שיחה:גימטריה

אם יש שני פירושים למקור המילה, למה בתחילה נכתב אחד מהם לבדו?? (תרגום מיוונית). האם הוא מבוסס יותר?? דוקא בעיניי הבלתי מחקריות הדמיון למילה גאומטריה חזק מכדי לומר שזה לא מקור המילה. ―דניאל הרשקוביץ (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוגמא קיצונית

האין השורה הבאה, המופיעה במאמר, קיצונית מדי בקביעותיה (אף כי הן רק דוגמאות ואינן מתיימרות לייצג אמת), ובפרט בהצגת השם המפורש? -

"כך למשל אפשר לגזור מן השם המפורש את השוויון יהוה (26) = זו אהבה, אך גם זו אגדה. יוסף שריד (670) = המן הרשע, אבל גם עובדיה יוסף (253) = העמלק הבא."

--דניאל 15:00, 1 יוני 2005 (UTC)

אני מתצרפת לדעתך. גם לדעתי הדוגמאות האלה קיצוניות מדי, שלא לומר לוקות בחוסר טעם. אתה מוזמן להחליפן בדוגמאות ניטראליות יותר (אני חושבת שחשוב לתת דוגמאות במקרה הזה, משום שהן מבארות את הכתוב). חשמלית 15:12, 1 יוני 2005 (UTC)

אמנם השורה הנ"ל נשתנתה, אבל עדיין סבורני שהיא מיותרת ולא אנציקלופדית. בברכה, ינבושד.

הדוגמאות האלה מעולות להבנת האבסורד שבגימטריה, אבל אולי אפשר להחליף אותן בדוגמאות משעשעות אחרות שלא פוגעות. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 21:22, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

נראה לי שמישהו מצא דוגמה משעשעת אחרת (על "כושית"). אני מסכים בעניין הגיחוך שבגימטריה, ואלו "ווארטים" בלבד, וכבודם במקומם מונח, אבל אינם העיקר, וכדברי המשנה - הן "פרפראות לחכמה", לעומת "גופי תורה" שהם העיקר. חבל שאנשים מסוימים אוהבים להתעסק בפיקנטריה ולא בעיקר. בברכה, ינבושד.

עוד דברים על גימטריה

גימטריה (כנראה, מיוונית: "גאמה טריה", גאמה = 3, או מ־"?????????" - "גאומטריה") היא מתן פרשנות למילה או למחרוזת מילים לפי סכום ערכן המספרי של האותיות. לאחר שהומרו למספרים, ניתן להשוות מילים זו לזו ולמצוא קווי דמיון. יש המייחסים למילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע. אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות המופיע בטבלה שמשמאל. לעתים יש ונותנים ערך נפרד לאותיות מנצפ"ך (כלומר האותיות הסופיות): ך=500 ,ם=600 ,ן=700, ף=800 ,ץ=900. דוגמאות * "גימטריה": 3 + 10 + 40 + 9 + 200 + 10 + 5 = 277 * ההבדל בין רצוי (306) ל-מצוי (146) זה כסף (160). * ההבדל בין שקר (600) ל-אמת (441) הוא קטן (159). גימטריה בספרות התלמודית הגימטריה כדרך לקבלת רמז להבנת הכתוב וככלי פרשני שולי נמצאת בשימוש בדברי התנאים ובתלמוד במדרש - באגדה בלבד, אך אין לומדים הלכות מגימטריה (אלא אם כן הן מקובלות במסורת כהלכה למשה מסיני). בברייתא של ר' אליעזר הגלילי היא נמנית עם המידות שהתורה נדרשת בהן באגדה. בפרקי אבות, לעומת זאת, מודגש ערכה השולי של הגימטריה: "ר' אליעזר בן חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה". דוגמאות לגימטריה: * על הפסוק (בראשית יד, יד): "וישמע אברם, כי נשבה בן אחיו; וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמונה עשר ושלש מאות, וירדוף, עד-דן" נאמר בברייתא כי 318 חניכיו ילידי ביתו אינם אלא אליעזר עבד אברהם לבדו, שהרי אליעזר = 318 בגימטריה. בפירושו לפסוק זה אברהם אבן עזרא מותח ביקורת על פרשנות זו ומציין: "וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו". * מהפסוק (במדבר, ו, ה): "עד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה" נלמדת ההלכה (מסכת נזיר, ה/א) שנזירות שלא נקבע אורכה נמשכת 30 יום, כערכה של המילה "יהיה". הרא"ש, בפירושו שם, מזכיר את העובדה שפרט זה הוא הלכה למשה מסיני, ורק נסמך על הפסוק כרמז. * הביטוי "נכנס יין יצא סוד" מופיע במסכת עירובין (דף סה/א) ושם מוסבר כי בנוסף להשפעתו המשחררת לשון של היין, תכונה זו שלו נרמזת גם בגימטריה: יין = 70 = סוד. שימוש בגימטריה נעשה גם בספרות רבנית בתר-תלמודית, ולהלן דוגמאות אחדות: * על דברי יעקב אבינו: "עם לבן גרתי" (בראשית, לב, ה) אומר רש"י: "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". פירוש זה מיוחס לרבי משה הדרשן. * על דברי אחשוורוש להמן במגילת אסתר: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", מפרשים התוספות (מסכת מגילה יג/ב): "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו" (כלומר הכסף = 165 = העץ). הרמב"ן פעל לצמצום השימוש בגימטריה ככלי לפרשנות, וקבע "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריות ולהוציא מהן עניין עלה בדעתו". בספר "בעל הטורים" של רבי יעקב בן אשר נעשה שימוש נרחב בגימטריה. המחבר מתאר פרשנות זו כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב" והיא משמשת כמבוא לפרשנותו המקיפה לתורה. גם המהר"ל מפראג ופרשנים חסידיים השתמשו בגימטריה. [עריכה] גימטריה בקבלה השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח בהמאה ה-12 ואילך, בהתאם לגישה שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, וכאמצעי עזר לזיכרון. שימוש נרחב בגימטריה כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי לפרשנות המקרא מופיע בכתביהם של רבי אלעזר מוורמס ותלמידיו. שימוש נרחב ביותר בגימטריה מופיע בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה. גרשם שלום, חוקר הקבלה הנודע, מציין: "בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא" (האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 686). במאה ה-17 יצא לאור הספר "מגלה עמוקות" של נתן שפירא ובו שימוש נרחב ומעמיק בגימטריה כדרך להגות ולפרשנות. לספר זה הייתה השפעה ניכרת על הבאים אחריו. השבתאים השתמשו בגימטריה כדי להוכיח את משיחיותו של שבתי צבי, ומתנגדיהם השתמשו בטכניקה זו כדי להוכיח את ההיפך (למשל באמצעות הגימטריה שבתי צבי = 814 = רוח שקר). [עריכה] גימטריה בימינו יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש. למעשה, עבור רוב הקשרים-לכאורה המוצגים בעזרת גימטריה ניתן למצוא גם קשרים הפוכים לגמרי, פירושים סותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כתוב בפרשת בהעלותך שמרים מדברת אודות ציפורה, אשת משה, ואומרת שהיא "אישה כושית". רש"י מפרש "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריה יפת מראה". בדיקה מראה כי כושית בגימטריה גם מכוערת. שימוש הומוריסטי בגימטריה נעשה בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", שבה הופיעה דמותו של הבבא בובה, פרודיה על דמותו של מקובל, המשתמש בגימטריה למתן פרשנות לאירועים אקטואליים. [עריכה] שיטות גימטריה נוספות בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של משה קורדובירו, "פרדס רימונים", ובהן: * מספר מעוגל, שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל, ל = 3, ק = 1. * מספר מרובע, שבצד אחד של המשוואה נלקחים ערכים הריבועים של מספרי האותיות. דוגמה: דוד = 42 + 62 + 42 = 68 = חכם. * מספר קדמי, שבו ערכה של אות שווה לסכום ערכי כל האותיות החל מהאות א ועד לאות הנתונה. דוגמה: ג = 1 + 2 + 3 = 6. דוגמה נוספת: כ = 10+20+... +1+2+3 = 75 * מילוי: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות. ערכה של ח, למשל, שווה לזה של "חית", כלומר 418. * הכולל: הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, או הוספת 1 לערכה של המילה. [עריכה] גימטריה קטנה צורה נפוצה פחות של שימוש בגימטריה נקראת גימטריה קטנה. בגימטריה קטנה, מחשבים את הערך הגימטרי של מילה, צירוף מילים או משפט על פי סכום ערכי האותיות המרכיבות אותו, ואחר-כך מסכמים את הספרות של הסכום שוב ושוב עד לקבלת מספר מ-1 עד 9. או אז, מתייחסים למספר זה כאל ערכו הגימטרי של המילה/צירוף המילים/המשפט האמור. הדבר שקול לגימטריה מודולו 9. לעוסקים בנומרולוגיה מאפשרת הגימטריה הקטנה לקשר בין הערך הגימטרי של המילים לבין המשמעות הנומרולוגית של התוצאה. השימוש הנפוץ בגימטריה, אשר בו לא מסכמים את ספרות התוצאה, נקרא בהתאמה, גימטריה גדולה. [עריכה] גימטריה בערבית במהלך ימי הביניים אימצו אנשי דת מוסלמים את הגימטריה מן היהודים כשיטה לפירוש הקוראן, והתאימו אותה לאלפבית הערבי. אנשי הדת המוסלמים הצמידו לכל אות ערבית את הערך שניתן למקבילתה האטימולוגית בעברית. כך, האות הערבית ? קיבלה את הערך 1 (מקבילה ל-א), ? קיבלה את הערך 2 (מקבילה ל-ב), ? -3 (ג), ? -4 (ד) וכן הלאה. סדר האותיות המקובל בערבית שונה במידה ניכרת מהמקובל בעברית, ולפיכך, בניגוד לעברית, אין התאמה בין סידור האותיות המשמש במילונאות הערבית, לבין סידור האותיות הערביות על-פי ערכן בגימטריה. לדוגמה, ארבע האותיות הראשונות באלפבית הערבי הן ? ? ? ?, אך אם נסדר את האותיות הערביות על פי ערכן בגימטריה, יהיו ארבע האותיות הראשונות: ? ? ? ? , ואילו ? תבוא לקראת סוף הרשימה, כיוון שהיא מקבילה ל-ת בעברית, וערכה 400. כיוון שבאלפבית הערבי יש 28 אותיות, הגימטריה הערבית אינה עוצרת ב-400, ויש בה אותיות שערכן גבוה יותר. בנוסף, מקובל לתת ערך מספרי לליגטורה ?? (צירוף של האותיות ? ו-?).

מה זה "גאמא טריה"?

לא כולנו דוברי יוונית. יואיל הפרשן גם לתרגם? 99.232.203.75 06:54, 17 בנובמבר 2007 (IST)

גאמא = ג ביוונית טריה = 3 (three באנגלית לדוגמה) אז גאמא-טריה זה כאילו ג=3

קישור לגיטימי?

הייתי שמח להוסיף לערך זה, בפרק "קישורים חיצוניים", קישור לפוסט בבלוג שלי שעוסק בגימטריה. עם זאת, אני משער שתוכן הפוסט (כמו גם שמו) יהיו שנויים במחלוקת, ובפוסט עצמו יש הבעת דעה ברורה שלי. לכן אני מעדיף לא להיות זה שבוחר להוסיף את הפוסט. אם לא יהיו כאן התנגדויות לקישור, ומישהו אחר יחשוב שאכן יש טעם בקישור הזה, אשמח אם הוא יתווסף לערך. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 17:44, 15 ביולי 2009 (IDT)

גימטריה היא משחק ("פרפראות לחוכמה"), חבל להשקיע בו מרץ רב כל כך. דוד שי - שיחה 17:57, 15 ביולי 2009 (IDT)

אני מסכים; לכן מצער אותי לראות את אלו שמייחסים לה חשיבות אמיתית ומשקיעים בה מרץ רב. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 22:19, 15 ביולי 2009 (IDT)

שאלה על שיטת ספירה גימטריה

האים גימטריה היא שיטה עשרונית

תודה,יורן

לא בדיוק, כותבים כאילו מהגדול לקטן ולכל אות יש ערך אחר. לדוגמה אני רוצה לכתוב 634. הערך הכי גבוה הוא ת שזה 400 אבל אנו צריכים 600 אז נוסיף 200 (ר) ועוד 30 (ל) ו-4 (ד). יצא לנו: תרל"ד

לא הבנתי את הקטע של מילוי

הרי אם הערך של ח הוא "חית" = 418 אז הערך של ת הוא "תף" ואז הערך של ח משתנה! ואז באותיות אחרות שיש את האות ח (אין אבל ח זה לא דוגמה טובה, אם היינו אומרים י אז יש גם חית וגם בית וגם גימל ועוד...) באותיות אחרות שיש את העות ח הערך שלהם גם משתנה ואז הערך של תף משתנה עוד פעם ויש לנו סתירה! ―Ofekgillon10 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כדי למנוע את הסתירה, יש לציין שבמילוי אין רקורסיה. דוד שי - שיחה 22:41, 7 בנובמבר 2010 (IST)

הגימטריה אין מקורה ביהדות

על פי הנאמר בערך גימטריה באנציקלופדיה העברית, סרגון השני (707-727 לפני הספירה) הכיר והשתמש בגימטריה. אין לי מספיק בקיאות בסוגיה זו, אבל בכל מקרה שיניתי את כותרות המשנה של הערך כדי להבליט שהוא עוסק בגימטריה של הא"ב העברי בלבד. ארדף - שיחה 15:38, 11 במרץ 2011 (IST)

השיטה הרגילה בגימטריה

עבור כל אות ישנו ערך מספרי ויש לחבר בין הערכים בכדי לקבל את התוצאה בגימטריה. ואין אות שיש לה שני מיספרים לדוגמה יא בגימטריה זה 11 זה לא יכול להיות פתאום 1235!!!!!!!!!!!!! אם אתם רוצים לדעת עוד דברים תשאלו את.... היוונים הם יענו לכם!

גימטריה מאששת נוספת

”כִּי רַק עוֹגֿ מֶלֶךְֿ הַבָּשָן נִשְאַר מִיֶּתֶֿר הָרֲפָֿאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בֲּרַבַּתֿ בֲּנֵי עַמּוֹן תֵּשַע אַמּוֹתֿ אָרְכָּהּ וֲתֵֿשַע אַמּוֹתֿ רָחְבָּהּ בֲּאַמַּתֿ אִיש”.

מפרש רש"י: באמת איש - באמת עוג.

נתן לחזק זאת כך:

איש = בגימטריה 311. במקום איש - נכתוב עוג ענק זה = בגימטריה 311.

חכם? (יהודה שמחה ולדמן - שיחה 17:38, 4 ביולי 2012 (IDT))

איסופספיה

משתמש: XX-59-40, אתה טועה ומטעה! אם אינך מסכים איתי, אתה מוזמן לקרוא את הערך באנגלית Isopsephy ולהיווכח. נכון שיש מקום להרחיב ולהסביר את הקשר בין איסופספיה לגימטריה, אך בהחלט קיים קשר, ובתור מי שמצטט את פרנסיס בייקון, כי "ידע הוא כוח", מדוע אתה פועל בניגוד לאמרה זו ומונע מקוראי הערך מידע רלוונטי זה? 79.181.21.117 17:29, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

לדעתי, הפיתרון הטוב ביותר הוא לכתוב ערך נפרד על איסופספיה (כמו גם ערך על אבג'ד, ואז הקורא יוכל להבין את הקשר המלא בין התורות (השונות). אני משחזר את עצמי לגרסה שלך, ומצפה שתרחיב את ההסבר על הקר ביניהן. • איקס איקס - שיחה 17:35, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

דוגמא נוספת

ההבדל בין סוכה לבין סוכר הוא קצה.

84.95.230.168 21:17, 18 ביוני 2015 (IDT)

מספרים מיוחדים

ישנם כמה מספרים שנהוג לרשום אחרת מהסדר הרגיל, בכדי למנוע את אמירת שם השם ומילים בעלות פירוש רע, ברשימת מספרים באותיות עד אלף: א=1,ב=2...טו=15...ער=270...תדשם=744

84.95.230.168 21:25, 18 ביוני 2015 (IDT)

האם לא צריך להיות גימטרייה?

משתמש:Eldad, האם הכתיב המלא אינו בשני יו"דים? כמו מטרייה ואטרייה? נרו יאיר • שיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ט • 22:46, 25 בספטמבר 2019 (IDT)

שאלה מעניינת. כנראה – לא. מצאתי את זה גם בכתיב "גימטריא". אולי זה מסביר מדוע לא מתייחסים לזה כמו הכתיב של מילים כמו מטרייה ואטרייה. אלדד • שיחה 00:09, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

חשבתי על זה עכשיו שוב, ואני חושב שהבנתי. לא מדובר כאן במילה עברית, רגילה, שכללי הכתיב חלים עליה (כמו מטרייה, קובייה וכו'), אלא במילה יוונית (נגיד, גמא-טריאה, כלומר האות ג' = 3), ולכן לא מחילים עליה את הכפלת היו"ד בסופה. אני מעריך שזו הסיבה. אבל זו השערה שלי. אלדד • שיחה 00:27, 26 בספטמבר 2019 (IDT)

אנחנו משתמשים במילה זו כפי שתועתקה מיוונית לארמית, שם קיבלה את הסיומת האופיינית ("גימטריא"). כך היא מופיעה במקורותינו, וכך גם לדוגמא ב"מילון שימושי לתלמוד" של ברוך קרוא וא"מ זילברמן (עמ' 164). כיום העברית "מזגזגת" בכל הקשור לסיומות הארמיות שאומצו בעברית (למשל בכתיב הסותר של הערכים חוליה, סברא, עובדה וכו'), ודומני שלא נקבעו להן כללים ברורים; אולם הכתיב המקורי הוא ביו"ד אחת, וכך גם השימוש השכיח (וכן לעניין אסיא, חזיא, שביא, חוליא וכדו'). שני יו"דים בוודאי לא. בברכה, אבי גדור - שיחה 01:37, 27 בספטמבר 2019 (IDT)

רוצה להוסיף קישור לטבלה של גימטריא קטנה - איפה שנראה לכם המקום הנכון...

שלום. הכנתי והעליתי טבלה שמרכז את כל המספרים עד 1008 לפי הערך של הגימטריא הקטנה שלהם. הקישור כאן:

מבקש מכבודכם לשבץ את זה איפה שנראה לכם ראוי -- בדף של הערך או בדף השיחה כאן. חזק וברוך לכם. מתייג דגש חזק במידה והוא יכול לעזור. תודה רבה. Roxette5 - שיחה 11:51, 11 במרץ 2021 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מצב טיפול: לא טעות

כתוב שנכנס יין יצא סוד הוא במסכת עירובין אבל הוא במסכת סנהדרין

מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%A1%D7%95%D7%93

דווח על ידי: נתנאל 147.161.9.166 01:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

הביטוי מופיע גם בעירובין סה א, ושם גם יש התייחסות לגימטריה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:45, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

דווח על ידי אלי:) סתם מציין שאלא אם כן זו מילה שאיני מכיר, שהי הידיעה פה די מטעה : שורה2 "אותיות לפי ערכיהן. לכל אות יש ערך המספרי שונה. תודה

תודה לך אלי. תוקן. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:38, 2 במאי 2022 (IDT)

משוב מ-1 באוגוסט 2023

האם מישהוא יודע למה לא משתמשים באותיות הסופיות מצנפך (500-900) למספור? כגון השנה תשפ"ג במקום ת+ש = 700 = ן ? אשמח לקבל בדואר גם ipirian@gmail.com . תודה יצחק פיריאן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
5.28.177.100 13:22, 1 באוגוסט 2023 (IDT)