דני יתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דני יתום
Yatom dani.jpg

דני יתום, 2008
תאריך לידה 15 במרץ 1945 (בן 71)
כנסות 16 - 17
סיעה העבודה-מימד-עם אחד, עבודה-מימד
תפקידים בולטים יו"ר ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים
דני יתום
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
Mossad seal.png  המוסד
תקופת שירות 1963 - 1996 (צה"ל)
1996 - 1998 (המוסד)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע איזוטופ
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

עיטורים

עיטור המופת  עיטור המופת

תפקידים אזרחיים

ראש המוסד, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה

דני יתום (נולד ב-15 במרץ 1945) הוא אלוף בצה"ל, לשעבר ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתום נולד וגדל בשכונת עין התכלת בנתניה כדני יוסם, בוגר תיכון "טשרניחובסקי" במגמה המתמטית-פיזיקלית.[1] בשנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. יתום עבר טירונות צנחנים ולאחר מכן מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה[2]. לאחר תום המסלול השלים בהצטיינות קורס קציני חי"ר[3] ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות. בעת שהיה בדרגת סגן הוענק לו עיטור המופת[4]. בהמשך שימש יתום כמפקד פלוגה ביחידה והשתתף במבצע תשורה[5]. כמו כן שימש כסגנו של אהוד ברק בעת שהלה שימש כמפקד היחידה. בתפקידו זה השתתף בין השאר בפעולת ההשתלטות על מטוס סבנה[6].

בשנת 1972 עבר לחיל השריון, ושירת במשך 10 שנים ביחידותיו. יתום היה סגן מפקד גדוד 195 ("אדם") של חטיבה 401, ולחם במלחמת יום הכיפורים בקרבות חזית הדרום[7]. מיד לאחר המלחמה שימש כמפקד הגדוד. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של אוגדה 252 ולמפקד חטיבת שריון במילואים. לאחר תקופת השתלמות בארצות הברית מונה לקצין אג"ם של גייסות השריון, ובשנים 19801981 פיקד על חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה. לאחר מכן שימש כראש חטיבת תורת השריון, קודם ב-1982 לדרגת תת-אלוף ומונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח, לאחר חצי שנה התמנה למזכיר צבאי לשר הביטחון משה ארנס. בשנים 19851986 שימש מפקד עוצבת הפלדה ובשנת 1987 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף תכנון. בשנים 19911993 כיהן כאלוף פיקוד המרכז. בשנים 19931996 כיהן כמזכיר צבאי[8] לראש הממשלה ולשר הביטחון, בעת שיצחק רבין ואחריו שמעון פרס כיהנו בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון.

יתום סיים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר פרישתו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19961998 כיהן כראש "המוסד". עמד בראש "המוסד" בעת ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל על אדמת ירדן[9] בשנת 1997. יתום היה ראש "המוסד" הראשון ששמו הותר לפרסום באמצעי התקשורת, ובכך נסדקה מעט העמימות סביב "המוסד".

בין 1999 ל-2001, שימש כראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק.

בשנים 20012003 היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כור מתכת".

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 נבחר יתום לראשונה לכנסת, מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, וכן עמד לתקופה מסוימת כיושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים ושימש כיושב ראש השדולות למען חיילי החובה ולמען גדר ההפרדה. במהלך כהונתו יזם יחד עם אחיו, חבר הכנסת אהוד יתום, תיקון חקיקה שביטל את ההוראה שקובעת כי אלמני צה"ל שנישאו מחדש ימשיכו לקבל קצבת שארים רק אם נישואיהם החדשים פקעו בתוך עשרים שנים מיום שנישאו. כמו כן יזמו השניים במשותף תיקון בחוק המועצות האזוריות (בחירות) שאיפשר את השתתפותם של חיילים בבחירות למועצות האזוריות באמצעות קלפיות מיוחדות לחיילים, בדומה לבחירות הכלליות ולבחירות ליתר הרשויות המקומיות. בנוסף, היה בין יוזמי חוק הקרינה הבלתי מייננת, המסדיר את הפיקוח על מקורות הקרינה הבלתי מייננת.

בשנת 2006 נבחר מחדש לכנסת ה-17. בכנסת זו המשיך לכהן בוועדת החוץ והביטחון, וכן כיהן כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הוא גם המשיך לעמוד בראש השדולה למען גדר ההפרדה. יתום קידם, יחד עם חבר הכנסת אבשלום וילן, את חוק שירות המילואים, והצעת חוק נוספת, שיזם יחד עם גלעד ארדן, המרחיבה את הוראות חוק הלוואות לשכר לימוד כך שיחולו גם על סטודנטים לתואר שני, אושרה בקריאה ראשונה.

בשנת 2007 התמודד יתום על ראשות מפלגת העבודה מול אהוד ברק, עמי איילון, אופיר פינס-פז ועמיר פרץ, אולם זכה רק במקום האחרון ולקראת הסיבוב השני, הביע תמיכה באהוד ברק[10].

ב-2 ביולי 2008 התפטר מהכנסת, בשל המשך תמיכת מפלגת העבודה בממשלת אולמרט ותחושתו, כי אינו יכול להשפיע כחבר הכנסת[11]. לאון ליטינצקי החליף אותו בכנסת.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתום נשוי לטובה ואב לחמישה בנים ומתגורר בכוכב יאיר. אחיו, אהוד יתום, שימש כחבר הכנסת, ואח נוסף שלו היה בכיר במערכת הביטחון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב בר-און, מעריב המוסף, "מבצע דני", י"א בסיוון תשע"ו, 17.6.2016, עמוד 20-26
  2. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמודים 83-84.
  3. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 134.
  4. ^ עיטור המופת שהוענק לדני יתום, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
  5. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 84.
  6. ^ עידן סונסינו, אתר צה"ל, ‏"ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל, 11 במאי 2012.
  7. ^ מרב לונדנר ועינת טורס, גם האבל במשפ' בן ארצי לא מקהה את כאב הגירושים מדליה רבין, באתר nrg‏, 11 ביולי 2010/
  8. ^ רינת אביגור, איש הצללים, במחנה, 3 בפברואר 2010
  9. ^ יוסי מלמן ודן רביב, פרסום בלעדי: המתנקשים; פרק מספרם החדש של יוסי מלמן ודן רביב על מלחמות הצללים של המוסד הישראלי, אתר "israeli life usa", ‏ 18.09.2012
  10. ^ מזל מועלםעמי אילון: מרכז המפלגה יחליט האם לשבת בממשלה, באתר הארץ, 5.6.2007
  11. ^ מרב דוד, ח"כ דני יתום פורש: רה"מ כשל במבחן המוסרי, באתר nrg מעריב, 30.6.2008