שיחה:נבטים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נדמה שיש טעות מביכה בערך. כתוב: "לאחר פטירתו של המלך הנבטי האחרון, רבאל השני, סופחה ממלכת הנבטים לרומא על ידי הקיסר טריאנוס בשנת 106 לפנה"ס והפכה לפרובינקיה ערביה." כמובן שכלל לא היה קיסר רומאי בסוף המאה השנייה לפני הספירה, אוגוסטוס לא יקים את הקיסרות עד ערב תחילת הספירה הנוצרית, וטריאנוס בעצמו - לפי הערך עליו בויקיפדיה - לא יוולד עד שנת חמישים ושלוש לספירה - מאה חמישים שנה מאוחר יותר - ולא יעלה לשלטון עד סוף המאה הראשונה. צריך לבדוק אם הטעות היא בתאריך הסיפוח לאימפריה הרומית, או שהתאריך נכון והיא סופחה כפרובינקיה של הרפובליקה בלי קשר לטריאנוס (ייתכן גם שמדובר באדם אחר עם שם דומה, הרבה פעמים זה המקור לכל מיני בלבולים).

הייתה טעות דפוס. מדובר כמובן ב-106 לספירה ולא לא לפנה"ס. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 11:10, 10 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
אולי תקלדה, אך לא טעות דפוס. המשפט: לאחר פטירתו של המלך הנבטי האחרון, רבאל השני, סופחה... היא כמעט מילה במילה ממאמרו של יוסף פטריך איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים שם כתוב בלי שום שגיאה: "בשנת 106 לספירה, עם מותו של אחרון המלכים הנבטיים -- רבאֵל השני -- בא הקץ על הממלכה הנבטית והיא סופחה לאימפריה הרומית..."
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ב באלול ה'תש"ף • 19:46, 10 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]


הקישור האחרון ב"קישורים חיצוניים" מוביל לעמוד הבית של חברת טיולים מאורגנים. לא נראה לי מאד לגיטימי. מילא אם זה היה איזה עמוד תוכן על נבטים, אבל כלום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תודה, הוסר. ‏odedee שיחה 15:17, 25 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]



חבל שמחקת אנטיגונוס מונופתלמוס, מלך הלניסטי שמלך לאחר אלכסנדר מוקדון בסוף המאה ה-4 לפנה"ס.Maximberm - שיחה 22:30, 15 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

הורדוס התיר לנבטים להמשיך במסחר?[עריכת קוד מקור]

למיטב ידיעותיי הורדוס חסם את הנבטים בכל דרך ואם היתה דמות שנואה עליהם זה בוודאי הוא והוא גם אחראי במידה רבה לדיכויי המסחר הנבטי

הסבר לשחזור[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי אישוש למסעות מלחמה שניהל אנטיגונוס מונופתלמוס ולא נראה לי סביר שנערכו, במיוחד לא המסע השני. לפי מה שהיה כתוב, מסע מלחמה זה התרחש בשנת 312 לפנה"ס ונוהל על ידי בנו של אנטיגונוס, דמטריוס. ובכן, תלמי הראשון הביס את דמטריוס בקרב עזה בתחילת אביב 312. לכן, לא סביר להניח שיצא למסע מלחמה זה. מסע מלחמה גדול עם צבא ניכר בחודשי החורף הוא לא סביר בעיני. גם גודל השלל שנפל בידי המפקדים הסלאוקים במסע הראשון (500 טלנטים) נראה לי מוגזם. מדובר בסכום עתק. בסכום זה ניתן להחזיק גיס שכירים מיומנים שמונה למעלה מ-8,000 לוחמים במשך שנה. לא סביר בעיני ששלל רב כל כך נפל בידי הסלאוקים. גם אם נערך מסע מלחמה זה, צריך לבדוק פעם נוספת את עניין השלל. גילגמש שיחה ראו את מיזם ההמשך! 05:25, 26 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

במקום בלי מים כמו מדבר יהודה קל יותר מבחינה לוגיסטית לערוך מסע מלחמה בחורף מאשר בקיץ או באביב. בחורף הגבים מלאים מים והאקלים נוח במדבר יהודה, ולכן הצבא יכול לנוע בקלות רבה יותר בחורף מאשר בחום הלוהט של הקיץ ולשתות בדרך ממקורות המים המלאים. בנוסף הדרך לא כל כך ארוכה מעבר הירדן לעזה.Maximberm - שיחה 20:24, 26 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

אני בספק רב. למשל עכשיו - הנחלים מלאים במים. יש סכנת שטפונות. אני לא כל כך בטוח שאתה צודק. אני לא מצאתי תיעוד למסע מלחמה זה בספר של גולן. באיזה ספר ראית את זה? גילגמש שיחה ראו את מיזם ההמשך! 20:29, 26 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

עיצבתי את הערך מחדש, מכל מקום דרושה השלמה של כל הפרקים - אלו שהיו מקודם, והחדשים. כן מתבקשת יצירת ערך על השפה הנבטית. LianRad - שיחה 18:08, 27 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

מטרת הסחר באספלט[עריכת קוד מקור]

ע"פ ספרו של אברהם נגב ("אנשי המדבר"), ייצוא האספלט למצרים לא היה בכדי לאטום ספינות, אלא כאחד החומרים החשובים המשמשים לחניטת המתים. הוא אף מצטט את ההסטוריון דוידורוס מסיציליה באומרו על האספלט המופק מים המלח "שהרי אם לא יערבבו את החומרים הבושמיים האחרים עם האספלט, לאא תשמרנה הגופות החנוטות זמן רב".

תיקנתי בהתאם להערתך. זה גם מה שאני זכרתי. גילגמש שיחה 12:20, 2 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

האלפבית הנבטי[עריכת קוד מקור]

אלפבית פיניקי --> אלפבית ארמי --> אלפבית נבטי (Nabataean alphabet) --> אלפבית ערבי

לא הבנתי מה אתה רוצה גילגמש שיחה 03:47, 15 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
קצת מאוחר, אבל על מה תגובה זו, מה היה כתוב ומה נשתנה? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ב באלול ה'תש"ף • 18:11, 10 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בפרק התרבות מוזכרת סוסיתא כעיר נבטית לשעבר. להבנתי מדובר בטעות. סוסיתא אמנם היתה פגאנית, אבל אינני חושב שהיתה באיזשהו שלב נבטית. אולי הכוונה לסוסיא הקרוב יותר לנגב? גם לגבי זו לא ידוע לי על שיוך נבטי. יתכן שהכותב התכוון לעיר "סלע" שהיתה מרכזית בתרבות זו ולא מוזכרת ברשימת הערים הראשיות בפרק זה בערך. דווח על ידי: גיא דגני 79.177.34.233 13:54, 31 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

הורדתי את סוסיתא. ללא ספק סוסיתא (אתר ארכאולוגי) לא הייתה נבטית. מכיוון שזו רק דוגמה אז אפשר גם בלעדיה. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:23, 31 בינואר 2014 (IST)[תגובה]


אדונת האדמה או אדונית האדמה[עריכת קוד מקור]

פעמיים בערך מופיעה המילה "אדונת". האם זו לא שגיאה גסה? וצריך לכתוב "אדונית"? או שמא יש על מה לסמוך? גימליוד - שיחה 03:06, 29 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]

משוב מ-14 באפריל 2019[עריכת קוד מקור]

אבן ח'לדון בספרו אקדמות למדע ההיסטוריה מצטט את את מימרתו של עומר בן אל-ח'טאב שמעוניין לפאר את חיי הנוודים ולגמד את יושבי הקבע בכפרים שלטענתו אינם מחשיבים את השמירה על טוהר הייחוס השבטי וכבר לא מייצגים את הערבי האותנטי - "לימדו גנאולוגיה ,ואל תהיו כאותם נבטים של שפלת ארם נהריים אשר אם שואלים אותם למוצאם הם עונים מכפר פלוני"

מתוך אקדמות למדע ההיסטוריה/אבן חלדון/תרגום עמנואל קובלביץ/ מוסד ביאליק עמוד 86 87.71.159.44 19:54, 14 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

ההקשר של הנבטים לשבט ארמי לא ברור[עריכת קוד מקור]

גם לפי העץ המקראי נביות היה בכור ישמעאל. הנבטים היו שבטים ערבים, גם לפי הכתוב בערך עצמו. להביט לאופק - שיחה 21:55, 1 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

חסרים מקורות וחלקים נרחבים וחשובים בערך זה.[עריכת קוד מקור]

דרושים מקורות משניים לערך, ודרוש לרשום מהם המקורות של הממצאים. מה נמצא ומתי. ...

  • אין אזכור לחרתת.
  • אין אזכור לאמונת אלוהי המצבה. אין אזכור דשרא ולא אלת. ולא לאיסור פסל.
  • אין אזכור לאיסור אכילת החזיר, שהשתנה עם השנים.
  • כתוב באופן חד משמעי שמדובר בשבט נודד שחדר לאדום (ולא העם האדומי, שישב במקום בימי קדם).
זאת על פי יוסף בן מתתיהו במלחמות היהודים, א:ח:ט "אנטיפטרוס האדומי נשא לאשה את קיפרוס הנבטית בת למשפחה חשובה בערב, שילדה לו את הורדוס ואחיו."
  • אין אזכור של ירבעם בן נבט (שהרי היה בן שבט צפוני...)

-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ב באלול ה'תש"ף • 19:06, 10 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-7 ביולי 2023[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף וק:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

המשפט הראשון במקטע התרבות הנבטית אינו ברור. איזו מערכת חוקים? דומה למה? מה הקשר ליהונדב בן רכב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

נראה שהפרק הזה זקוק למקצה שיפורים קל. המשפט אכן מופיע ללא הקשר. הפסוק שמקושר מהמשפט הזה (י"ד) הוא לא הפסוק הנכון לקשר אליו; אני מניח שהתכוונו לקשר לפסוקים ו-ז (או ח-י שכתובים בהם דברים דומים):
וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם. וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם.
הכוונה לתרבות הנוודית, אי השתקעות במקום אחד, הימנעות מעיסוק בחקלאות, ובנוסף הימנעות משתיית יין (שמוזכרת מאוחר יותר בפרק התרבות הנבטית).
הצבתי תבנית עריכה על הפרק הזה, לא תיקנתי. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 14:23, 3 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
הסרתי את המשפט המדובר כי זה שאריות שנוספו במקור בסוגריים לקטע שנמחק. פוליתיאורי - שיחה 15:50, 9 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

-- סוף העברה