שיחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שׂיחוֹן הוא ספר יעץ הכולל קטעי שיחות מוכנים מראש (שאלות ותשובות) מתורגמים זה מול זה משפה לשפה. השיחון נועד לתיירים או אנשי שירות הבאים במגע עם אוכלוסיות דוברות שפה זרה. השיחות מסודרות לפי תחומי הידברות נפוצים (כגון במסעדה, בבית המלון, אצל הרופא, בתחנת הרכבת) ומיועדות לאפשר שיחה אינפורמטיבית בין דוברי שפות שונות. בנוסף כולל השיחון כללים לביטוי נכון של מילים בשפת היעד, הערות לגבי הדקדוק וכן התייחסויות לתרבות, נימוס ומנהגים מקובלים. השיחון נועד להיות כלי שימושי ולפיכך הוא קל-משקל וקל להתמצאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיחונים הראשונים הופיעו בימי הביניים נועדו לצליינים לארץ הקודש וכללו תרגום משפות אירופאיות עיקריות לעברית וליוונית[1] במאה ה-15 החלו להופיע שיחונים לסוחרים. ב-1493-1496 הודפס השיחון האנגלי-צרפתי Good Boke to Lerne to Speke French.‏[2]

על דרך המשי נפוצו שיחונים שכללו ביטויים נפוצים בשפת סכה (סקיטו־ח'ואטנזית) ובסנסקריט.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ White, Pamela; Bowman, John Stewart; Isserman, Maurice (2005), Exploration in the World of the Middle Ages, 500-1500, Discovery and Exploration Series, Infobase Publishing, ISBN 143810183X 
  2. ^ Medieval phrase book. c.1493 - 1496
  3. ^ Bibliography: "Useful Phrases for the Tourist"
  4. ^ The Online Books Page