שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/על אלה אני בוכיה
יוסף (ספי) שאומן (נולד ב-ג' בכסלו תשי"ג, 21 בנובמבר 1952), היה סגן אלוף בצה"ל. לחם כמפקד גדוד שריון במלחמת לבנון הראשונה, ונהרג ב-9 ביוני 1982, בעת שגדודו כבש את הכפר עין א-תינה בלבנון.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור]
ספי שאומן נולד בתל אביב לעדינה ולישראל, פליטי השואה, מגורשי קפריסין שהגיעו ליפו בפברואר 1949. קיבל חינוך דתי לאומי, למד בבית הספר היסודי הממלכתי דתי עציון בתל אביב, ובישיבת נחלים של בני עקיבא. שאומן נודע בנעוריו בחיבתו לספורט, בעיקר במשחקי כדור; והתבלט בכושר מנהיגות יוצא דופן.
התגייס לצה"ל בנובמבר 1971, לחיל השריון. עבר מסלול איש צוות, קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד מחלקה בגדוד 195 של חטיבה 401, תחת פיקודו של המח"ט דן שומרון. לחם עם גדודו בקרבות בלימה באזור המעברים גידי ומיתלה, ובקרבת המעוזים "כפיר" ו"המזח". במהלך הקרבות נפצע ואושפז בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, אולם כעבור זמן קצר חזר והצטרף ליחידתו.
לאחר המלחמה המשיך לשרת בחיל השריון, ובמקביל השלים תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים, בהצטיינות, באוניברסיטת בר אילן. מונה על ידי מפקד הגדוד, דני יתום, למפקד פלוגה בחטיבה 401, ולאחר מכן לקצין ההדרכה של עוצבת סיני (אוגדה 252), ולמפקד מדור בבית הספר לשריון. קיבל את הפיקוד על גדוד שריון בחטיבה 500, והועלה לדרגת סגן אלוף, והוא בן 27 בלבד.
בעקבות הערכה רבה שזכה לה כמג"ד, מונה לפקד על גדוד ההדרכה המוביל של חיל השריון, גדוד הקק"ש. גדוד זה שימש אז להכשרת מפקדי המחלקות לכל חיל השריון, ובעת חירום כל אנשי הצוות שלו היו הצוערים חניכי הקורס, ורוב המפקדים בו היו המדריכים בקורס.
לחימת הגדוד במלחמת לבנון[עריכת קוד מקור]
קרב ג'זין[עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – קרב ג'זין
ספי שאומן פיקד על גדוד הקק"ש בימים הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה. ב-8 ביוני 1982 הוביל שאומן את הגדוד בכיבוש העיירה ג'זין בדרום לבנון. על הגדוד הוטל לכבוש את העיירה בנוהל קרב קצר, ללא תכנון מספיק, ללא סיוע חיל רגלים או ארטילריה. למרות זאת, כבש הגדוד את העיירה בתוך מספר שעות, ועם מספר מועט יחסית של נפגעים.
קרב עין א-תינה[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – קרב קמ"ט-קק"ש
למחרת הקרב על העיירה ג'זין, ב-9 ביוני 1982, הוטל על שני גדודים מחטיבה 460 לכבוש את הכפר עין א-תינה, ששוכן על הכביש הראשי מאצבע הגליל אל בקעת הלבנון ולעבר כביש ביירות-דמשק. גדוד הקמ"ט נערך מדרום לכפר, וגדוד הקק"ש ביצע איגוף עמוק דרך ציר הררי קשה למעבר טנקים, ותקף את הכפר מצפון. בתוך דקות טוהר הכפר, וראשוני הטנקים בפיקוד שאומן נעצרו ביציאה הדרומית מהכפר. מפקד החטיבה, חגי כהן, פקד על שאומן לעמוד במקומו, כדי לתאם את החבירה עם גדוד הקמ"ט שמדרומו. כוח הטנקים של שאומן היה חשוף לירי מאחור, מכוחות אויב שנותרו בכפר, שלא ניתן היה לטהר אותם בהעדר חי"ר מסייע. שאומן ביקש מהמח"ט אישור לצאת מהכפר, והאישור ניתן לו[1]. אולם התיאום עם גדוד הקמ"ט לא בוצע כהלכה, ובחשכה שירדה על הכפר טעו ראשוני הטנקים בזיהוי, וירו זה על זה. מן הירי נהרג כל צוות הטנק המוביל, של מפקד הפלוגה, למעט נהג הטנק. המג"ד שאומן פיקד על הקרב מטנק הסמג"ד, אבי אשכנזי. הסמג"ד עקף את הטנק הפגוע, וספג אף הוא אש מכוחותינו. ירי מקלע פגע במפקד הגדוד, ספי שאומן, שעמד חשוף בתא הטען-קשר, והרגו במקום. הנהג של טנק המ"פ הפגוע רץ לפנים וחדל את האש[2].
הגדוד התארגן במהלך הלילה בפיקוד הסמג"ד, ולמחרת סרק את הכפר בסיוע כוחות חיל רגלים. התברר שהכוח הסורי נסוג צפונה, ובכך נפתחה הדרך הראשית לעבר כביש בירות-דמשק.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
השאיר אחריו את אשתו, חנה לבית כץ, שני ילדים, שני הורים ואחות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- השיר "חברים" מאת נתן יונתן שנכתב על ליאור יונתן וספי שאומן
- ספי שאומן באתר "יזכור"
- מפגש גדוד הקק"ש, 30 שנה אחרי המלחמה, באתר יד לשריון
לקריאה ולצפייה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אהוד יערי וזאב שיף, מלחמת שולל, הוצאת שוקן 1984, עמ' 183
- אלישיב שמשי, איפה אני נמצא, לעזאזל?, הוצאת "מערכות" של משרד הביטחון 2001, פרק ראשון
- דם ודובדבנים, פרק מהתוכנית "מבט שני" של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, ששודר ב-6 ביוני 2012, במלאת 30 שנה למלחמה; במאי: אייל תבור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ המח"ט חולק על כך שנתן את האישור. ראו קרב קמ"ט-קק"ש.
- ^ צל"ש הרמטכ"ל הוענק לנהג הטנק, רם אלון, על כך שהפסיק את אש כוחותינו על הטנק של ספי שאומן.