שלמה לוצקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף המגיד מלוצק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה (פלאם) לוצקר
רב חסידי
חיבורו העיקרי דברת שלמה
תאריך פטירה י' בשבט ה'תקע"ג
מקום פטירה סוקאל
מקום קבורה סוקאל
תאריך פטירה לועזי 11 בינואר 1813
חסידות אלעסק
מקום מגורים לוצק
מקום פעילות לוצק, קוריץ וסקאהל
מספר בשושלת 1
הבא דב בער (סגי נהור) מאלעסק
רבותיו המגיד ממזריטש
נושאים בהם עסק הכרה בכוח ההשפעה, ארץ ישראל ולשון הקודש הפצת כתבי האר"י והחסידות
חיבוריו דברת שלמה, מגיד דבריו ליעקב
אב אברהם
ילדים דב בעריש סגי נהור

רבי שלמה פלאם מלוצק (נודע בשם: שלמה לוצקר, מכונה גם המגיד מלוצק והמגיד מסקול; נפטר י' בשבט ה'תקע"ג (11 בינואר 1813)), היה תלמידו של המגיד ממזריטש, מוציא לאור ובעל בית דפוס להפצת כתבי האר"י וספרי החסידות הראשונים. ערך והוציא לאור את ספרו של המגיד ממזריטש מגיד דבריו ליעקב. מייסד שושלת אדמו"רים[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש ברבנות בלוצק ובקוריץ, ובסוף ימיו היה בעיר סוקאל. רבי שלמה היה מתלמידיו הקרובים של המגיד ממזריטש וקרוב משפחתו[2]. הוא מונה כסופרו הרשמי, ומאוחר יותר, בקוריץ, רשם לקט של דבריו[3].

בשנת ה'תקל"ז הקים יחד עם אב בית הדין של העיירה קוריץ ובהשראתו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב בית דפוס, והחל בהדפסה חשאית של ספרי קבלה וחסידות. בית דפוס זה נדד עם השנים על תבניות היציקה שלו ופועליו בערים באזור. חוקרים הראו שההדפסה הייתה במסגרת תוכנית משיחית לקראת שנת ה'תקמ"א (1781), תוכנית שכללה גם את עליית החסידים (שהחלה בשנת ה'תקל"ז 1777)) ואת הפצת הקבלה והחסידות. מור אלטשולר הסיקה שרבי שלמה היה מראשי התוכנית וממארגני העלייה החסידית[4]. לאחר מכן פתח במפעל ליקוט דברי המגיד ממזריטש[5].

עוד לימד בפקודת המגיד ממזריטש את משמעות האותיות והשמות הקדושים לסופר הסת"ם רבי דוד סופר מהאניפולי, מייסד שיטת 'כתב האדמו"ר הזקן' במקביל לבעל התניא עצמו[6].

רבי שלמה היה מורו וידידו של רבי משה לייב מסאסוב וכן מורו של רבי שלום רוקח, מייסד חסידות בלז[7]. בהסכמה לספרו כתב החוזה מלובלין: "כי הנה ידוע הרב המגיד מישרים החריף ובקי בנגלה ונסתר קדוש ישראל... וראיתי בהכתבים כמה וכמה חידושים נפלאים ומתוקים מדבש ומאוד נהניתי מהם...".

ספריו ודרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפסת ספרי חסידות וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגיד מלוצק וחותנו ר' יצחק אייזיק הכהן הם המדפיסים הראשונים של ספרי חסידות. הם הדפיסו גם ספרי קבלה, ובהם: ספר הקנה, 'כתבי האר"י' של רבי חיים ויטאל - עץ חיים, שערי קדושה ו'שבחי הריב"ש' (כיום נודע כשבחי הבעש"ט). בשערי הספרים השתדלו לטשטש ולהסתיר את שמותיהם, עקב ההתנגדות העזה לחסידות[8].

בחלק מן הספרים השתמש המגיד בשם העט "איש רב פעלים מקבצאל". פסוק זה מרמז כנראה על שם משפחתו 'פלאם', שמשמעותו לפי הבנתו: לית אתר פנוי מניה (= אין מקום פנוי ממנו) ורמזים נוספים על שמו ושם אביו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה ליקט את דברי רבו המגיד ממזריטש בספר "מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים". בספר מספר רבי שלמה ש"המגיד" עצמו עודדו לכתוב את דברי התורה ששמע ממנו[9].

דברת שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה כתב גם ספר בשם "דברת שלמה", על פרשיות השבוע בשני חלקים, ובו גם פירוש על מגילת אסתר. בשער הספר מצוין שהאותיות "דברת" הן ראשי תיבות "תלמיד רבינו דב בער". מטרת המחבר הייתה להוציא לאור את הספר עם ליקוטי אמרים, אך הספר הודפס לראשונה רק 35 שנים לאחר מותו, בידי בנו רבי דב בעריש, בשנת ה'תר"ח (1840), בזאלקווא. בהוצאה זו היו שיבושים רבים. לספר צורפו הסכמות של החוזה מלובלין, רבי ישראל מרוז'ין ורבי שלום מבלז.

מהדורה חדשה יצאה בעריכת הלל ווינד, עם הסכמת הרבי מבלז ותולדות המחבר, ירושלים תשט"ו. מהדורה מתוקנת ומבוארת יצאה בשנת ה'תשע"א (2011), בידי יעקב יצחק וייס, במימון צאצאי המחבר ותוך ציטוט פירושים מהם.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגיד מלוצק רואה את העולם כמעשה בריאה בלתי פוסק[10]. הספר דברת שלמה מפנה את הקורא לכוחות החיוביים שבקרבו, והיכולת לבנות ולהשפיע על העולם כולו, למרות שפלות ערכו של כל אדם, על ידי שינוי המבט[11]. על האדם להתבונן במציאות באופן שיוביל אותו לעשייה חיובית. דבר זה נכון לאנושות כולה, ובפרט ליהודי[12]. כך למשל, במקום להתלונן על דיינים השופטים את האדם ומחייבים אותו לשלם, עליו להודות להם על כך שהם מישרים את דרכו.

רבי שלמה מרבה לדבר על ארץ ישראל, הרוחנית והממשית, שכיבושה תלוי במסירות הנפש ובאחדות של עם ישראל. הוא מרבה לעסוק בכוחה הרוחני של ארץ ישראל, גם כשהיא עלובה למראה, ומדגיש את כוחו של עם ישראל לשנות את הארץ לטובה, בעצם היותו בה. הוא קושר זאת גם בכוח הטמון באותיות האלף בית העברי ובדיבור בלשון הקודש. בפרשת שלח הוא כותב: "כיון שעיקר הדיבורים והאותיות - שורשם הם בארץ ישראל הקדושה, אם כן מוכרח שהעם היושב עליה יהיו מדברים בלשון הקודש, שהיא הדיבור הקדוש, שבו נבראו כל העולמות. ואם אינם מדברים בלשון הקודש, אם כן, הארץ אינה שייכת להם, ובנקל לגרשם מן הארץ".

בעקבות זאת, יש הרואים בו מראשוני מחיי הלשון העברית[13].

צאצאיו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי דב בעריש סגי נהור - מפורסם במופתיו. הוציא את ספרי אביו. נתעוור בגיל מאוחר. היה תלמיד הרב מרדכי מנסכיז והרב אורי (השרף) מסטרליסק. כיהן באלעסק ועוד. נפטר כ"א באלול תר"י[14].
    • רבי דוד נכד רבי בעריש (בן בנו רבי שלמה) וחתן רבי אלעזר מבעלז.

ילדיו של הרב יצחק: רבי דוד האדמו"ר מאלעסק (תרנ"ד - תשל"א, חתן רבי משה לנגנר הרבי מסטרטין בטורונטו[16], רבי שמואל אהרון פלאם האדמו"ר מדובצק (נרצח בשואה), וחתנו רבי חיים יעקב ספרין, האדמו"ר מקומרנא בירושלים. צאצאיו אלו עוסקים בביאור והפצת תורתו. חסידות סטרטין מביאה מדי שבוע דברים מתורתו בעלון "דגל מחנה יהודה מדברי רבוה"ק מסטרטין".

צאצא נוסף, הרב שלמה זלמינא וינברג, אח של הרבי מטולנא, הוציא לאור ספר המתאר ענף זה של המשפחה[17].

רבי שלמה זוכה למקום מיוחד גם בחסידות בעלז, כרבו של המייסד רבי שלום רוקח[18]. צאצאיהם התחתנו זה בזה. לאדמור"י בלז היה הקיטל של רבי שלמה והם היו לובשים אותו בליל הסדר. החלוק אבד בשואה[19]

הרב שלמה אבינר, צאצא של המגיד מלוצק הקרוי על שמו, כותב בספרו 'טל חרמון' על השפעת הספר 'דברת שלמה' עליו[20].

תקופת חייו של הרב שלמה לוצקר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק רפאל, ספר החסידות, תל אביב: הוצאת אברהם ציוני, תשט"ו-1955, עמ' ק"ו-ק"י

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות המחבר, הלל וינד, מצורף למהדורת הספר דברת שלמה בהוצאת "אהל תורה" של חסידות בלז, תשט"ו
  2. ^ הרב הלל וינד, מו"ל הספר בהוצאתו המחודשת אחרי מלחמת העולם השנייה, מציין בנספח 'מתולדות המחבר הקדוש זי"ע' שני מקורות שבהם כתב ר' שלמה על מורו שהוא "שאר בשרו").
  3. ^ הקדמתו השנייה של רבי שלמה לספר 'לקוטי אמרים'.
  4. ^ מבצע הדפסת ספרי קבלה פרק שביעי בספר הסוד המשיחי של ד"ר מור אלטשולר
  5. ^ הקדמתו הראשונה ל'לקוטי אמרים'.
  6. ^ על כתב האדמו"ר הזקן והשתלשלותו (באתר שטורעם.נט של חב"ד)
  7. ^ ב"תולדות חיי רבנו" שהודפס עם ספרו "דברת שלמה" נרשם: "על מנת להגיע לבית מדרשו של רבי שלמה, ערב ערב, הייתה אשת [שלום רוקח] הצעיר מורידה אותו בחשאי מבעד לחלון, מפני התנגדות אביה [...] לחסידות"
  8. ^ אסופה: תלמידים וכתבים באתר ד"ר אלטשולר. פרק בעניין 'יצחק אייזיק הכהן מקוריץ, בנו אברהם ומחותנו ר' שלמה לוצקיר'
  9. ^ עם זאת, מור אלטשולר סבורה שמדובר ברבו המגיד מזלוטשוב, וייתכן שמדובר בהטעיה מכוונת. ראו מנדל פייקאז'מיהו הצדיק הראשון בחסידות?, באתר הארץ, 23 ביולי 2003
  10. ^ כפי שמופיע בפתיח השני לספר מגיד דבריו ליעקב, ובסיום ספרו דברת שלמה
  11. ^ פרשת פנחס
  12. ^ 'גנוב גונבתי מבית אבי' - פרשת מקץ, ועוד
  13. ^ אברהם קורמן, התורה וכתבה, עמ' 234 ואילך; יצחק אלפסי, האדמו"ר שכתב כי לשון הקודש קובעת את שייכותנו לארץ ישראל, הצופה, כ"ח בשבט ה'תשס"ג (31 בינואר 2003
  14. ^ שני סיפורים אודותיו נמצאים בספר 'דגל מחנה יהודה' על רבני חסידות סטרטין (לקט מתוך ספר זה ללא סיפורים אלו נמצא באתר דעת)
  15. ^ את קורותיו רשם גיסו מנחם רובין בספר מסע מירון
  16. ^ צאצאיו של רבי דוד מכהנים באדמו"רות סטרטין.
  17. ^ "דגל מחנה יהודה", ה'תשס"ו
  18. ^ הקדמת הלל וינד לספר דברת שלמה, במהדורתו, עמוד 2
  19. ^ דגל מחנה יהודה, לתולדות סטרטין וטולנא, שלמה זלמינא וינברג, תשס"ו)
  20. ^ על קשריו המשפחתיים למגיד מלוצק בהקדמה לספרו 'טל חרמון'.