שיחה:חומר אפל

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    אני ממליץ לכם[עריכת קוד מקור]

    מאוד לקרוא את המאמר על החומר האפל באתר סינטפיק אמריקן, שיש כאן קישור אליו, כי הוא מציג את תאורית דינ"ם- דינמיקה ניוטונית מתוקנת, ומסביר הרבה מאוד בנושא. אם אני מפרש נכון אז נראה לי שיש גם בויקיפדיה האנגלית הסבר די מעמיק בערך בשם Modified Newtonian dynamics. ערן

    מדובר בתורה יפה מאוד שפותרת מספר בעיות באופן אלגנטי למדי. גם אני מצטרף להמלצה. המתמטיקה שנדרשת להעברת המאמר היא ממש לא מסובכת ומתאימה גם לבעלי רקע תיכוני של 4-5 יחידות. MathKnight 15:37, 1 יוני 2005 (UTC)

    קיימת תגלית נוספת שמאשרת את קיומו של החומר האפל: המאמר, מתוך אתר "הידען". GGTM 19:43, 29 דצמבר 2005 (UTC)GGTM

    מטופש[עריכת קוד מקור]

    אין "תגליות" לגילוי חומר אפל ,אם מעצם הגדרתו הוא לא מבצע אינראקצייה על חומרים אחרים מלבד כבידה. זה נשמע כמו תאוטולוגיה מדעית מהסוג המטופש יותר. נכון עלכשיו התיאוריות המדעיות הרלוונטיות לא מסבירות 95% מהיקום הנצפה. משהו מאוד מאוד שגוי בהן אם כך. כדי "לתקן" בצורה מלאכותית את היקום הנצפה לתיאוריות הקיימות(שגיאה היסטורית נפוצה לפני המודל ההליוצנטרי..) באה לה טענה שיש משהו שאין לו טעם ואין לו ריח ושהדבר היחיד שהוא כן עושה זה להיות 95%(!!) מהחומר ביקום כולו ,כדי שהתיאוריה תעבוד.

    מבחינת הפילוספיה של המדע זו שגיאה איומה ..אתם צריכים לציין זאת.

    הניסוח "לא מבצע אינטרקציה מלבד כבידה" הוא מוזר ביותר. כבידה היא האינטרקציה היחידה שאפשר להרגיש בהשפעות שלה על-פני מרחקים גדולים (כאשר החומר אינו מרוכז מספיק לאינטרקציות גרעיניות). מה דעתך על "אין הוכחות לקיומו של מגדל אייפל, מלבד תמונות, מסמכים ועדויות של אנשים שראו אותו"? עוזי ו. 22:41, 29 ינואר 2006 (UTC)

    תקנו אותי אם אני טועה, אבל האין נובע מהמשפט להלן שלאנרגיה יש מסה?[עריכת קוד מקור]

    "על-פי התאוריה המקובלת, החומר האפל מרכיב יחד עם האנרגיה האפלה כ-96% מן המסה של היקום."

    או שאולי יש ואני לא מעודכן? *מרים גבה*

    לא, משום שטבעה של האנרגיה האפילה לא נתבררה דיה כדי לענות על שאלה זו. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:18, 1 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

    הסבר אפשרי לחומר האפל[עריכת קוד מקור]

    ההסבר קצת מורכב. היקום שלנו הוא מעיין מחזורי שהיה פעם חור שחור עם חזרה בזמן , מה קורה , כוח המשיכה שאותו צריך להבין הוא תמונת החזרה בזמן לאחר דחייה של חלקיקים הנושאים את הכוח .אנו רואים את ההשפעה של חוסר המיקריות בקצוות ששם יש יותר - שינוי כיווניות הזמן ולכן דחיפה רבה של כוח "המשיכה". תודה לכל התיחסות בדף השיחה שלי . בכבוד --מים נושפים - שיחה 07:32, 25 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

    מה הסימוכין להסבר זה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ח באדר ב' ה'תשס"ח • 16:05, 25 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    יש תאוריות שהיקום היה חור שחור ,יש תאוריות שיש שמה חזרה בזמן , אם זה מחזורי - שיך לתאוריה על יקום מחזורי , ויש תאוריות שכוח המשיכה משתנה בעיקר במקומות רחוקים . אם מחברים את הכל - זה מה שיוצא . תודה מראש --מים נושפים - שיחה 09:15, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    חוזר, מה הסימוכין להסבר זה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר ב' ה'תשס"ח • 09:54, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    נתתי 4 תאוריות ,מה חסר לך . תודה מראש --מים נושפים - שיחה 10:10, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    אין שום סימוכין, זה סתם עירוב של ניים דרופינג עם קשקשת. מים נושפים, חדל להטריד את ויקיפדיה בדיונים עקרים בנושאי חזרה בזמן, בכל דף שיחה אפשרי. ‏odedee שיחה 10:13, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    בעני השלב האחרון של שינוי כיווניות ודחיפה הוא הוכחה לשאר . תודה מראש .--מים נושפים - שיחה 08:39, 1 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
    תוספת קטנה לשינוי כיווניות ודחיפה בקצוות , אפשר לראות שבתחום המרחק השואף לאפס לא קימת משיכה אין סופית לפי משוואות כוח המשיכה ולכן אפשר לזהות שם התחלה של דחיפה 87.68.58.209 22:09, 12 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
    בקשר לניים דרופינג , התאוריות עם כל הכבוד מה שכותבים עליהם - הרבה זה שטויות ולכן צריך לקחת את העיקר , לדוגמא זה שהיקום הוא חור שחור , אפשר להבין אותו ממבט על חורים שחורים מבחוץ , וכל מה שלא תואם - טעות הוא . לכן לא צריך לספר את כל גרסאות התאוריות , מספיק לקחת את העיקר בקיצור - "ניים דרופינג" . תודה מראש לכל התיחסות .--מים נושפים - שיחה 20:30, 25 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
    לצערי, בדיקה קצרה מראה שבימים אלו מלאה שנה תמימה מאז הפעם האחרונה שבה ביצעת עריכה כלשהי במרחב הערכים. למרבה הצער, באותה השנה דווקא כתבת בלא מעט דפי שיחה, והצער רב עוד יותר כשרואים את רמת הדברים שנכתבו. אבקש שוב - חדל להטריד. ‏odedee שיחה 15:57, 13 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

    שאלה[עריכת קוד מקור]

    אני חדש כאן ואני לא מבין... האם אין אפשרות פשוטה שכל המסה החסרה (שאנו מגדירים כארגייה וכמסה אפלה) היא בעצם המסה והאנרגיה של כלל החורים השחורים בגלקסיה? (עם דגש על הקוואזרים) כי הרי "האבל" לא היה יכול לראות חורים שחורים אלו בתצפית שלו... אשמח להסבר! תודה

    לא. ככתוב בערכים, עדיין לא עמדו על טיבם של חומרים אלה. לא ניתן לראות חורים שחורים אך ניתן ל"הרגיש" אותם על ידי המסה שהם מייצרים, והם לא מסבירים את המסה החסרה. חגי אדלרשיחהל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ה באייר ה'תשס"ט • 01:04, 19 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

    האם ניתן להסיק מכך שמסת החורים השחורים היא חלק מהמסה "הרגילה" (כוכבים וכו')? בנוסף, האם לתורת המייתרים אין פתרון בנוגע לבעיית המסה החסרה? (שלא קשורה בקבוע קוסמולוגי כמו "חומר אפל")?

    כן, ולא יודע. חגי אדלרשיחהל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ו באייר ה'תשס"ט • 23:49, 19 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

    לא ברור[עריכת קוד מקור]

    כתוב בהקשר לקרינה אלקטרומגנטית (פסקה ראשונה) שהחומר האפל "לא פולט, לא בולע ולא משקף אותה". נראה לי מוזר... זה לא מכסה את כל האפשרויות?

    שינו את זה, אבל למרות זאת אענה. החומר האפל פשוט משאיר את הקרינה האלקטרומגנטית כמו שהיא (משקף זה כמו מראה). -- רועי.ס - שיחה 19:21, 26 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

    עדויות לקיום חומר אפל[עריכת קוד מקור]

    עד כה, לא היתה שום הוכחה לקיומו של חומר אפל, אבל כעת, אומרים מדענים במאיץ החלקיקים האירופי, התגלו ראיות ראשונות לקיומו, בעזרת גלאי חלקיקים משוכלל, (AMS (Alpha Magnetic Spectrometer, שהותקן לפני כשנתיים בתחנת החלל הבין-לאומית. 79.181.54.128 23:29, 13 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]


    קישור שבור[עריכת קוד מקור]

    במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

    --Matanyabot - שיחה 09:39, 17 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

    הערך זקוק למתיחת פנים רצינית[עריכת קוד מקור]

    בערך חסר מידע רב, ויש התמקדות בתיאוריות מיושנות ללא התייחסות לתיאוריות הנוכחיות (למשל, MACHO לעומת WIMP). אשמח אם מישהו יוכל להוסיף תבנית שכתוב, היות ואני לא בטוח האם צריך ותק מסוים כדי להוסיף אחת. אני מקווה להגיע לשכתב את הערך בעצמי, אבל זה עלול לקחת זמן היות ואני עובר כרגע על ערכים אחרים, וזה דבר שמצריך הרבה עבודה כדי להכיל את הכל בצורה מדויקת ומנוסחת בצורה ברורה. --עמך ישראל - שיחה 20:02, 4 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

    אין צורך בוותק עבור הוספת תבנית שכתוב, בייחוד כאשר התבנית מנומקת היטב בדף השיחה. אעדיף אם תוסיף את התבנית בעצמך, כדי שמי שמציץ בהיסטוריה יוכל לראות מי באמת הניח את התבנית (או כמו שאומרים אצלנו בכפר - "אין שליח לדבר עבירה"). קיפודנחש 20:30, 4 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

    תודה, אעשה זאת כעת. --עמך ישראל - שיחה 01:52, 5 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

    האם החומר האפל הוא רק יציר מצוקה מדעית ? מחשבה ראשונה[עריכת קוד מקור]

    אם החומר האפל מפוזר באופן אחיד ביקום, השפעתו צריכה לחול בכל מקום ובודאי גם סביבנו. מוזר שאין לכך עדויות, למרות שהשפעתו ניכרת בחישובי "המסה החסרה" ביקום. אם החומר האפל נמצא אי שם במרחבי היקום ולא לידנו, פרושו של דבר שהפיזור שלו אינו אחיד. נניח שישנם ריכוזי חומר אפל בדחיסויות שונות. ידוע לנו שמהירות האור משתנה במעבר בתווך חומרי בהתאם לצפיפות התווך. אם כך, יש להניח שהאור ביקום, כולל האור הראשוני של הבריאה, שינה ומשנה את מהירותו בתנועתו אלינו (לא רק אלינו, כמובן). יתכן אפוא שחישובי המרחקים המבוססים על מהירות אור אחידה בריק, מוטים כלפי מעלה ואולי בצורה ניכרת. נפש יחד - שיחה 08:58, 24 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

    הוא חומר היפותטי, שעצם קיומו שנוי במחלוקת, Nachum - שיחה 12:11, 24 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

    משוב מ-18 באוקטובר 2014[עריכת קוד מקור]

    לי יש דעה שונה על המסה והאנרגיה האפלות ביקום: 1)-בגלקסיות אליפטיות כמו שלנו יש זרועות זוהרות באור נראה וחללים אפלים ביניהן שמעידות על גלקסיה זקנה, כי יש בה כוכבים מתים רבים שאינם פולטים אור נראה ולכן זו המסה האפלה. 2)-גלקסיה אליפטית זוהרת כולה באור נראה, כי היא גלקסיה צעירה שאין בה כוכבים מתים ולכן אין בה גם מסה אפלה. 3)-כל היקום כולו מלא באנרגיה שנפלטה בזמן המפץ הגדול ומן הכוכבים הפעילים עד הלום, שמסתובבת בחלל החיצון והולכת ומצטברת, כי הגלקסיות מתרחקות זו מזו מאז המפץ הגדול בתוך אופק האֵרועים היקומי (UNIVERSAL EVENT'S HORIZONׂ) ולכן אינה מסוגלת להתפזר בחלל החיצון שמחוץ ליקום שלנו. זו הסיבה שהיקום שלנו הולך ומתחמם יותר ויותר עם חלוף הזמן. 4)-שום דבר אינו מסוגל להתקיים בתוך חור שחור קטן ומרוכז, פרט לאנרגיה. ברם, בתוך אופק הארועים הענקי של החור השחור היקומי, המסה מסוגלת להתקיים זמן מוגבל אך די ארוך, כדי לאפשר את היצירה המסובכת של כוכבים, גלקסיות, 92 היסודות והחיים, עיצובם ותמיכתם, ולבסוף פֵרוקם ומיחזורם באחרית הזמן בהתאמה מלאה עם חוק האנטרופּיה הפיזיקלי והחוק לשימור ומיחזור המסה והאנגיה.

      79.177.14.151 11:53, 18 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]
    

    ואולי לא?[עריכת קוד מקור]

    שם הפסקה דורש שינו, לפחות לדעתי. איך יהיה נכון לקרוא לפסקה? (שימנשמע?) מה, אין? 21:26, 16 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

    שיניתי. דוד שי - שיחה 21:52, 16 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

    חומר אפל[עריכת קוד מקור]

    מי שקוראה את זה את חומר אפל יראה את הסידרה של זה סידרה אחת הטובות 213.151.59.127 16:08, 23 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

    "החומר האפל" - רומן מאת ענר שלו[עריכת קוד מקור]

    ממליץ לבטל את ההפניה מהערך שכותרתו עם הא הידיעה, החומר האפל, וליצור פירושונים: ספרי חומריו האפלים, החומר האפל של שלו, סדרת הטלוויזיה חומר אפל, ועוד.

    תעות[עריכת קוד מקור]

    חובה לתקן את הערך כבר הוכיחו חומר אפל 93.173.10.100 11:48, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

    לא. הוכח קיומה של גרביטציה שלא ידוע מקורה - גרביטציה אפלה. חומר אפל הוא רק אחד מההצעות למקורה של הגרביטציה האפלה, ועד כה הוא טרם התגלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:00, 22 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

    שינוי מהותי במינוח[עריכת קוד מקור]

    בעקבות צפייה בניק דגרה טייסון - למעשה המינוח "חומר אפל" מטעה וחסר. המונח לא מתייחס ישירות לסוגיה - קיומה של גרביטציה ללא מקור גלוי - ומצמצם את מרחב ההסברים ל"סוג נוסף של חומר", כשלמעשה אין לנו שמץ של מושג במה מדובר, וחומר אפל הוא רק אחד מהפתרונות שהוצעו.

    אני מעלה פה את סוגיית המינוח. מחד, חובתנו להביא מידע מדוייק וגם חובתנו להנגיש מידע זה הם נימוקים בעד המונח של טייסון, "גרביטציה אפלה". מאידך המדיניות היא לא לחרוג מהמינוח המוכר.

    לצערי כבר אין לי קשר לאסטרופיזיקאי ישראלי שיוכל לתת לנו ביסוס להשתמש במונח גרביטציה אפלה.

    נדב ס, Tshuva, hagay1000, יונתן770י רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, adif123, קוונטום דוץבעלי הידע בפיזיקה, אנא תגובתכם. --אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

    להוציא מתי מעט אסטרופיזיקאים (אם בכלל) אף אחד לא מכיר את המינוח גרביטציה אפלה אלא רק חומר אפל. ויקיפדיה לא ממציאה מושגים רק מנגישה אותם. בורה בורה - שיחה 23:26, 22 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
    זו לא המצאה של ויקיפדיה, אלא של דמות מוכרת בציבור הרחב שמקדמת שימוש במונח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:06, 24 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

    עוד הצעות[עריכת קוד מקור]

    ל CURVUS המשתמש ליאור המליץ לי על שיתוף פעולה איתך. הצעת הליום כחומר האפל היא חדשה. הצעת הרטרדשון ראויה לאיזכור גם אם אינה חדשה. המיוחד בשתי ההצעות ששתיהן אינן נזקקות לחלקיקים לא ידועים וגם לא לתיאוריות אקסוטיות ולא מוכחות כמו MOND אולי תתפשר על כותרת הפיסקה עוד הצעות או הצעות נוספות או שאתה תציע כותרת מתאימה לפיסקה? Netsivi - שיחה 21:09, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

    מתייגים כך משתמש:Corvus. בורה בורה - שיחה 21:33, 10 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
    למשתמש Corvus ראה לעיל Netsivi - שיחה 07:54, 11 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
    כותרת הפסקה אמורה להיות "היפותזות מתחרות". ה-MOND כיום נחשב לסוג של היפותזה מעניינת שלא בקונצנזוס. עם זאת, כל קוסמולוג שאני מכיר יזכיר את התאוריה ויסביר למה לדעתו היא שגויה. ככה שהיא ראויה לציון. כבידה מפגרת (כן, השם העברי לא משהו) היא היפותזה פחות מוכרת, ואני אישית לא יודע מדוע היא הוזנחה כמעט, אבל ישנם פתרונות מקוריים כאלה ואחרים עוד מימיו של פריץ צוויקי עצמו. ספציפית לרעיון שאתה מציע עם יוני הליום בטמפרטורה של 2.7 קלווין : אני חושב שהפלטפורמה שבחרת לפרסם (ויקידפיה) אינה מתאימה לרעיון מדעי חדש שאינו מוכר על ידי הקהילה המדעית. מציע לך לנסות ליצור קשר עם חוקרי גלקסיות בשביל לפרסם את המאמר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:12, 11 במאי 2022 (IDT)[תגובה]
    המאמר עבר ביקורת עמיתים ופורסם בז'ורנאל מדעי. אינני מנסה לפרסם בז'ורנאלים לא מדעיים. אני זוכר את 5 המלים שבחר רוזן להסביר לי זאת: "זה לא יביא לך כבוד", ואני פועל לפיהן למרות הקשיים שאתה יכול לתאר לך. עוד לפניו יעץ לי כך פרופסור אחר בטכניון (ז"ל).
    המאמר יסודי, 40 עמודים, ו"מחבר" את ההליום לחוקים המקובלים בכלל ולשימור התנע הזויתי בפרט, ומסביר כל כך הרבה תצפיות בנוסף לחומר האפל, שהסיכוי שמשהו לא נכון יסביר כל כך הרבה דברים שואף לאפס. אני ממליץ לך לקרוא את המאמר למרות אורכו. להלן תגובת פרופסור שקרא:
    I looked at your paper and could not stop until I had read it all! It is
    very clear, compelling, and believable (congratulations).
    אני שייך לקבוצת המחקר הבינלאומית INTERNATIONAL ASSOCIATION FOR RELATIVISTIC DYNAMICS IARD שאינה דורשת "הספק" של מאמרים, הנדרש בפקולטה לפיזיקה בטכניון. אולי הכרת את המבוגר בקבוצה, עמוס הרפז ז"ל שכתב בלי רעש עשרות מאמרים מדעיים וחמישה ספרים מדעיים קריאים בעברית ובאנגלית, כולם בנושאי אסטרופיסיקה ויחסות. ואם תחקור עליו בויקיפדיה תמצא שהיה בעברו העשיר לוחם, ועשרות שנים חקלאי ומורה לפני שהתפנה לאסטרופיסיקה ויחסות. Netsivi - שיחה 16:49, 11 במאי 2022 (IDT)[תגובה]


    הצעה מתוקנת להיפותזות מתחרות להסברים הנפוצים לחומר אפל[עריכת קוד מקור]

    משתמש:Corvus

    חומר אפל נחשב תעלומה לא פתורה באסטרופיזיקה. הנטיה כיום להניח קיום חלקיק לא ידוע שהוא החומר האפל. עשרות שנים של ניסויים מתוחכמים לא גילו ולו חלקיק אחד, ומהות החומר האפל נותרה תעלומה בלתי פתורה באסטרופיזיקה. אחת ההצעות היא שאין חומר אפל, אלא שיש לתקן את חוק המשיכה הגרביטציונית של ניוטון, והיא נחשבת לא מתאימה כי היא דורשת שינוי אמפירי בחוק.

    הצעתי להוסיף פיסקה על הצעות אחרות שאינן דורשות חלקיקים לא ידועים ולא שינוי אמפירי בחוק הגרביטציה. הפיסקה שוחזרה ונמחקה בטענה שכותרתה לא מתאימה, ואחת ההצעות לא חדשה. אני מציע להלן את הפיסקה מתוקנת לפי הערות אלו. לפני הפיסקה המוצעת תשובות להערות אחרות. בסוף שיחה זו אני מציע ניסוח להוספת פיסקה בגירסה מתוקנת לפי הערות המשחזר משתמש:Corvus.

    תחילה תשובות להערות המשחזר.

    טענה : "כבידה מפגרת".

    תשובה - "כבידה מפגרת" אינה מופיעה בויקיפדיה וגם לא בגוגל וגם לא ביטוי דומה. שיניתי בפיסקה הראשונה לפיגור במקום שיהוי.

    טענה: הכותרת צריכה להיות היפותזות מתחרות

    תשובה: מסכים, אף שזה ממעיט את ערך המיוחד בשתיהן: יש בהן הסבר לחומר האפל ולתצפיות רבות נוספות, למרות שאין צורך בהנחות אקזוטיות ולא בחלקיקים אקזוטיים שלא ניצפו בניסויים במשך עשרות שנים, ולא בשינוי אמפירי של כבידה ניוטונית אלא שימוש מושכל בחלקיקים קיימים או בגרביטציה המקובלת.

    טענה: חדש – ישן

    תשובה: המשחזר פוסל את אחת האפשרויות כי לדבריו היא ישנה, ואת האפשרות השניה כי היא חדשה. כך אפשר לפסול הכל. כאמור המיוחד בשתי ההצעות שבכל אחת מהן יש הסבר לחומר האפל ולתצפיות רבות נוספות, למרות שבאף אחת מהן אין צורך בהנחות אקזוטיות ולא בחלקיקים אקזוטיים שלא ניצפו בניסויים במשך עשרות שנים, ולא בשינוי אמפירי של כבידה ניוטונית, ולכן הסיכוי שיתבררו כנכונות גדול מהכיוונים שפורטו בערך שלא הוכחו, ולכן הצעות אלו ראויות להזכרה בערך. האפשרות הראשונה היא מלפני 15 שנים והוספתי מראה מקום מתאים


    טענה לא נכונה של המשחזר וללא הוכחה היא שהפיסקה השניה מסתמכת על מראה מקום שלא עבר ביקורת עמיתים.

    תשובה - צרפתי למראה המקום בו המשחזר חושד את הקישור למראה המקום של ה Peer review declaration המראה שהמאמר עבר ביקורת עמיתים. https://iopscience.iop.org/article/10.1088/1742-6596/1956/1/011002/pdf הז'ורנאל הזה ידוע, ויש עליו ערך בויקיפדיה, הפותח במלים: "Journal of Physics: Conference Series (JPCS) is a peer-reviewed, open-access publication ויש בויקיפדיה העברית ערכים המסתמכים על מראי מקום מהז'ורנאל הזה. יש לערך "חומר אפל" 5 הערות שוליים, וכולן לא עברו ביקורת עמיתים. אבל המשחזר מסביר שהוא שיחזר מה שהוספתי בגלל מראה מקום ללא ביקורת עמיתים. ההיפך הוא הנכון: רק מראי המקום שהבאתי עברו ביקורת עמיתים, וכל אלו שלא שוחזרו לא עברו ביקורת עמיתים.

    טענה לא נכונה נוספת היא שויקיפדיה אוסרת לצטט מאמר של הכותב בה.

    תשובה – לא נכון. ויקיפדיה ממליצה לא לצטט מאמר של הכותב בה, כדי למנוע פירסום למוצרים בויקיפדיה. המלצה ולא איסור גורף, כי המטרה היא למנוע אובדן יידע ע"י כלל עיוור.

    "החוקים אינם מטרת קיומה של הקהילה, אלא אמצעים לניהולה היעיל. המטרה היא כתיבת אנציקלופדיה. יש לנהוג על פי רוח החוק כשלשון החוק אינה מקדמת את המיזם. פתרון מחלוקות צריך להתרחש בדרך של דיון והסכמה רחבה ככל האפשר, ולא על ידי היצמדות ללשון החוק."

    " הכלל שמקור ראשוני עדיף על מקור משני הוא כלל בסיסי, דוד שי - שיחה 13:47, 9 בפברואר 2020 (IST)"


    למשחזר אין סמכות לקבוע שחוקי השימור מיושנים או מתעלמים ממשהו או לא מקצועיים. אדרבא, חוקי השימור בהנדסה זהים לחוקי השימור בפיזיקה, ונותנים נקודת מבט טובה. המשחזר וכל אחד בעולם כולו רשאים להשתמש או לא להשתמש בחוקי השימור, אבל חייבים לא לסתור אותם ולא להתעלם מהם.

    טענה – אינני שייך לקבוצת מחקר במוסד אקדמי.

    תשובה – אין דרישה שמי שכותב בויקיפדיה חייב להיות שייך למוסד אקדמי.

    את הדוקטורט קיבלתי בטכניון לאחר שגם פירסמתי חלק ממנו בActa Mechanica ובעקבות זאת הוזמנתי לפקולטה לפיזיקה ע"י פרופסור רוזן, מייסד הפקולטה ושותפו למחקר של איינשטיין ובה למדתי 5 קורסים באסטרופיזיקה ושניים בתורת היחסות. למרות זאת לא צורפתי לקבוצת מחקר בפקולטה לפיזיקה בטכניון כי: 1. אף קבוצה אינה עוסקת ביחסות, סיבוב וגרביטציה ביחד. 2. בטכניון יש דרישה מחמירה ל"הספק" פירסומים publish or perish וההספק שלי לא עומד בדרישה.


    3. שני פרופסורים לפיזיקה בטכניון ואני שאינני פרופסור, מחליפים דעות על החומר האפל, על הכיוונים השונים שאנו חוקרים בהקשר לחומר האפל, בלי מינוי רשמי, ועל אף השתייכויותנו לקבוצות שונות. על החומר האפל ונושאי מחקר אחרים שאני חוקר, אני מיידע פרופסורים אחרים המתענינים בכך, בטכניון ובאוניברסיטות אחרות, בארץ ובחו"ל ומי מהם שמוצא לנכון מעיר לי.

    4. לא נעניתי להצעות להצטרף רשמית למוסדות אחרים, שהביעו עניין בפירסומיי עם ביקורת עמיתים, כי יש תנאי לצירוף רשמי למוסד, שאהיה כפוף לחוקר אחר ואחקור מה שמעניין לו.
    
    6. הכרתי מדענים אחרים שלא השתייכו למוסד ופירסמו בז'ורנאלים יוקרתיים עם peer review. הבעיה אינה בחוסר השתייכות לקבוצה, אלא בדרישה לתשלום עבור "הוצאות הpeer review", שזמינה במוסדות אקדמאים כתקציבי מחקר, ולא זמינה לבודדים, החייבים לפתור את בעיית המימון הזו בדרך כלשהי. לעניות דעתי, טוב עושה ויקיפדיה שאינה דורשת שייכות למוסד, דרישה שאם תונהג תשחק לידי תאוות הבצע של ההוצאות לאור של הז'ורנאלים.
    

    7. אכן, קשה מאוד לפרסם בז'ורנאל מדעי עם ביקורת עמיתים ללא כתובת של מוסד אקדמי. לכן מאמר שפורסם בז'ורנאל מדעי עם ביקורת עמיתים ללא כתובת של מוסד אקדמי, חזקה עליו שפורסם כי העמיתים המבקרים לא יכלו להתעלם מערכו המדעי הבולט. במשך 30 שנה פירסמתי בין השאר עד עתה 10 מאמרים מדעיים בז'ורנאלים עם ביקורת עמיתים וללא כתובת של מוסד אקדמי, מהם 8 על אסטרופיזיקה ויחסות, שבקטע שאני מציע להוסיף אני מצטט אחד מהם, ומציין גם מראה מקום להצהרת peer review של הז'ורנאל המאשרת שעבר בהצלחה peer review. תודה על מחמאתך שפירסום עם ביקורת עמיתים ללא כתובת של מוסד אקדמי הוא בלתי אפשרי.

    8. טענה - עבודות שצריך לצטט

    תשובה - המאמר בהערות השוליים כולל עשרות מראי מקום בכיוונים הרלבנטים.


    כאמור אני מודה ומשפר לפי הערות המשחזר על הערותיו המועילות: פיגור במקום שיהוי, תיאורית הפיגור לא חדשה, והכותרת המתאימה היא היפותיזות מתחרות.

    בהמשך הקטע המתוקן המוצע.

    היפותיזות מתחרות להסברים הנפוצים לחומר אפל[עריכת קוד מקור]

    פורסמו הסברים אחרים שאינם תלויים בשינויים אמפיריים בכוחות הכבידה ולא נזקקים לחלקיקים חדשים.
    
    הסבר אחד מתיחס למהירות התפשטות הגרביטציה שהיא מהירות האור, ולגודל הגלקסה שהוא כמאה אלף שנות אור, מה שגורם לפיגור של רבבות שנים בהשפעת הגרביטציה. לפי ההסבר הפיגור הזה גורם לעקומות מהירות הסיבוב השטוחות ולתצפיות האחרות המיוחסות לחומר האפל.[1][2] 
    

    בהקשר זה נטען ב-1998 שכדי לשמור על יציבות מערכת השמש מהירות הגרביטציה חייבת להיות לפחות פי 1010 ממהירות האור [3] אבל עם גילוי גלי הגרביטציה נמדדה מהירותם כמהירות גלי האור.

    לפי ההסבר השני מ-2021 השם המתאים הוא חומר שקוף, שהוא בריונים המתנהגים כמו בוסונים בטמפרטורה בחלל שהיא כשלוש מעלות קלוין. כמו פוטונים שהם בוסונים הם מאפשרים מעבר חסר חיכוך זה דרך זה. ההסבר מציע אטומי הליום אולטרה-קרים כמועמדים מתאימים לחומר הבוסוני השקוף, ומסביר כיצד והיכן נוצרו כל כך הרבה אטומי הליום, ובעזרתם מסביר את התפתחות החומר השקוף כהילה כדורית סביב גלקסות וצבירי גלקסות, ואת המבנה התאי של החומר הנראה ביקום ותצפיות נוספות.[4][5]
    

    Netsivi - שיחה 15:30, 23 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

    1. ^ Raju C.K. 2011 Retarded Gravitation Theory arXiv:1102.2945
    2. ^ Yahalom, A, Lensing Effects in Retarded Gravity, Symmetry 13, 2021 doi: 10.3390/sym13061062 A
    3. ^ Van Flandern, T.: The speed of gravity - What the experiments say, Phys. Lett. A, 250, 1-11 (1998). See p. 10, Sect. 7
    4. ^ Ben-Amots, N, Helium as a major portion of the dark matter and the cell structure of the universe, Journal of Physics Conference Series 1956, 2021 doi: :10.1088/1742-6596/1956/1/012006
    5. ^ 2021JPCS Peer review declaration v. 1956 https://iopscience.iop.org/article/10.1088/1742-6596/1956/1/011002/pdf