שיחה:משנה תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet link.png לקישור למאמרים בספר זה משמשת התבנית רמב"ם.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.


אני מחפשת את המקור בו מדבר רמב"ם על תכונותיו של שופט בעיניו.. אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי. תודה

ראי משנה תורה להרמב"ם ספר שופטים הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק ב'. מלח השמים 21:47, 6 דצמ' 2004 (UTC)

שיטת פסיקת ההלכה של הרמב"ם לא נבעה מרוב של שלשה פוסקי הלכה שקדמו לו, שיטה זו היא בערך שיטת הרא"ש והבית יוסף. המפרשים על הרמב"ם דנו בכל מקום לפי כללי הפסיקה מהיכן פסק הרמב"ם ועיקר פסיקתו נובעת מדיוקים בתלמוד ולרוב לא מפוסקים קודמים. (כמובא מס' פעמים בכסף משנה ובמגיד משנה). כרם יהושע.

תימנים והרמב"ם[עריכת קוד מקור]

כבר כתבתי שרק חלק מהתימנים קיבלו את הרמב"ם כפוסק.. ואפילו הם כיום לא נוהגים בהכל כמו הרמב"ם. אם כבר מחפשים מישהו שפסק בהכל כמו הרמב"ם אז הב"י כתב שבא"י נוהגים בכל ההלכות כמו הרמב"ם אריקל 16:22, 9 מרץ 2006 (UTC)
הב"י פסק לפי שלשה ראשונים: רי"ף, רא"ש והרמב"ם (פסק כשניים מהם כששלושתם לא סברו את אותה דעה). אם יש מישהו שבאמת פסק כרמב"ם בצורה כמעט עיוורת היא ספר החינוך במניין המצוות. Ambash 15:49, 20 ביולי 2007 (IDT)

לא הבנתי מדוע יש לטפל בערך זה באופן דחוף[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן אולי לפרט בעיות ספציפיות? במבט ראשון היה נראה ערך מושקע ורציני. אשמח לכיוון כללי מיודע דבר.פרה כתומה 01:10, 4 בדצמבר 2006 (IST)

אני לא יודע מה החוקיות של ההופעה בתבנית "לטיפול דחוף", אבל אני מניח שזה תוצר של תבנית השכתוב ששמתי עליו לפני כמה חודשים. הערך זקוק לשכתוב יסודי. נריה 07:07, 4 בדצמבר 2006 (IST)

למה אף אחד לא מתקן זה נושא מאוד חשוב תתקנו כבר

גם אני לא מבין אילו תיקונים מהותיים יש לעשות.

בעצמי עשיתי כמה תיקונים, אבל הם לא מהותיים עד כדי כך. הצב הירוק 18:55, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

הרמב"ם או רמב"ם[עריכת קוד מקור]

בדרך כלל מקובל לכנות את האיש בכתיבה אקדמית רמב"ם, ללא ה' הידיעה. ההיגיון של ראשי התיבות מצדיק זאת (הוא לא הרבי משה בן מיימון) בעולם הדתי, מאידך הוא מוכר כ-הרמב"ם. האם יצירה אנציקלופדית לא ראוי לה שתאמץ את הכתיב המקובל? אני לא משנה בינתיים. אשמח לתגובות. --פלבאי צהוב 12:31, 16 ביוני 2007 (IDT)

לגבי ראשי התיבות, זה יכול להיות גם "הרב משה בן מימון". בסג 16:56, 20 ביולי 2007 (IDT)

לא חושב שצריך לתקן את הערך[עריכת קוד מקור]

לדעתי הערך מושקע וערוך טוב. יש אמנם מה להוסיף אך בינתיים הוא יכול להיות מוסף כערך לכל דבר... Ambash 15:44, 20 ביולי 2007 (IDT)

הסבר לתיקונים שביצעתי[עריכת קוד מקור]

"זהו החיבור ההלכתי המסכם והמקיף ביותר של התורה שבעל פה שנכתב בימי הביניים." הנוסח מחייב תיקון מכיוון שהוא אכן הספר היחיד שעבר על כל התורה כולה ולא החסיר שום נושא. לדוגמא, הוא היחיד שכתב הלכות בית המקדש.

הורדתי כמה מילים שכתובים בלועזית גבוהה.

יותר מתאים , לדעתי, לכתוב "התנתק" מאשר לכתוב "ניתק" כי זה יותר ברור ועוד סיבה היא שהרמב"ם ניתק את עצמו אבל לא פיצץ את העולם . ניתק את עצמו = התנתק, בנין התפעל פיצץ את העולם = ניתק, בנין פיעל. כמו ש"שיבר" זה פיעל המראה פעולה חזקה ותוקפנית. לפרטים עיינו בערכים על פיעל והתפעל. הצב הירוק 18:48, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

משפט שהוא אוקסימרוני[עריכת קוד מקור]

"למעשה, מסורת הפסיקה המקובלת (מלבד זו של יהדות תימן) איננה מקבלת את פסיקותיו של הרמב"ם. השפעתו העיקרית היא דרך חיבור הפסיקה המקובל השולחן ערוך של רבי יוסף קארו."

איך ניתן לומר שהפסיקה לא מקובלת אם ספרי הפסיקה העיקריים מבעל הטורים, והשולחן ערוך, ועד הקיצור שולחן ערוך מושפעים ובנויים למעשה במתכונת שעיצב הרמב"ם? השולחן ערוך איננו סתם ספר פסיקה, אלא ספר שהתקבל על ידי רוב קהילות ישראל כספר פסיקה ראשון במעלה. מעבר לכך, היום כל למדן בבית המדרש שרוצה להבין לאיזה כיוון הלכתי נוטה הסוגיה התלמודית, הולך לראות מה פסק הרמב"ם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:20, 12 ביולי 2009 (IDT)

השו"ע מושפע רבות מהרמב"ם, ולעתים קרובות ניתן לראות ממש את ההפשעה אפילו במינוחים בהם הוא נוקט. אבל הוא לא תמיד פוסק כמו הרמב"ם, ומלבד אצל התימנים, ברוב המקרים בהם יש מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע - נוהגים כשו"ע. דניאל צבישיחה 15:26, כ' בתמוז ה'תשס"ט (12.07.09)
אני מניח שגם כאשר השולחן ערוך חולק על הרא"ש נוהגים כשולחן ערוך, מפני שתמיד הלכה כבתראי. מעבר לכך כמה פעמים הוא חולק על הרמב"ם, לעומת מספר הפעמים שבהם הוא מעתיק את דברי הרמב"ם מילה במילה, ללא החסרה או הוספה, או לכל היותר בשינוי מינורי? למעשה עקבותיו של הרמב"ם ניכרים עד הקיצור שולחן ערוך. ובכלל הערך הזה כתוב בצורה דלה, ללא מקורות כמעט, והדבר מצער מכיוון שנכתבו על "משנה תורה" מאות רבות של ספרים, ואין שום פוסק שלא התייחס אליו בדרך כזו או אחרת. היה כדאי לראות את הערך המקביל במט"ח, בכדי לראות איך צריך לכתוב ערך כזה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:03, 12 ביולי 2009 (IDT)

פסקה שמחקתי[עריכת קוד מקור]

כתבי יד[עריכת קוד מקור]

קיימים כיום מספר כתבי יד עתיקים לספר משנה תורה להרמב"ם. אחד מהם למשל הוא כתב יד מאמצע המאה ה-15, שהופרד בראשית המאה ה-19 לשני כרכים. הכרך הראשון, המכיל את 6 חלקיו הראשונים של החיבור, נרכש על ידי האספן ג'ובאני פרנצ'סקו דה-רוסי והועבר מאוחר יותר לידי ספריית הוותיקן (Ross. 498[1]), והכרך השני, המכיל את 8 החלקים הנותרים הועבר לגרמניה, לאוסף הבנקאי והאספן אברהם מרצבכר ממינכן, ולאחר מכך הועבר לספריה העירונית בעיר פרנקפורט. בשנת 2010 נתרם הכרך השני למוזיאון ישראל.[2]

  1. ^ ראו בקטלוג כתבי היד העבריים שבספריית הוותיקן שעל ידי הספרייה הלאומית ירושלים
  2. ^ רון פלד ועמוס פרידלין, הרמב"ם להמונים, באתר ynet, 26 באפריל 2010

-עד כאן.

הפסקה הזו עוסקת בכתב יד מאוחר יחסית, לא חשוב בכלל, וגלגוליו. יש המון כתבי יד של הרמב"ם, והחשוב בהם הוא כתב יד אוקספורד שהרמב"ם חתם עליו שהוגה מספרו. ויש עוד מאות ואלפים של כתבי יד חשובים. כתב היד הזה בכלל לא מעניין, והוא יכול להיות לכל היותר מוזכר כהערת שוליים בערך שלם שיעסוק בכתבי היד של הרמב"ם. הללשיחה • ל' בשבט ה'תשע"א • 12:09, 4 בפברואר 2011 (IST)

ההפניה לאתר סנונית[עריכת קוד מקור]

שלום,


ההפניה לטקסט המלא של הספר הוא לאתר של "סנונית".

אמנם יש בו את כל הטקסט של הספר, אבל הם עצמם כותבים שם שהוא באדיבות "מכון ממרא" (ראו את הקישור שם, למטה).


לי נראה הגיוני יותר להפנות למכון ממרא ולתת לו את הקרדיט...

בנוסף, באתר של מכון ממרא יש גם גרסה מנוקדת של הספר, מה שלא ראיתי באתר של סנונית.


-- איתן

התמונה במשנה תורה#מבנה החיבור[עריכת קוד מקור]

"מראה עתידי"?... 213.151.37.160 15:19, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

בתבנית המשנה[עריכת קוד מקור]

בפסקא תבנית המשנה נאמר: באגרותיו בבואו להצדיק את דרך כתיבת ועריכת ספרו הקביל הרמב"ם את עבודתו לסידור המשנה על ידי רבי: "לא קדמני אדם אחַר רבנו הקדוש", "אין בכל הבריתות הללו כמתק לשון המשנה ולא כסדר ענייניה וקיצור לשונה, ולפיכך נעשית היא העיקר, כלומר המשנה". המשפט האחרון אין לו קשר להקבלת הרמב"ם את עבודתו לסידור המשנה. Just Visiting - שיחה 23:58, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

השמטתי. בפעם הבאה תוכל לעשות זאת בעצמך, עם נימוק מתאים בתקציר העריכה. נרו יאירשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 01:11, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

מהדורות מדוייקות?[עריכת קוד מקור]

תחת הכותרת מהדורות מדויקות נכתב: מאז מחצית המאה ה-20 יצאו לאור כמה מהדורות של החיבור כולו על פי כתבי יד ודפוסים ישנים, ועוד כמה של חלקים ממנו. בחלק ממהדורות אלו הטקסט נוקד ופוסק: ברשימה נכללו גם מהדורת "רמב"ם לעם" ומהדורת "פירוש המאיר". מהדורות אלו אינם על פי כתבי יד או דפוסים ישנים. חסר כאן בהירות. היה עדיף אם מהדורות אלו יירשמו ברשימה נפרדת, אולי תחת כותרת "מהדורות מפורשות" וכיוצא בזה. Just Visiting - שיחה 15:35, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

באתר של מפעל משנה תורה כתוב: "כידוע הנוסח של רמב"ם לעם הוא נוסח דפוסים הראשונים ונוסח מהדורת רומי ר"מ (שנת 1480) ורק לעתים יש בה הערות לנוסח כתבי היד התימניים של החיבור". אם כן אכן מבוסס על דפוסים ישנים, ומעט על כתבי יד. אולי עדיף לשנות את הכותרת. נרו יאירשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 19:51, 4 בספטמבר 2017 (IDT)
מה דעתך על כותרת "מהדורות חדשניות"? (עדיין אינו פותר את הבעיה של פי' המאיר). Just Visiting - שיחה 19:59, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
לא יודע לגבי חדשניות, אבל הורדתי את הפירוש הנ"ל. זו אינה רשימת מפרשים. נרו יאירשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ז • 22:55, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

סדר כתיבת הספרים - אי סדרים בערך[עריכת קוד מקור]

  • ראשית חסרים מקורות לכך (א) שכתב את משנה תורה יחד עם פירוש המשניות - שלדברי הערך (ב) נועד להיות הכנה ויסוד לכתיבת ספרו.
  • חסרים לוחות זמנים (ומקורות) לגבי (ג) זמן כתיבת התרגומים (חריזי ותיבון) לעברית (ד) והתכתבותו עם המתרתגם(ים) לעברית על הפירוש למשנה.
  • (ה) מהו המקור לכך שהיה בן 32 בעת שסיים את כתיבת הי"ד והוציא לאור את משנה תורה? (וכיצד אנו יודעים שהי"ד יצא כולו באחת ולא פורסם טיפין טיפין?)
  • מתי שלח את איגרת תימן? (ו) באיזו שנה (ז) ובאיזה גיל היה לדעתכם?
  • (ח) מתי כתב את מורה נבוכים (ט) ובאיזה גיל היה?
  • (י) איזה מכתבים קיימים ממנו (יא) ומה התאריכים בהם? (יג) מה היה גילו לדעת החוקרים?
  • (יד) מהן המקורות השונים על פיהם החליטו את שנת הולדתו? (טו) ומי היו החוקרים שנתנו את דעתם לכך?
  • (טז) אין דיון לגבי סדר כתיבת הפירוש למשנה לעומת ספר המצוות הכתוב לפי סדר המקרא, ועל ההבדלים והסתירות ביניהן, לפי החוקרים. (יז) מתי נכתב ספר המצוות, ולפי זה (יח) באיזה גיל היה?
  • (יח) חסר דיון לגבי ההבדלים בין שני ספרים אלו - ספר המצוות והפירוש למשניות, בגרסתן הערבית, לעומת הרמב"ם. ומכאן הוכחות אולי לסדר ההתפתחות של הכתבים.
  • (יט) אין מקור לטענה הכתובה כאן, שהרמב"ם המשיך ושינה את דבריו במשך שנים רבות. (היות שאין התייחסות לזמן כתיבת הספרים האחרים אין להבין בכמה שנים משוער או מדובר).
  • (כ) האם בטרם הדפוס היה לו צוות עוזרים ומעתיקים?
  • אם כתב את ההקדמות לפירוש המשנה כולל ההקדמה הכללית לכל פירושו, המופיע כהקדמה לסדר זרעים, וכן ל"פרק חלק" ולמסכת אבות, תוך כדי או אף אחרי פירושו לי"ד, לא הגיוני שכתב את ההקדמות האלו במקביל אן אחרי תרגומו העברי הקולח הנמצא בספר המדע. שכן (כא) אז לא היתה נדרשת עבודת התרגום העילגת יחסית של תיבון או חריזי לדברי אפלטון בספרו של אריסטו "מֵעֶבֶר לגוף" מטאפיזיקה בלע"ז (או כאן).
    הרבה יותר הגיוני שכתב ופרסם את הפירוש למשנה במשך כמה שנים, אחר כך הם תורגמו, ואולי אולי בטרם סיים אך לאחר שכבר פרסם חלקים נרחבים מהפירוש למשנה, החל אולי לחשוב על מבנה של הי"ד.
  • (כב) חסר הסבר לגבי מבנה הי"ד החזקה והקשר (או ההקשר) שלו לסדר המשנה ולמצוות במקרא. אלו עניינים מופיעים במשנה על פי איזה סדר (האם יש מי שסיכם בראשי פרקים את המשנה ואת התלמוד?) ומה ההפרש בין הסדר הזה הכתוב לסדר המופיע במקרא? במה שינה הרמב"ם לסדר המקרא או לסדר המשנה ובמה השווה. תובנות ממחקר כזה עשויים לתרום להבנתנו לגבי השתלשלות הכתיבה.
    למשל: הלכות נשים מופיעות אצלו לקראת האמצע, אחרי מועדים. בסוף הספר אחרי "קרבנות וטהרה" (מהן אם לא קודשים וטהרות) הוא מסיים את ארבעת הספרים האחרונים: נזיקין קנין משפטים ושופטים - (שהן מימוש הסנהדרין בבית המקדש) בעניין המשיח ישוב הארץ ובניין בית המקדש מחדש (שלצרכם נכתבו כל הלכות קדשים וטהרות). אם כן למעשה שמר על "שישה סדרי משנה" עם שינויים מעטים?

דיון בשם הספר[עריכת קוד מקור]

אני זורק לאויר ומשאיר מחשבות לא פתורות לגבי שמות ספריו וכינויו, ומחשבותיו של הרמבם לגבי בחירת השם לספרו:
כינוייו: הנשר הגדול, הפטיש החזק,
ספריו: פירוש המשנה, משנה תורה, או: הי"ד החזקה מורה נבוכים, ספר המצוות, אגרת השמד, אגרת תחית המתים
בשם ספרו היד החזקה הוא רומז כמובן לארבעה עשר (כלומר: י"ד) חלקי ספרו,
- ורומז לדברים האחרונים בסוף התורה, כלומר סוף ספר דברים, כשמתואר משה:
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה - אֲשֶׁר יְדָעוֹ ד' פָּנִים אֶל פָּנִים,
לְכָל הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ד' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ.
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל -
אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
הקדמה:
מימון = קמ"ו כלומר: ק"כ ועוד הוי"ה = חק מ"ח (אולי ראשי תיבות משה חזק) = חזקה - ל"ו
ספר = מש. ספר ה... = משה
תורה היא גימטריא תרי"א וחסר ב' לתרי"ג, בהן עסק.
ספריו:
היד החזקה הוא חילוף אותיות חק הוי"ה (חק היד הזה).
ספר היד החזקה = ידי משה חזק.
מורה נבוכים חילוף אותיות: מימון הבכור או בר מימון, הוי"ה (במשמעות עזרת ה', כדבר המכתם לדוד: שיויתי ד' לנגדי תמיד)
ספר מורה הנבוכים = משה בר מימון, הוי"ה (ראו לעיל), או משה בן מימוני חזק - נ
ספר המצות: משה ת קל"ו = משה בר מימון - קפ"ח = משה בר מימון חזק - עג
משנה תורה הוא חילוף אותיות משה נ' תורה.
כמה דברים קלושים יותר:
חזקה = ק"כ,
משנה תורה = משה תרי"ג - מ"ח.
נשר - תקן גדול = מג
האם יש חוקר שעסק בכך? האם הרמב"ם הותיר רמזים בעניין זה? (מאופן פתיחת ספרו הי"ד החזקה ברור שעסק ברמזים, בהכניסו את שם הוי"ה לפתיח הפילוסופי שלו: יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא... (משה מימון) -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ט באייר ה'תשע"ח • 17:44, 4 במאי 2018 (IDT)