שיחה:הלל ויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס[עריכת קוד מקור]

(סתם ציטוט. אל תחפשו משמעות).

כמו שכתבתי בדף השיחה של המשתמש שהוסיף את המשפט לראשונה, ואולי קצת יותר בקיצוניות: לא כל שטות שמישהו אומר צריכה להיכנס לוויקיפדיה. מה שטוב בעריכה זה גם המספרים: לדעת מה לערוך החוצה. במקרה שלפנינו מדובר באמירה שאין לנו מושג האם היא אמירה שתשפיע על ההיסטוריה או תעלם בתהום הנשייה עם אין ספור אמירות אחרות. מה שדרוש כאן לדעתי זה סבלנות. כרגע אין לנו את הכלים להעריך האם האמירה היא בעלת ערך או אמירה חסרת ערך, ואנחנו גם לא אתר חדשות אלא אנציקלופדיה. כדי שלא להחשד בצנזורה, אני ממליץ להשאיר את האמירה המדוברת בדף השיחה, כך שלא תישכח מאיתנו, ולחזור בעוד שבוע-שבועיים כדי להחליט אם אכן מוצדק להשאירה בערך או שמדובר באמירה חסרת ערך היסטורי בפרספקטיבה רחבה יותר. ערןב 14:12, 2 בנובמבר 2006 (IST)


פרופ' וייס נגד רה"מ: "אולי מעולם לא היית יהודי" ynet ידיעות אחרונות - ‏14 בנוב 2010‏ "נתניהו מוכר את יוסף, הכנסת והממשלה בכלל לא רלבנטיים", אמר וקרא להקים ישות יהודית עצמאית ביהודה ושומרון: "לא נשלם מסים לישראל" "נתניהו הוא ראש הגטו. נתניהו מוכר את יוסף", כך תקף בחריפות פרופ' הלל וייס את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון ל-ynet, בעקבות הכוונה לחדש את הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. במהלך הראיון, שנערך בשולי כנס החירום שערכו ראשי המתנחלים, אמר וייס בין היתר: "אני יכול להגיד בשקט לנתניהו - שכחת ואולי מעולם לא היית יהודי". וייס, שבעבר אף ייחל למותו של מח"ט במהלך פינוי בחברון, תקף במלים קשות ...

תיקון ערכי[עריכת קוד מקור]

שלום לקוראים ולעורכי הערך על שמי 'הלל וייס'. איני עוסק בפולחני העצמי. יש לדעתי בערך הרבה דברים לא נכונים, לא מדויקים ומתעים. אני לא טרחתי לתקןכי אין לדברים סוף. יתקנו מישאכפת להם. אך בימים האחרונים התחוללה התקפה פוליטית במיוחד על הערך ולפיכך אני מצרף מכתב שכתבתי.

פרופ' הלל ויס,עו"ד אלקנה 13.11.06

לכבוד עורכי ויקיפדיה שלום רב

קראתי בעיתון 'מקור ראשון' בשבת האחרונה על מתקפה של אנשי שמאל קיצוני על הערכים הנדפסים בויקיפדיה ועל החדרת הנרטיב שלהם בכוח.

אחת לכמה חודשים אני קורא על העידכונים הנעשים בערך המוקדש לי שאיני מכיר בהם כנכונים אלא כסלפניים במיוחד. כגון שאני 'בימין הקיצוני' ועכשו נוספו בבת אחת סדרת ציטטות מנותקות הקשר כמו השקפתי על הדמוקרטיה ועוד. לשם כך חיברתי ספר שלם "דרך המלך" ובו מופיעה בין השאר חוקה לישראל המתייחסת למבנה המשטר, השיטה והמטרה. שהיא שונה לחלוטין מהפסקה על הדמוקרטיה והמלכות. החוקה הזו נמצאת גם באתרים שונים באינטנרט וניתן לראות בנקל מה דעתי על הדמוקרטיה וכו'. מהו יחסי למיעוטים וכו'. כך גם הקטע הנבחר המנותק מהקשרו והמצוטט אצלכם מתוך מאמר שולי "לא נשכח ולא נסלח" מתוך למעלה מאלף מאמרים שחיברתי , ספרים ומסות בנושא. הקטע שנדפס ב2002 הוא מנותק הקשר ואינו משקף. אך בעיקר אני מוחה על הציטוט המסולף או השכתוב של משפט אחד מתוך ראיון שהענקתי כביכול לטלויזיה. כך נאמר כעת אצלכם בערך הזריז. ב26 לאוקטובר קרא בראיון בטלוויזיה בערוץ הראשון לביצוע מעשה פנחס בצועדים במצעד הגאוה. [פנחס דקר למות אדם שביצע ניאוף בפומבי]

לא קראתי לביצוע מעשה פנחס, לא פניתי לשום אדם או ציבור. בין שאר דברי ובהקשרם שהושמט אמרתי את דעתי במלים הבאות:

"כל אמצעי כשר לטאטוא מצעד התועבה מירושלים כולל מעשה פנחס". בכל מקרה מה שעשו המצטטים כביכול הם שלבו את פרשנותם בתוך הציטוט. כוונתי הייתה שיכולים להיות גם מעשי אלימות קיצוניים ביותר על רקע עוצמת האיום של המצעד על החברה בכלל ועל ירושלים בפרט גם הם כשרים. עובדה שמכל האיומים לסוגיהם בסוף לא היה מצעד. לא היה רב שלא אמר שצריך "מסירות נפש" או שזה כמו מעשה אדרינוס וטיטוס. גם הרב אלישיב אמר לניצב פרנקו שהוא הולך לחתום על כרוז ואף על פםי ששוליים מסומיימים יכולים לפרש אותו בצורה קיצונית הוא לא ימנע מלחתום על הכרוז.

הטלויזיה הקליטה במשרדי עירית ירושלים שיחה או דיון עם כמה אנשים ושאלה לדעותיהם. אני לא הענקתי ראיון, לא יזמתי את השידור ולא את בחירת המשפט שסולף על ידי המלשינים.

לא קראתי לאף אחד מסוים ולא לציבור לביצוע מעשה פנחס. תיארתי את עצמת האיום של מצעד הגאווה על קדושת ירושלים. למחרת התראיינתי פעם נוספת בחדשות של ערוץ אחד והסברתי בהרחבה את דברי וכן בטלויזיה של ערוץ שבע וכן בחקירה שאני נתון בה. אמרתי מהו תג המחיר.

אני מבקש שתסירו את המשפט הזה.

בכבוד רב הלל ויס

סליחה אם לא הבנתי נכון, אבל תוכל להסביר שוב מה ההבדל העצום בין "קריאה" למעשה פנחס לבין "הכשרת" מעשה פנחס? האם לא הכשרת בדבריך מעשה פנחס בהקשר של התנגדות למצעד? אביעד המקורי 18:58, 13 בנובמבר 2006 (IST)

תשובה לאביעד[עריכת קוד מקור]

אביעד שלום, אני לא צריך להכשיר דבר. פרשת בלק ופנחס הן פרשות בתורה. ה' נותן לפנחס את בריתו ברית עולם ברית שלום שכר על מעשהו. הוא מנע את חיסול העם היהודי כעצת בלעם! זו הסכנה מהצונאמי של מצעדי הגאווה. אני חזרתי על דברי התורה. אני לא נטפל לאדם או אשה בעלי נטיות מיניות כאלה או אחרות ולא רודף אותם לתוך בתיהם ולא מבזה אותם בציבור. ניסיתי כמיטב כוחי להסביר את הסכנה לקיום התרבות האנושית כתוצאה מהאאוטינג הפוליטי של מה שקורים "זכויות הפרט". הסברתי שבית המשפט העליון, התקשורת והאקדמיה הם מוסדות הומו-לסביים לא במהות המינית אלא בתפיסה המטפורית שלהם. בסוג מלחמתם למען הדמקורטיה. לדוגמה הילודה השלילית באירופה. משקי בית לא נשואים בארצות הברית. הכלכלה של הסינגלס.התרבות היאפית בכללה או מה שנקרא אצל צוקרמןף "חיפצון האדם". תפיסות העולם הללו הביאו את המוסלמים להשתגע. לחסל את הפאלוס של המערב כסמל התאומים. זהו המאבק העמוק בין התרבויות. כיוצאי תיבת נוח צריך לזכור כי לפי חז"ל מה שהביא למבול הוא כתיבת כתובות לזכר. הסכמי זוגיות בין זכרים. אין זה ענין מיושן. ההבניה של המניות מחדש היא מהלך של עולם ישן עדי יסוד נחריבה וכלן המצעד ובעיקק היחצון והלגיטמציה העקרונית שלו כל כך מסוכנים. בגלל התגובה הקיצונית שלי ושל עוד עשרות אלפים כמוני שהגיבו בטירוף אמוציונלי לא התקיים המצעד ונמנעה אלימות. אני ציינתי את תג המחיר!

תודה על תשובתך. לא אכנס איתך לוויכוח על דיעותיך, השונות מאוד משלי; אבל לעניין הדיון כאן הן לא רלוונטיות. אתה נזדעקת על העובדה שנכתב כאן כי "קראת" לביצוע מעשה פנחס בצועדים, ועל כך - אם אינני טועה - נפתחה החקירה בעניינך, ולא בעניין דיעותיך או דבריך האחרים, שהם מאוסים בעיניי, אך לגיטימיים. מדבריך, שאותם ציטטת כאן בעצמך, משתמע ללא ספק שאמרת כי "כשר" לבצע מעשה פנחס בצועדים. אשנה את הכתוב כך שידייק יותר.
בנוסף, ראיתי שהתקוממת על כך שתוארת כ"ימין קיצוני" - מבלי להיכנס לשאלה מדוע התווית "קיצוני" פוגענית בעיניך, שים לב שבטקסט כתוב "ימין רדיקלי", מינוח שהתווכחו עליו כאן בוויקיפדיה על-גבי עמודים ארוכים (גם בהקשר של שמאל וגם של ימין), והגיעו לפשרה בהצבעה דמוקרטית. אגב, אתה עצמך לא היססת במכתבך להאשים את ויקיפדיה בשמאלנות "קיצונית", וזאת מבלי שאתה מכיר היטב את המיזם ותכניו. אביעד המקורי 09:28, 15 בנובמבר 2006 (IST)
אביעד, הלל וייס לא קרא לוויקיפדיה 'שמאל קיצוני', אלא אמר ש(1)קרא כתבה במקור ראשון שבה כתוב שבוויקיפדיה יש (2) מתקפה של אנשי שמאל קיצוני. ושני הדברים מדויקים. אגב, באמת הקצרמר הזה אינו משקף מאוד, ואם הלל וייס היה מספק לנו מקום שממנו ניתן היה לכתוב אודותיו מידע באופן מסודר ומכובד, זה היה מועיל. הללשיחה תיבת נאצות 10:48, 15 בנובמבר 2006 (IST)
אתה צודק בקשר לנקודה הראשונה, הלל; אני לא מסכים אתך בקשר לנקודה השנייה, שיש "מתקפה של אנשי שמאל קיצוני" על ויקיפדיה - מה שיש בוויקיפדיה זה כמה אנשים, בעלי עמדות פוליטיות שונות ומגוונות, המנסים (במודע או שלא במודע) להטות את הערכים כך שיאששו את השקפת עולמם. אביעד המקורי 14:20, 15 בנובמבר 2006 (IST)

הבהרה[עריכת קוד מקור]

באשר לפולמוס. אני כותב תוספת זו לא כפחדנות אלא כהבהרה כפי שאני מבין אותה מה בין 'קריאה' להצהרה. לקרוא לאנשים לאלימות פירושו שיש נמען בקריאה. קומו ועשו כך וכך. לך עשה כך וכך. אבל אם מישהו אומר 'שרון רוצח' בימי מלחמת לבנון הראשונה 1982 אן 'רבין רוצח' בימי אוסלו זו נורמה דמוקרטית במסגרת חופש הדיבור גם אם הוא קיצוני. אני לא מתנגד עקרונית לאלימות מילולית. הערכה או תיאור או תיוג או הצגת נורמה אינם בעיני הסתה. אם אני אומר שכל תגובה תהיה כשרה זו הערכה שהמעשה שכנגד הוא האלים במידה כזו שהתגובה ההולמת לו היא שקולה לו.

אני מצרף כאן לבקשת הכותבת תקציר תולדות חיים כפי שכתבתי לאריה סתו לשם ספר שעורכת יונה הדרי על פולמוסים בין אנשי שמאל לימין כפי שהופיעו בכתב העת נתיב בעיקר בשנת 2002 .

פרופ' הלל ויס נולד ב 1945 הוא פרופסור מן המנין באוניברסיטה בר-אילן, חבר הסנאט.
משפטן, בוגר האוניברסיטה העברית ( 1971 ), חבר לשכת עורכי דין.
מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל; שינה שמה ומהותה על פי האידיאולוגיה של דב סדן; שילב יידיש ולאדינו בימי כהונתו כראש המחלקה לספרות עברית בשנים 1982-1985 . [המחלקה לספרות עברית נוסדה על ידי ברוך קורצוייל,מורו של וייס, עם יסוד האוניברסיטה ב1955 ]. ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל מאז היווסדו 1990 .
מומחה בחקר עגנון. דיסרטציה על סיפורי חתימה של עגנון [הדום וכסא וכיסוי הדם] 1978 בהנחיית יוסף דן-האוניברסיטה העברית והלל ברזל –בר-אילן. פרסם חמישה ספרים על יצירתו. פרשנות לחמישה מספורי עגנון, עקד 1974; קול הנשמה, חקר הדום וכסא, אוניברסיטה בר-אילן 1975; מקורות מבנים משמעויות על עגונות עידו ועינם; האוניברסיטה הפתוחה בשלושה כרכים כ900 עמ' ( 1979-1981); מאויב לאוהב ועוד סיפורים וכן בדמי ימיה ועוד ספורים , אחרית דבר, שוקן 1992 . מיחשב ביוזמתו ובעבודת פרופ' ראובן מירקין כל כתבי עגנון באיחזור מידע מלא כולל תוכנות מיוחדות ופיתח שיטה למיפוי ולחקר ממוחשב של טקסט קלאסי. פרסם שלושה ספרים על הסיפורת ישראלית, דיוקן הלוחם אוניברסיטה בר-אילן ( 1975). עלילה, ספרית בית אל(1992 ). ואני תפילתי , אנתולוגיה לשירת תפילה (1992 ) האחרון, דרך המלך: מדיניות-ספרות-תיעוד בהוצאת מרכז אריאל (2003 ) שילוב של אידיאולוגיה, יוזמות וחקר ספרות. כתב מאמרים רבים, מסות ומחקרים. ספרו המשותף עם הנס יורגן בקר מאוניברסיטת גטינגן על עגנון וגרמניה עומד להתפרסם באנגלית כנראה בהוצאת אוניברסיטה בר-אילן ב2007. ערך את כתב העת ביקורת ופרשנות לחקר הספרות בהוצאת אוניברסיטה בר-אילן בשנים 1976-2000 וכן ערך ספרי מחקר על עגנון, ביאליק ואצ"ג בתוספת מבואות שכתב בהוצאת אוניברסיטה בר-אילן. מיסד הגרעין להתיישבות במערב השומרון[אלקנה] ב1972 . חבר ועדת היגוי לפיתוח מסילות בארץ ישראל ובמזרח התיכון מטעם משרד התחבורה 1990-1992 על פי יוזמותיו. חלק מן הקווים כבר פועל וחלק יפעל בעתיד.

יו"ר שוחרי המקדש-המטה המשותף לתנועות הר הבית והמקדש. חבר הסנהדרין ובית הדין לענייני עם ומדינה ודוברם. יוזם מעמד הקהל הממלכתי 1987 בו קרא הנשיא הרצוג בתורה לעיני מאה אלף איש בהשתתפות הרבנים הראשיים, נשיא בית המשפט העליון וראש הממשלה. חבר בתנועת מנהיגות יהודית ובחוג הפרופ' לחוסן מדיני וכלכלי. חבר אגודת הסופרים העבריים. בראש השנה של שנת תשס"ז יזם תקיעת שופר בשבת בפני בית דין של עשרים ושלושה, רובם סמוכים, בעיר העתיקה בירושלים. [דין הנתון במחלוקת מאז חורבן הבית השני]


מי מרים את הכפפה לשילוב הדברים בערך? הללשיחה תיבת נאצות 00:05, 16 בנובמבר 2006 (IST)
ברור שאתה. אתה זה שביקש, להזכירך. וחוץ מזה, אתה namesake, לא? אביעד המקורי 00:25, 16 בנובמבר 2006 (IST)
לכשירווח... אגב, אני גם מכיר אותו אישית (מעט) ומחבב אותו כאדם נעים הליכות וידען לא קטן. הללשיחה תיבת נאצות 00:29, 16 בנובמבר 2006 (IST)
גם היטלר היה בטח חביב ונעים הליכות כלפי כל מיני אנשים, אם הם לא היו יהודים או סססמולנים. אז מה? eman שיחה(: \ ): 00:43, 16 בנובמבר 2006 (IST)
יהיו אנשים שאולי יחשבו בטעות שאתה באמת משווה בין צורר העם היהודי מספר אחת ומרוצחי ההמונים הגדולים של כל הזמנים, לבין אדם שמדבריו עלולה להשתמע קריאה למעשה אלימות בודד (אגב, זה הרי מוזר ביותר: מעשה פינחס היה על ביצוע אקט מיני בפרהסיה עם מדיינית, ולא ממש קשור לכאן אלא באופן מטאפורי. וייס יודע ודאי שלדבריו אין כיסוי מבחינה הלכתית, כאשר "הלכת הקנאים" מדברת על "הבועל ארמית". מה גם שלפינחס היה דין רודף באמת, ואכמ"ל). חוששני שווייס, שידע שאין לו כל כך חסידים קנאים (בשום מובן) שהם גם חסידים שוטים, אמר זאת בשביל הפרובוקציה, כהרגלו. בכל מקרה, גם אם נודה שיש כאן קריאה לרצח וכי הדברים חמורים מאוד, אין מקום להשוואה שעשית (אגב, הקוראים "שרון רוצח" התירו את דמו בדיוק באותה מידה, שכן דינו של רוצח הוא מוות). הללשיחה תיבת נאצות 06:38, 16 בנובמבר 2006 (IST)
אני? השוותי? מה פתאום?!
כל שעשיתי זה להצביע על הכשל הלוגי שבאיזכור הנחמדות האישית בדיון כזה, על ידי הבאת דוגמה נגדית. ברוח הנושא של הערך, בחרתי בדוגמה קיצונית. eman שיחה(: \ ): 12:47, 16 בנובמבר 2006 (IST)


לומר "רבין רוצח" זה אולי לא הסתה. אבל לומר "כל אמצעי כשר לטאטוא ממשלת רבין מישראל כולל מעשה שלום שוורצבארד", זו כבר הסתה ברורה לרצח. eman שיחה(: \ ): 00:43, 16 בנובמבר 2006 (IST)
ההבדל הוא שווייס הבהיר שקריאותיו היו לצורך הרתעה (כלומר, לפני מעשה בלבד, ולא כאמירה לגבי דבר שכבר קיים). עלתה במחשבתי אנלוגיה: ברירת שמשון היא מעשה שבמהותו לכאורה איננו מוסרי. לאחר שמדינת האויב השמידה אותך בפצצות גרעיניות, איזה צידוק נותר לך לטבוח סתם כך את אזרחיה? הרתעה כבר לא קיימת (כי אתה לא ממש קיים), וענישה צריכה להיות על המנהיגים, לא על העם. אלא שכדי להרתיע, יש צורך לעתים לאיים ב"דוקטרינת המשוגע" - אני יודע שזה אידיוטי, לא מוסרי וכל זה, אבל אני כל כך משוגע עד שאעשה זאת. כל זאת, כמובן, בשביל להרתיע מלהגיע למצב כזה בכלל. זה פרדוקסלי מאוד, כמובן, ואולי זה מה שעומד מאחורי "הלכות קנאים" - זו דווקא הלכה הפוכה, הלכה שלאחר מעשה בלבד. אם יבוא אדם וישאל, יגידו לו לא לבצע את הפעולה. יתירה מזו, פינחס נחשב, כפי שציינתי לעיל, כרודף, ולזמרי הייתה הזכות המלאה להורגו. כל זה לפלפולא בעלמא. הללשיחה תיבת נאצות 08:09, 16 בנובמבר 2006 (IST)
הלל, אני מסתייג מכריכת היטלר - מכל האנשים - בדיון, אבל אני חייב לציין שלו אתה היית בצד הנפגע, שאליו מכוונים דברי השטנה של וייס, אולי גם אתה היית מתרשם פחות מלמדנותו ומנועם הליכותיו. אביעד המקורי 10:29, 16 בנובמבר 2006 (IST)
ץסלח לי, אבל הקשקוש שזה לצורכי הרתעה, זה קשקוש. מר וייס אינו מדינה. ולדבר כזה לא קוראים "הרתאה", קוראים לזה "איום ברצח". eman שיחה(: \ ): 12:47, 16 בנובמבר 2006 (IST)
בזה אני מסכים עם eman לחלוטין; הגבול בין "התרעה" ו"איום" הוא דק ביותר, ופרופ' וייס (ואחרים) מטשטשים אותו בכוונה. ויפה עשתה שופטת בג"צ שהעמידה במקומם את פעילי הימין הקיצוני שעתרו לבטל את המצעד, בקובעה שלא יתכן שהאנשים המאיימים באלימות הם התובעים לבטל את המצעד "כדי למנוע אלימות". אביעד המקורי 12:54, 16 בנובמבר 2006 (IST)
עמנואל, אזכור הנחמדות האישית לא היה קשור לשום טיעון שהוא. סתם אמרתי את זה. (אולי זה היה קשור לזה שאני עלול להיות לא אובייקטיבי? לא זוכר.) על כל פנים הרתעה אינה קשורה למדינות, אלא למדיניות, גם של קבוצות כוח בתוך החברה. אגב, חלק מן המשחק הוא באמת הידיעה שאולי עלולה להיפתח נגדו חקירה, ואני לא בטוח שדבר כזה יהיה לרעת העניין שהוא מנסה לקדם. הללשיחה תיבת נאצות 12:56, 16 בנובמבר 2006 (IST)

ויס בעמוד הראשי[עריכת קוד מקור]

שלום לעמיתים, הגעתי לדיון הזה באיחור, בשל השמת ערכו של ויס היום בדף הפתיחה. הרשו לי לערער על כך מהצד הספרותי: הוא בהחלט לא מחשובי החוקרים בתחום. יש חשובים ומקוריים ממנו בהרבה. אני מוכרח לומר שאני די מופתע. הוא ממש לא מן הנחשבים. הוסיפו לכך את התמונה הקשה המתקבלת מהדיון כאן, על חוסר סובלנותו הבסיסית והעקרונית, ולא משנה מאיזה נימוק, ותגיעו אולי כמוני, למסקנה שאין להלל ויס מקום בדף הפתיחה.Alosha38 05:35, 27 במרץ 2007 (IST)

שלום Alosha38. שמו של ויס מופיע רק בתבנית:אירועים בלוח העברי, שמכילה תאריכי פטירה ולידה של כל מי שקשור ללוח העברי (ויש עליו ערך בוויקיפדיה), מחשובי או לא מחשובי. סובלנות של אדם או חוסר סובלנות ודאי שאינה מדד לשאלה האם הוא צריך להיכלל בתבנית, כשם שגם יגאל עמיר יכול להופיע שם בי"ב בחשוון, וגם אנשים לא-סובלניים אחרים (או לא מחשובי העוסקים ב-) להופיע ב"היום בהיסטוריה". הללשיחה תיבת נאצות 08:17, 27 במרץ 2007 (IST)
אף אני חשתי אי נוחות רבה למראהו של הלל ויס בעמוד הראשי. האיש אינו חשוב במידה שתצדיק את ציון יום הולדתו בעמוד הראשי, והופעתו נובעת רק מסיבה אחת: דלות המידע בערכי הלוח העברי. במצב זה עדיף היה להסתפק בשורה אחת, ולא לתת שורה שאינה ראויה. במשך הזמן ייאספו תאריכים נוספים, ראויים יותר, באירועי הלוח העברי, והבעיה תיפתר. עד לבואה של עת זו, יש להעדיף איכות על כמות. דוד שי 19:40, 27 במרץ 2007 (IST)
בעיני דווקא יש לדמות זו ערך מוסף של שעשוע שייגרם לקוראים. ככלל, הייתי אומר שאם אפשר לומר על דמות כלשהי "אי אפשר להיות אדיש כלפיו, או לאהוב אותו או לשנוא אותו" הרי שזה סממן לחשיבות, לבולטותה בשיח. יחסיות האמת 20:05, 27 במרץ 2007 (IST)
אני נוטה להסכים עם הנימוק של יחסיות האמת למרות שגם אותי הקפיץ לראות את מר הלל וויס בלוח העברי. אולם לעניות דעתי זה מאד משונה להכניס לתאריכונים של הלוח העברי בקטגוריית "נולדו" , אנשים שטרם נכנסו לקטגוריית "נפטרו" כפי שצייינתי בדף השיחה של שיחת ויקיפדיה:אירועים בלוח העברי. מי-נהר 20:21, 27 במרץ 2007 (IST)
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ולא צהובון, ולכן הקריטריון שהביאה יחסיות האמת איננו רלבנטי. דוד שי 21:12, 27 במרץ 2007 (IST)
ויקיפדיה אינה צהובון וח"ו אם תקבל אופי שכזה . לא לזו היתה כוונתי, לפי הבנתי הנימוק מבדיל בין סימן לבין סיבה, כלומר תכונת הבולטות של דמות כזו או אחרת אכן אינה סיבה להכללתה בלוח העברי, אלא סימן כי ייתכן ויש לה מקום בו. מי-נהר 21:57, 27 במרץ 2007 (IST)

עריכה שגויה[עריכת קוד מקור]

האם באמת יש צורך בשלוש ציטוטים גדולים? זה תופס חצי מהערך. הבנתי שהוא שולל את הדמוקרטיה כבר מהציטוט הראשון. לא צריך שלושה. אני מציע להשאיר אחד (לא משנה איזה) ולמחוק את שני הנותרים. גילגמש שיחה 13:04, 16 בנובמבר 2006 (IST)

השוק הסיטונאי[עריכת קוד מקור]

לפי כל הפרסומים בין המפונים היו בתו, בעלה וילדיהם. מישהו יודע אם זו אחת משתי המשפחות שפונו או "כוח תגבור"? בכל מקרה, צריך להזכיר את ההקשר הזה (בלי קשר לזה שייתכן שזו דעתו באופן כללי). ‏DGtal‏ 12:30, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

משפחתי בחברון[עריכת קוד מקור]

ראיתי שהמשתתף האחרון שואל אל בתי בחברון שהיא אחת משתי המשפחות שפונו ב8.8.07 . פונו שתי משפחות. האחת משפחת בר כוכבא והשניה יהלום. בתי היא תהילה יהלום הנשואה למשה יהלום ולהם ששה ילדים. גרים בחברון כשמונה שנים. מתוכם מאז 2003 בחנות שבשוק. 89.0.210.5 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

ולמי שלא הבין משתמש זה הוא הלל ויס עצמו, שכתב כבר מספר פעמים בדף שיחה זה. ‏atbannett‏ 01:00, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

פעיל ימין[עריכת קוד מקור]

אני לא מסכים עם המשפט "פעיל ימין רדיקלי". רדיקלי זה משהו יחסי, וכל אחד יכול לחשוב מה בדיוק רדיקלי בשבילו.

לי לדוגמה יש שיטה מקורית מאוד המבוססת על שתי ארצות לשני עמים:

ערב (חצי האי ערב, ערב הסעודית) - לערבים, ארץ ישראל לעם ישראל.

כל עוד יהודי אינו מנסה להקים בית כנסת מעל המסגד של המוסלמים במכה, כמו שהמוסלמים עשו בירושלים, אי אפשר להגיד על היהודי שהוא קיצוני.

אבל בכל זאת, ההתבטאויות הנראות כאלימות במשהו, אני לא מסכים איתם. כל דבר צריך לעשות בדרכי נועם ובדרך של החוק הקיים כיום, גם אם אנחנו לא מסכימים איתו, ובדרך חוקית לנסות לשנות גם את החוקים (אם צריך שינוי חוקה). אני מאמין שהלל ווייס אכן אינו קיצוני, וכל ההתבטאויות הקיצוניות שלו הם בגלל שזו הדרך היחידה לקבל פרסום דעות כיום (לדאבוננו).

Hamdinai - שיחה 10:08, 15 בנובמבר 2010 (IST)  15/11/10

http://www.fresh.co.il/vBulletin/member.php?userid=47219

מה לגבי מעורבותו בוועדה לחקר רצח רבין ?[עריכת קוד מקור]

מה לגבי מעורבותו בוועדה לחקר רצח רבין ?

מפלגת החירות האוסטרית[עריכת קוד מקור]

בערך יש קישור למפלגת החירות האוסטרית, אך ראוי לתת לאחר קישור זה את ההסבר הקצר "מפלגת ימין קיצוני שמעורבת בחוגים נאו-נאצים ובהכחשת השואה", משום שבלעדיו עוד עלול הקורא התמים לחשוב שזו, חס וחלילה, שלוחה של תנועת החרות הישראלית. דוד שי - שיחה 05:28, 18 במאי 2012 (IDT)

שימו לב להתנצלות של מעריב. שיניתי את הערך. ‏עמיחישיחה 22:19, 3 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-24 במאי 2012[עריכת קוד מקור]

שלום רב, בעידכון הערך המתייחס אלי הערה 12 אתם מסתמכים על הידיעה שפורסמה במעריב ובאתר nrg שהיא ידיעת כזב בענין ביקור משלחת בפרלמנט האירופאי. משלחת נכבדה שכללה ארבעה יהודים וארבעה ערבים שנזכרת במאמר במעריב ושהוזמנה על ידי שלושה גורמים שהמרכזי והעיקרי שבהם הוא מר פרוברה מאיטליה , סגן נשיא וועדת החוץ של הפרלמנט האירופאי והן המפלגה הפלמית מבלגיה. מר מלצר מאוסטריה אינו ניאו נאצי . הוא מתכחש למייסד המפלגה היידר והוא רק אחד מהמזמינים. אני מבקש מכם להסיר את הידיעה או הקישור הזה. פניתי לעורך הדין שלי מר אביעד ויסולי בענין. שאני רואה בו השמצה ולשון הרע. מסמכי ההזמנות המקוריות נמצאים סרוקים באתר "נאמני ארץ". בנוסף אני מבקש לציין כי באתר האנגלי מציינת ויקיפדיה כאילו אמרתי את דברי נגד מצעד הגאווה ב2005 כדי ליצור זיקה ביני לבין הדקירה. מסתמכת על ידיעת זדון בעיתון "הארץ" באנגלית. אמרתי אותם שנה מאוחר יותר ולא הייתה שום דקירה.

הלל ויס

85.250.135.86 13:46, 24 במאי 2012 (IDT)

מעיון בערך מפלגת החירות האוסטרית בגרסתו העברית והאנגלית לא מצאתי אזכור לנאו-נאציזם או להכחשת שואה, כך שאם לא נמצא לנכון לציין דברים ברוח זו באותו ערך, אין מקום להם כאן. על כן הסרתי אותם. כמו כן, מעיון בערכים העבריים על ירג היידר והיינץ כריסטיאן שטראכה, נראה שהקישור לנאציזם קלוש, ועל כן תיאור תמציתי של פעילות המפלגה באופן זה אינו אובייקטיבי. תומר - שיחה 13:57, 24 במאי 2012 (IDT)
הערך על מפלגת החירות האוסטרית שיש לנו עלוב. איך אפשר להזכיר תא הצטרפותה לממשלה בלי להזכיר שזה גרם זעזוע עולמי, וגרר סנקציות מהאיחוד האירופי, והחזרת השגריר הישראלי מאוסטריה?! emanשיחה 14:30, 24 במאי 2012 (IDT)
נראה שגם הערך באנגלית אינו מתאר מעורבות בחוגים נאו-נאציים או בהכחשת שואה. תומר - שיחה 14:45, 24 במאי 2012 (IDT)
אתר "כיפה" מתאר את ההשתפות בכנס באור שונה לחלוטין מזה ש"מעריב" מתאר אותו. בנסיבות אלה אני סבור שראוי להיענות לבקשתו של הלל ויס להסיר את הקישור לידיעה באתר "מעריב". החלפתי אותו בהודעה הרשמית על הכנס, שמחזקת את דברי ויס (אך יש בה בעיה משלה - הכרזה על משתתפים שלא השתתפו). דוד שי - שיחה 01:51, 25 במאי 2012 (IDT)
מסקנה חשובה נוספת מהדיון: מצבו של הערך מפלגת החירות האוסטרית רע. תומר - שיחה 11:41, 25 במאי 2012 (IDT)

שימו לב להתנצלות של מעריב. שיניתי את הערך. ‏עמיחישיחה 22:19, 3 ביוני 2012 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:05, 14 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 09:26, 27 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:35, 1 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-3 ביוני 2015[עריכת קוד מקור]

רציתי להעיר שהוא כתב הקדמות לספרים "ימנים" בו תוקפים את הסכמי אוסלו ודומיו וכן את אדריכלי "השלום" המזויף כגון "הכזה עמי" ו"הרי אמרתי לכם" 31.44.132.44 21:38, 3 ביוני 2015 (IDT)

משוב מ-16 באוגוסט 2017[עריכת קוד מקור]

הלל ויס זוכה במשפט בנושא מצעד הגאווה והקללות בחברון בתאריך 17.8.2017 93.172.123.21 04:02, 16 באוגוסט 2017 (IDT)בתיק פלילי 8174/08 פרקליטות מחוז ירושלים נגד וייס

17.8.2017 יהיה מחר, מדוע אתה כותב עליו בלשון עבר? דוד שי - שיחה 06:34, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

משוב מ-20 באוגוסט 2017 נשלח מלוא פסק הדין המזכה את פרופ' הלל ויס[עריכת קוד מקור]

file:///C:/Users/%D7%94%D7%9C%D7%9C/Downloads/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%20%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%9C%20%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1%20%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99.pdf 93.172.102.213 18:51, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

תעלה בבקשה את הקובץ המקורי שהורדת, ולא את הקישור מהמחשב שלך, כדי שנוכל לצרפו לערך. תודה. yechiel - שיחה 19:26, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

משוב מ-13 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

הלל ויס זוכה מחמת הספק בבית המשפט השלום במשפט שנמשך תשע שנים וחזר וזוכה בערעור שהגישה המדינה נגד זיכויו בבית המשפט המחוזי. שום עיתון לא כתב על כך אפילו שורה אחת. 89.139.221.215 22:52, 13 במרץ 2018 (IST)

הזיכוי בבית משפט השלום נסקר בשני אמצעי תקשורת לפחות, המוזכרים לערך. לא מצאתי מידע על זיכויו בבית המשפט המחוזי, בתיק עפ (י-ם) 64487-09-17‏ ‏ מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' הלל וייס. דוד שי - שיחה 00:06, 14 במרץ 2018 (IST)