיפורה האישי של גורודצקי אינו ראוי לערך בפני עצמו. שילוב סיפוריהן של גורודצקי ואחרות כמיזם דתי חברתי שנועד לפתור בעיה חמורה, דווקא ראוי בעיני לערך. תומך בחשיבות. GHA - שיחה 10:26, 26 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
הסיפור זכה לפרסום רב, נכון. אבל יש בעיה מהותית בערך, והיא שהמוסד לא קיים. שלשה רבנים שהתכנסו בשביל להתיר אשה בלא גט אינם מוסד. כפי שבית הדין של הרב גורן בפרשת האח והאחות אינו בית דין שזכאי לערך. בן עדריאלשיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ט 00:19, 27 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
תומכת בחשיבות. לא מדובר ב"בית דין שהתכנס כדי להתיר אישה אחת", אלא במוסד שהוקם בירושלים כאשר מטרתו היא לא כינוס אד-הוק כמו במקרים אחרים בהיסטוריה היהודית. בית הדין קיים וממשיך לפעול ולהתיר עגונותONHNs - שיחה 10:17, 27 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
חסר חשיבות לחלוטין. היה אמור להמחק המחיקה מהירה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 08:53, 28 בינואר 2019 (IST)[תגובה]
"פעם הראשונה בהיסטוריה שבה קמה ערכאה דתית מחוץ לבתי הרשמיים"? הבל. אהרן חורין, הדומה לנשוא הערך באופן שמעורר הרהורים בשער הגלגולים למהרח"ו, התיר אלמנה שלושה חודשים אחרי שילדה כבר לפני מאתיים שנה. בתי דין לא-אורתודוקסיים פועלים כבר דורות, וגם בישראל הם קיימים שנים לא מעטות (ומעמדם לעניין זה זהה בדיוק לבי"ד שפרבר). AddMore-III - שיחה 10:43, 4 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]

הוקם?[עריכת קוד מקור]

המושג 'בית דין' משמש העולם היהודי בכמה הקשרים שונים. ההקשר המוכר יותר גם לציבור החילוני, הוא מוסד בר קיימא המשמש כערכאה שיפוטית לענייני אישות וממונות (בימינו. בעבר גם תחומים נוספים). אך בהלכה קיימת הגדרה הלכתית של 'בית דין', שאינה מוסד בר קיימא, אלא שלושה רבנים (או אפילו הדיוטות, כמו במקרה של התרת נדרים) שהתכנסו ביחד כדי ליצור חלות הלכתית של 'בית דין'. כך, למשל, הרב שמואל אליהו הקים בית דין חד פעמי שכזה כשתחקר את עזרא שיינברג, וכך היה גם לאחרונה בסיפור של מוטי אלון. מקריאת הערך נראה שבית הדין שלפנינו שייך לסוג השני. אין לנו שום עדויות להתארגנות רשמית, למעט הצהרת כוונות ועיצוב לוגו פשוט. ובאותם פעמיים ש'בית הדין' התכנס, נכחו בו הרכבים שונים. אחר שיוכח שאכן יש כאן התארגנות ממשית, יהיה צורך לדון האם ההתארגנות הזו עוברת את הרף שלנו. כרגע אין ראיה כזו. יזהר ברקשיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ט • 22:23, 26 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

במקרה זה כלל אין מדובר ב'חלות' הלכתית של בית דין, כפי שנדרשת למשל להתרת נדרים, אלא ב'בירור'. בית הדין פסק שפלונית מעולם לא נישאה. כל אחד מהדיינים וכל אדם שרואה עצמו כמוסמך לכך היה יכול באותה מידה לפסוק כך בעצמו. אז הרבנות ומשרד הפנים אומרים שהיא נשואה, ושפרבר ועוד שני אלמונים אומרים שהיא רווקה. מעבר לכך זו מדינה חופשית וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. בברכה, גנדלף - 11:56, 28/01/19
אתה צודק. אבל עיקר כוונתי היא שבשיח הציבורי הדתי קוראים להתכנסות שכזו של שלושה אנשים 'בית דין'. יזהר ברקשיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 12:08, 28 בינואר 2019 (IST)[תגובה]