שיחה:מאה שערים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השכונה[עריכת קוד מקור]

אני נערה שגרה בנהריה ואני אף פעם לא הגעתי למיקרה כזה שראיתי את השכונה הזו בתור גטו או משהו כזה חס ושלום. האנשים שהם הכן גרים בשכונת מאה שערים כמו שהם מתוארים הם חרדים לדבר ה' והם בכלל לא מרימים יד על שוטרים או על אנשים כאלה שהם לא שומרים צניעות חלילה . הם החרדים הם פשוט לא מסתכלים על זה. וחוץ מזה לבנות לא הולכות בצניעות אז באמת אין לאותם בנות כאלה מה לחפש שם במאה שערים. שהם אותם בנות האלה שהם לא יחשבו שהם ימצאו שם בגדים כמו שהם לובשים כגון בגדי מודה או משהו כזה. וחוץ מזה אולי הבנות האלה שהולכות בשכונת מאה שערים אז אולי הן באות לשם בכדי לחפש משהו צנוע אולי בשביל הבנות שלהן ואולי הן רוצות לחזור בתשובה אף אחד לא יודע. אז החרדים האלה הם חרדים לדבר ה' ואותם החרדים האלה הם פשוט שופטים את הבנות האלה לכף זכות. והרב שלמה אבינר אמר שהחרדים במאב שערים הם פשוט מוסרים את נפשם על קדושת ארץ ישראל וגם הרב שלי אמר לי שהחרדים האלה הם פשוט ניפגעים מהבנות שלא לובשות בצניעות כי הנשים האלה הם פשוט לא שמות על החרדים האלה וזה מצער אותם את החרדים הלבוש הלא צנוע הזה אז הם לא סתם שמו את השלטים אלא הם שמו אותם את השלטים כי הם החרדים הם גם לא רצו לאבד את כל העולם הבא שלהם והם עדיין רוצים להיות עסקם בתורה ולהמשיך ולהציל עולם ומלואו עם התורה שלהם ואם הם הסתכלו חס ושלום על דברים לא צנועים אז הם יכולים לאבד את כל התורה שלהם חס ושלום ואז הלך עליהם והלך על כל ארץ ישראל רח"ל. וחוץ מזה איך זה שבשכונת מאה שערים אין פיגועים בלי עין הרע והיו פיגועים שהם נמנעו בלי עין הרע ברוך השם וכל זה זה בגלל שהשטן לא ריקד שם. אז אני חושבת שפשוט צריך ךהגיד לחרדים האלה תודה רבה ולא לזלזל בהם כי הם בסה"כ רוצים להציל עולם ומלואו וגם את העולם הבא שלהם. 80.178.208.244 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

"נערה" מ"טבריה"[עריכת קוד מקור]

למה הסגנון הזה נראה לי לא-כל-כך נערתי ולא ממש טברייני (בגדי מודה, שטן ריקד, רחמנא ליצלן וכהנה וכהנה)? אולי זה בעצם מישהו מה"הם"? Johnny Zoo 20:03, 23 מרץ 2006 (UTC)

לא טבריה כי אם נהריה, אבל מה זה משנה? כמובן שאתה צודק בחשדותיך. אני תוהה אם יש בכלל מקום להערה הארוכה, המייגעת ומעמידת הפנים הזאת. תמרה שיחה 15:03, 30 ביולי 2008 (IDT)

הרי ידוע שכל נערות נהריה מחזיקות באידיאולוגיה עיקשת כלפי שכונות חרדיות בצד השני של המדינה. בגדי מודה, ראו ויראו.

666 בגימטריא מאה שערים[עריכת קוד מקור]

הבא שמוחק את זה בלי לבדוק בספר "מוסד היסוד" ובלי קודם להודיע בדף שיחה הוא לא בסדר. מילא שמישהו יערער על האמינות של הספר (זה לא המצב וגם אם מישהו יערער נראה לי שיש פה רב לויקיפדים שמבינים בהיסטוריה של ירושלים כדי לתמוך בספר) אבל למחוק כי אתה לא מצאת מקור?! את הספר של מיסדי השכונה לא פתחת ואתה אומר שלא מצאת מקור?! מתיישר 13:27, 4 בדצמבר 2007 (IST)

סליחה על ההקפצה, אבל שמעתי שאחת הסיבות היתה גם שהיו כמאה שערים להיכנס לשכונה, בגלל שכל הכניסות היו דרך הבתים (עובדה שנבעה מסיבות ביטחוניות), והיו שם כמאה בתים שהקיפו את השכונה. מישהו שמע/מכיר את הדבר הזה?--‏BigJon‏ • שיחה 00:59, 6 במאי 2008 (IDT)
אגדה אורבנית למהדרין. דניאל צבישיחה 01:01, א' באייר ה'תשס"ח (6.05.08)
מידיעה?!, כי מספירה מהירה של הבתים במפה המובאת בערך, אכן יש 100 בתים המקיפים את השכונה...--‏BigJon‏ • שיחה 22:01, 6 במאי 2008 (IDT)
אפילו זה כך, אין 100 שערי כניסה לשכונה. דווקא משום הסיבות הבטחוניות שציינת, מספר שערי הכניסה אליה מוגבל ומצומצם, ופתחי הבתים תוכננו להיות מתוך פנים השכונה. מגיסטרשיחה 22:06, 6 במאי 2008 (IDT)

מתיישר צודק. עיינו ב'מוסד היסוד', עמ' 204 הערה 6. בכל אופן, הטענה לגבי שערי הכניסה לשכונה מגוחכת. תמרה שיחה 15:02, 30 ביולי 2008 (IDT)

מי זה הבהר"ן?[עריכת קוד מקור]

מי זה 'הבהר"ן' שעמד בראש הקבוצה שהקימה את השכונה. למיטב ידיעתי מדובר באדם שיש לו שם מלא, ר' דוד בהר"ן. בהר"ן ראשי תיבות בן הרב נח.

כפי שכעת מופיע בערך, זה ר' שלמה זלמן בהר"ן. בהר"ן = בן הרב נחום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תלונות[עריכת קוד מקור]

לידיעתכם ברוטר. 16:45, 16 בספטמבר 2010 (IST)

סתירה בין תמונות בערך :)[עריכת קוד מקור]

בעוד לפי התמונה החמישית כללי הלבוש של נשים במאה שערים צריכים לכלול חצאית ארוכה ושרוולים ארוכים, בתמונה השנייה נראות אשה וילדה עם חצאית קצרה ובשרוולים קצרים :) נת- ה- - שיחה 23:24, 19 ביולי 2011 (IDT)

אני לא יודע אם אתה מכיר את השכונה הזו, אך התמונה ההיא צולמה בשנות ה-50, היום אנחנו בשנת 2011, שנה שבה שום דבר במאה שערים לא דומה לשנות ה-50, אישה שתלך כמו בתמונה כך, היום במאה שערים, נראה לי שישר תפונה לשערי צדק בגלל מטר אבנים, יריקות קריאות גנאי וכו'... (זה כבר קרה) --כיכר השבתשיחהשמור וזכור את יום השבת לקדשו כי היא מקור הברכה 02:46, 1 באוגוסט 2011 (IDT)
כיכר צודק. ההבדל מראה על התמורה. יעל 09:54, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

איזה דיבורים פופוליסטים! נכון שיש הפרעות סדר פה ושם, אבל זה ממש לא דבר שכיח, ובהחלט אפשר ללכת במאה שערים עם לבוש 'עובר' בלי להתאשפז בביקור חולים. (שערי צדק מדי רחוק). מעניין אותי איך הייתם מגיבים אם אחד מחו"ל היה כותב את זה... אנשים פה בארץ מרשים לעצמם להשתמש במאפיינים אנטישמים כשהם מדברים על חרדים, כי אף אחד לא יאשים אותם באנטישמיות...משתמש:ניצוצות ניצוצות 10:14, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

נדמה לי שכיכר השבת הוא תושב מקומי המבין עניין יותר מאיתנו... לעצם העניין - וודאי שאשה יכולה לעבור במאה שערים בחצאית "רגילה". תושבות קבועות, כיום, לא תעזנה ללכת ככה. --שפ2000 - שיחה 10:19, 8 באוגוסט 2011 (IDT)
אני לא בטוח אם כיכר השבת גר שם. לעצם העניין, מי שהולכת באופן לא צנוע לעתים תעבור ללא כל תקרית, לעתים יצעקו לעברה "פריצס", ויש חשש שיקרה משהו גם מעבר לזה. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"א • 10:42, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

טוב, ברור שתושבות השכונה זה עניין אחר לגמרי לגמרי... אבל אישה שאינה גרה במקום יכולה לעבור גם עם מכנסיים, ויש לה סיכוי יותר טוב לצאת בשלום מאשר בחורה חרדית בקווי לילה של אגד, למשל... כמובן שאל תצפו שמצעד הגאווה יעבור שם ללא תגובה, אבל כל עוד זה סביר, איש לא שם לב. ד"א: 'פריצס' מוטב לאיית כך: פריצעס, זוהי צורת הכתיב האידישאית, והיא נותנת אינדקציה טובה יותר איך להגות את המילה. ניצוצות 12:40, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. ב. לא יודע לגבי קווי לילה, לא מכיר. ג. אם אתה רוצה לתת מדריך הגייה לצועק, אז זה משהו כמו: פרייייייייי-צעעעעעעעעעס! די דומה לשאבעס. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"א • 14:42, 8 באוגוסט 2011 (IDT)
נראה לי שקצת מוגזם, התושבים שומרים די בקנאות על פרטיותם, ומשום כך ישנה קבוצה שולית שהולכת קצת קיצון, אבל מכאן ועד לשערי צדק הדרך ממש רחוקה • חיים 7עלי • ח' באב ה'תשע"א • 23:36, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

הסרת תבנית[עריכת קוד מקור]

ג'יס אני ממתין להסבר על הסרת התבנית • חיים 7עלי • ה' באב ה'תשע"א • 03:16, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

יש הסבר בתקציר הביטול. רוב המידע בתבנית הוא ספקולטיבי (מספר תושבים ושם השכונה ועוד), מיותר (ראו גם), ולא מייצג (תמונה של מא"ש שבוע בשנה) ולאחר קיצוץ נותר 2 שורות. --ג'יס - שיחה 03:31, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
זו מטרתה של התבנית, ובעצם ל כל התבניות בקטגוריה (רבנים, אדמורים, שחקנים, ועוד) ליצור סיכום כולל של המידע החשוב בערך, ולכן היא נמצאת שם לחזור על המידע המתומצת שבערך. ומלבד זאת, התבנית הזאת עברה דיון בויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים תוכל להסביר מה מפריע לך שם, אבל כל עוד לא הצגת את דעתך ע"פ כללי ויקיפדיה הסרה כוללנית מהווה השחתה (לפנות למפעילים? Face-smile.svg) • חיים 7עלי • ה' באב ה'תשע"א • 03:37, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
אם התבנית הזאת מיותרת אז כל התבניות מיותרות, הרי מה שונה התבנית הזאת משאר התבניות. ההסבר שנתן ג'יס לא מקובל עליי זה לא הסבר שמצדעק הסרת תבנית. --כיכר השבתשיחהא גוטען שבת 13:58, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
אני שואלת האם והיכן נערך דיון מסודר על תבנית שכונה? יעל 14:03, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
לא נערך. היא הוספה בלי שום דיון ולכן הוסרה. תומכי התבנית יצטרכו להסביר כל פרמטר ופרמטר שיש בה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
למה צריך לקיים דיון בשביל ליצור תבנית? --כיכר השבתשיחהא גוטען שבת 14:34, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
אגב, שיחה הייתה כאן וכאן --כיכר השבתשיחהא גוטען שבת 14:37, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
ראשית מה זה הדיון כאן???, שנית, הדרך והצורה לא מקובלים... • חיים 7עלי • ו' באב ה'תשע"א • 23:10, 6 באוגוסט 2011 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:34, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:49, 1 ביולי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:49, 1 ביולי 2013 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

האם כל מי שחי בשכונה משתייך לעדת החרדים האשכנזים או שיש בין תושבי השכונה גם חרדים ספרדים/מזרחים ? 84.228.124.183 17:16, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

תתפלא אבל יש גם אפילו תושבים ספרדים שאינם בהכרח חרדים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שמות השכונות - שמות ספרים[עריכת קוד מקור]

כרגיל, רושמי הרשומות כתבו את שם הפסוק ולא את שם הספר שנקרא על שם הפסוק.

שיבושים חמורים יותר חלו במקרים כמו 'רחובות' שם העיר המקראית, שמקומה בנגב קרוב לבאר שבע ומזוהה עם עתיקות רוחייבה באזור צאלים. שם אפילו בטקס הרשמי של המושבה רחובות היו מי שלא היו מצויים בסוד הדברים והקריאו פסוק ידוע (המוקרא בטקסי נישואין) תוך שיבושו: "עוד ישמע בערי יהודה וברחובות ירושלים קול ששון וקול שמחה..." (במקום: ובחוצות ירושלים, אמנם יש פסוק דומה: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ...) וכך גם נרשם באחדים מרושמי הרשומות מקור שמה של המושבה - וכיום עיר.

הספר 'מאה שערים' הוא ספר קבלה כך גם 'מקור ברוך', 'נחלת שבעה', 'ימין משה' ועוד רבים, כולם שמות של ספרים, אז - בני כארבע מאות שנה, ששם מחברם רמוז בשם ספרם, והם מיוסדים על פסוק מהתנ"ך או על ביטוי תלמודי. רבי צדוק הכהן מלובלין שיער שהספר מאה שערים נכתב בידי המקובל הרב אברהם רקנאטי, אך מדפוסים ראשונים בשנת ש"ג ידוע שכתבו הרב יצחק שני (בן אליהו). הספר יצא לאור שוב בקוריץ בדפוסו של רבי שלמה לוצקיר, כתשעים שנה לפני היווסד השכונה, במסגרת התכנית להפצת כתבי הקבלה באותן שנים. בחלק מהשכונות והישובים שנקראים על שם ספרים מהספרות התורנית, השם הנבחר הוא על שמו של רב שבדרכו ועל פי שיטתו הישוב הוקם, באחרים עקב תוכן הספר הרומז על ההתיישבות ומקומה. במקרה של הספר 'מאה שערים' הוא מרבה לדבר על המצווה של ישוב הארץ, בניית בתים סביב ירושלים והמגורים בהם, ואף מזכיר זאת בפתיח החגיגי בעמוד השער של הספר.

ספרים אחרים בשם 'מאה שערים' יצאו באותה תקופה ממש. ישנו ספר 'מאה שערים' שיצא לאור בוורשה כעשור לאחר שהוקמו בתי השכונה הראשונים מאת יצחק הלוי הורביץ (בן משולם) ויתכן שזו מהדורה שניה. קשר למשפחת הורביץ בודאי היה לשכונה - שכן שאול חיים הלוי הורוויץ היה מראשוניה, משעלה לארץ בתרמ"ג (83'), והיה לרב השכונה החל מתרמ"ז (87'). ספר אחר בשם זה מאת פנחס מרגנשטרן יצא בוורשה בשנת "הא מאה שערים" - תרע"ב 1912, שלושים שנה אחרי הקמת השכונה.

גם מחנה יהודה הוא שם של ספרים. ספרי השאלות והתשובות של רבי יהודה קצין רבה של קהילת ארם צובא (חלאב, המוחרבת בימים אלו לחלוטין!) שפעל כמאה שנים קודם להקמת השכונה, ולכן ראו לנכון לחבר אליו בהנצחה את שמו של יהודה נבון אחיו של אחד ממיידסי השכונה. הנה אחד מספרי 'מחנה יהודה' שלו באתר כתבים עבריים.

כרגע אינני מוצא את המקורות לשמות השכונות בשמות הספרים. עזרו נא לי בכל השכונות הללו ובישובים למצוא את האסמכתא לכך!!

נזכרתי בדבר בעקבות חיפוש הספר איבי הנחל, ומציאת הערך בו"פ על ההיאחזות בשם זה, תוך אזכור הפסוק ושמו של רבם של המייסדים, והשמטת שם הספר שהיה קיים שנים רבות קודם לישוב. לא בדקתי מה כתוב בישובים אחרים, אבל הייתי בודק את הבאים: בת עין (ספרו של הרב דב מאברוטש - ובסוף ימיו מנהיג יהודי צפת בשנותיה הקשות, וראשון המציעים להתפרנס מעבודת האדמה), ובישוב אור הגנוז (שם אסופת מאמריו של הרב יהודה צבי ברנדוויין על הרב אשלג). וכן "תל אביב" - הקרויה כך אמנם על שם כפר הגולה של יחזקאל, אבל בעיקר על שם שמו העברי של ספרו של הרצל (המתייחס כמובן לכתוב הנ"ל ביחזקאל, ובלע"ז: אלטנוילנד). יש לשער שגם ספר זה הסתיר בתוכו את שמו של המתרגם נחום ת' סוקולוב (האות תי"ו נהגתה בידי יהודי אירופה כולה כסמ"ך אם לא היתה דגושה כלומר: תוכו-לוב, שמו האמצעי הלועזי כפי הנראה של סוקולוב אינו ידוע אך ראש התיבה T נשתמר בשם בית ספר הקרוי על שמו) -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 21:25, 1 באוקטובר 2016 (IDT)

לגבי מאה שערים אני די בטוח שאתה לא צודק. המונח היה מוכר בגלל "וימצא בשנה ההיא מאה שערים", והיווה השראה הן לכותבי הספרים והן למייסדי השכונה. ביקורת - שיחה 21:31, 1 באוקטובר 2016 (IDT)
רק לכותבי ספרים ששמם יצחק... . ביטויים מסוג זה לא היו מוכרים ליהודי "הישוב הישן", למרות שמיעת (ולעתים רחוקות קריאת) פרשת השבוע, אלא אם הוזכרו במדרש, או בשם ספר שנכתב בידי תלמידי חכמים. אם לא הספר הפופולארי של אפשטיין, שנקרא כך בעצמו בעקבות הספר הקבלי של ברוך פייתוסי, איש מהעסקנים אז לא היה מעלה על דעתו לקרוא למקור ברוך בשם זה מהפסוק במשלי - אלא אם ממש לא הבין לשון-קודש, ואלא אם חרג מהוראות הרבנים באותה תקופה וקרא בספר משלי שהגיע לידיו איכשהו (תנ"ך היה מודפס רק בידי הנוצרים). גם לישוב בת-עין לא היו קוראים על שם הפסוק בתהלים הנאמר בעת הלוויה לאנשים עם האות שי"ן בשמם, אילולא שם ספרו של הרב מאברוטש, עקב היותו מראשוני עליית החסידות וכתיבתו על ישוב ארץ ישראל, ספר שהופץ בידי הרב שלמה קרליבך וגם בידי רבני חבקו"ק החדשים (חב"ד, ברסלב, קרליבך וקוק).
מעבר לכל זאת, לגבי מאה שערים עצמו: לא בדיתי מראשי אלא קראתי זאת במקום כלשהו. הבקשה שלי מכם, קוראים יקרים, עדיין במקומה, אנא עזרו לי למצוא את המקורות הנ"ל, לגבי שכונה זו והשכונות והישובים האחרים האמורים לעיל. תודה מראש ושנה טובה. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ט באלול ה'תשע"ו • 23:55, 1 באוקטובר 2016 (IDT)
יוסף יואל ריבלין, מאה שערים, ירושלים תש"ז, עמ' 10 כותב כי השם נקבע לפי הפסוק בפרשת תולדות שבה נוסדה החברה המייסדת. ביקורת - שיחה 00:29, 2 באוקטובר 2016 (IDT)