שיחת משתמש:Lilijuros/ירושלים (רומן)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת אנדרסן בנושא המשך לשיחה בדף משתמש.

תרגום[עריכת קוד מקור]

הערך (לעתיד) מתורגם מויקיפדיה השוודית (כאן), עם הערות שלי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 12:30, 28 באפריל 2021 (IDT)תגובה

המשך לשיחה בדף משתמש.[עריכת קוד מקור]

תת דיון למניעת התנגשות עריכה[עריכת קוד מקור]

היי נילס, קראתי ברפרוף את הטיוטה, אך הקדשתי קצת מחשבה ל-Jerusalemsfararna, ראיתי שתרגמת זאת "הנוסעים לירושלים", ואת ההערות שלך לגבי התרגום,(וגם קראתי את הייעוץ), כנראה שהתרגום שלי היה מילולי מדי.. מה טוב שפתרת! אבל, אחרי שהערת את תשומת ליבי, שמתי לב למשהו מעניין, נווד בשוודית, הוא: vandrare, ואילו בדנית, fararna, נראה שיש פה מקרה של שיכות בלשנית, אינני מכיר את דרכי תהפוכות המילים היטב, פה ושם יש לי הברקה, אך נראה, שהמקור הדני, העתיק יותר נותר כשהוא, ואילו השוודי הוסיף d והחליף את ה"rare", ה-f וה-v הן אותן אותיות, (נפוץ גם במעברים בין גרמנית לאנגלית: Before-Vor, Vier-Four וכולי..) סה"כ המילים נראות דומות, שווה לחקור את זה לעומק, אכן נראה שיש פה "משיכת מכחול ספרותית שנשכת אחורה אחורה לימים שבה השפה הייתה "גרמאנית-צפונית" Ølafur lilíjours - שיחה 18:34, 28 באפריל 2021 (IDT)תגובה

אין ספק שיש קרבה לשונית בין דנית לשוודית, רוב האנשים אומרים שזו למעשה אותה שפה רק בדיאלקט אחר. וכמובן ששיש חפיפה כזו או אחרת בין v (כמו ב-von) לבין f. הדוגמה הכי פשוטה היא Gustav או Gustaf. אגב, ייתכן שטעיתי במילה שבחרתי בעברית? יש הבדל בין vandrare ("נוסע למרחקים") ל-normander ("נווד"/"חסר קרקע"). אם תסתכל במילון:
Normand: icke har fasta boplatser, utan vandrar från plats till plats
Vandra: om person: förflytta sig till fots, gå
החבר'ה האלה לא היו נוודים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:57, 28 באפריל 2021 (IDT)תגובה
נכון, אני רואה עכשיו, ספק אם שוודית ודנית זו אותה שפה... אם כבר, יותר נכון להגיד על דנית ונורווגית (שאגב, אני מסתער עליה בDoulingo, זה ממש להיט אצלי, הא? ), אכן האנשים הללו לא היו נוודים, לגבי תרגום לעברית, תן לי זמן מה... Ølafur lilíjours - שיחה 19:14, 28 באפריל 2021 (IDT)תגובה
דרך טובה להיווכח (בשפה כתובה): פתח ערך אקראי בויקי השוודית ותקרא את הפתיחה שלו. אחר כך תעבור לדנית ותקרא את הפתיחה שלו (של אותו הערך). אחר כך תעבור לאיסלנדית ותקרא את הפתיחה שם. אחר כך תשווה ביניהם. סביר מאוד שתראה שהשוני מסתכם (פחות או יותר) באיות שונה נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:35, 28 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, כן, אבל ראה בדוגמא למילת השלילה "not", בשוודית: inte, ובדנית ונורווגית: ikke, ראה אפילו ב-Jag, לעומת Jeg, או er ל-är, יש לך מילים זהות, (לא נתייחס לתפוח האדמה הדני) לעומת מילה שמאויתת דומה. לגבי השוואה לאיסלנדית, אין ספק ששוודית דומה יותר לנורווגית ודנית מאשר איסלנדית דומה לנורווגית ודנית. בתוך השפות הגרמאניות יש לך 3 תת קבוצות:
שפות גרמאניות צפוניות
מזרחיות דרומיות צפוניות ומערביות
שוודית והדיאלקטים דנית איסלנדית
גוטנית נורווגית פארואזית
אולנדית-דומה מאוד לשוודית, אבל נפרדת ייטלנדית (של איי שטלנד ואורקני) נורן (גם באיי אורקני)
השפות הצפוניות הן שפות אינסולריות, וגם ראה, על פי ההיגיון הן גם חייבות להיות יותר שונות, ראה כמה רחוקים איסלנד ואיי פארו, ברור ששוודית תהיה יותר קרובה. God dag! Ølafur lilíjours - שיחה 13:06, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אתחיל בזה שיש משהו מבדר לקרוא לנורווגית שפה דרומית :) אולי הכוונה למערבית. יש גם משהו מגניב, ללא ספק, להגדיר את השפה "גוטלנדית" או "ייטלנדית" :) "אולנדית" זה כבר מוזר: באולנד מדברים שוודית. ... אגב, אם כבר אז אני בכלל לא דובר שוודית אלא אסטרייטלנדית (דהיינו "ייטלנדית מזרחית"). ה"שפה" שבולטת בחסרונה פה היא סקונסקה.
אבל זה בדיוק מה שהתכוונתי. אם אני כותב Jag är inte או שאני כותב Jeg er ikke זה ממש זהה. שים לב שכתבתי שיש איות שונה, ו-ודאי שיש דיאלקט שונה (הדנים נשמעים כאילו הם הולכים להקיא כל רגע), אבל מבחינת קריאה, זה פשוט אותו הדבר.
אני לא בטוח לגבי הקביעה לגבי האיסלנדית: אני באופן אישי דיברתי עם איסלנדים ב-2016, כשאני דובר שוודית והם עונים לי באיסלנדית, ולא היתה לי כל כך בעיה להבין מה האנשים אומרים לי. ה"בעיה" באיסלנדית היא שהם פשוט השאירו המון אותיות שותקות, ואז זה מקשה על מי שלא דובר איסלנדית מלידה לכתוב בשפה שלהם. אבל אם תיקח את המשפט ממקודם: Jag är inte באיסלנדית זה Ég er ekki. זה מספיק דומה נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:46, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, ייתכן שנתתי דוגמאות פשוטות מדי, כל השפות דומות בבסיסן, אבל אם נתרחק מהבסיס, ובמיוחד למילים ארוכות (שלא חסרות בשום מקום) אני חושב שאיסלנדית תתרחק יותר מדנית או נורווגית מאשר שוודית, הרי, כל השלישייה הזו של שפות נמצאת בבית אחד, איסלנדית לפי דעתי, נמצאת בשכונה אחרת.
לגבי גוטלאנדית, ראה, תיקנתי זאת אחר כך ל"גוטנית". ה-Nynorsk, בהחלט הייתי מגדיר אותה כדרומית, כגון שוודית, ככל שמתרחקים צפונה פחות קל להבין, וגם כגון שוודיה, מרכזה של נורווגיה הוא בדרום, כשנידרוס (טרונדהיים) מסמנת את הגבול ,ל"פריפריה", Nynorsk מבוססת על אוסלנדית ורוגלנדית (אוסלו ורוגלנד), מחוזות בשליטה כמעט מתמדת של פוטטולנד (ראה איחוד קאלמאר ואחר כך דנמרק-נורווגיה) כל כך הרבה דנית חילחלה לנורווגית שגם ככה הייתה דומה לה אז, ועשתה אותה עוד יותר דומה; לכן סיווגתי את נורווגית כדרומית.
לגבי אולנדית, קראתי על הפונולוגיה שלה, אם זו לא שוודית, אז זה מה שנקרא "ז'רגון" מובהק בצורה יוצאת דופן, כמו שציינתי, דומה אך נבדל.
נכון, חשבתי להוסיף סקונסקה (אני הייתי הולך על שונסקה) אך בסוף החלטתי להכניס אותה לתוך ה"דיאלקטים" בשוודית והדיאלקטים.
נתקלתי באותה בעיה של אותיות שותקות מרובות כשלמדתי איסלנדית בשלהי סוף 2015, כשלמדתי שוודית ודנית ב-17 וב-19, נוכחתי לדעת שרוב השפות הן דומות בכתיב, הכתיב נשאר, (אני חושב) מאוד נאמן למקור לאורך השנים ולא השתנה.
מובהק במיוחד באיסלנדית, בגלל זה אפילו חוקרים נורדית עתיקה דרכה, הכתיב נשאר למקור לערך -70% מאוצר המילים האיסלנדי, לרוב בגלל בידודה הגיאוגרפי.
לעניין, דנים - תפוח אדמה, שוודים - מים בפה, איסלנדים - מדברים על סטרואידים, ונורווגית היא השפה היחידה שנשמעת הגיונית קריצה Ølafur lilíjours - שיחה 16:45, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
העברית שלי היא לא שפת אם, והיא מוגבלת בסופו של דבר. אשמח אם תחלק את זה לפסקאות עם {{ש}}, או לפחות תוסיף יותר נקודות בסוף משפטים :) אני נכנס עוד מעט לשיעור שאני מלמד בו, אסתכל על זה שוב עוד שעתיים :) נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 16:53, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אכן כן, דנמרק תמיד היתה מדינה אגרסיבית, איומה ואכזרית. לא נשכח לעולם את מרחץ הדמים של סטוקהולם או את תקופת הכיבוש (Erövringen) שהזכרתקריצה.

Erövringen var lång och svår,
men nu var fosterjorden vår,
nu, då dess drag vi kände.

Carl Snoilsky, ראה את השיר (ותרגום שלי) כאן

היי נילס, תרגום יפהפה, כל הכבוד! Ølafur lilíjours - שיחה 19:52, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה

תודההסמקה. תרצה לנסות לתרגם את ההמשך? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 20:01, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אם כן, אתה מוזמן לנסות בדף המשתמש שלי (העברתי אותו לשם). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 20:20, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, לא קריצה, אני חושב שאשאיר לך את העבודה הקשה. Ølafur lilíjours - שיחה 21:05, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
Ølafur lilíjours סבבה, אני אמצא שיר נחמד וקצר יותר לתת לך כאתגר נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:00, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, יאללה מעולה! נענה לאתגר!
Ølafur lilíjours הנה שיר במיוחד לכבוד ל"ג בעומר (או לפחות זה מה שכתבו כאן) הנה הוא כאן. שיר קליל ונחמד, ותשים לב שיש שם משחק (לא בכוונה לדעתי) של v מול f שדיברת עליו (af lif זה av liv). אם אתה רוצה שיר עם זכויות יוצרים (הוא לא יוכל להתפרסם בויקי), תראה את זה (שיר מקסים(!) של להקת שנט עליה השלום. תוכל לשמוע אותו ב sverige, סרטון באתר יוטיוב). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:19, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה

היי נילס, מה דעתך, שיניתי קצת את הניסוח והפכתי אותו לקצת יותר חופשי, אך זו עברית גבוהה מאוד, ומנוקדת, בשירים תמיד כותבים עם ניקוד:
עַלִּיז כְּצִיּוּץ הַצִּפּוֹר בִּשְׁעַת הַזְּרִיחָה
מְבָרֵךְ אֲנִי אֶת הָאָבִיב בְּצִדֵּי-אֶרֶץ,
הָעֶפְרוֹנִי רֹן לִי, וְהַקִּיכְלִי בַּחֻרְשָׁה,
הַנַּחֲלִיאֵלִי בַּשָּׂדֶה, וְתַרְנְגוֹל-הַבַּר הַשָּׁחֹם
עַל יְדֵי הָאַשּׁוּחַ.
רָאָה כֵּיצַד הַפֶּלֶג הַקָּט,

זוֹרֵם וְלוֹחֵשׁ...
זוֹרֵם וְלוֹחֵשׁ...

רוּחַ מְלַחֶכֶת אֶת הַשִּׂיחִים וְהָאֲבָנִים!
רָאָה כֵּיצַד הָעֲנָפִים וְהַשִּׂיחִים

מְלַאי גִיל וּמָחוֹג,
מְלַאי גִיל וּמָחוֹג,

בַּשֶּׁמֶשׁ-הָאֲבִיבִית הַזּוֹרַחַת מֵעַל!

תהנה! Ølafur lilíjours - שיחה 23:10, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
Ølafur lilíjours מקסים! באמת כל הכבוד! נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:18, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה

עוד אחד (sv:Vi gå över daggstänkta berg, או בערך העברי האוטו שלנו גדול וירוק)[עריכת קוד מקור]

Ølafur lilíjours זה אחד טיפל'ה יותר קשה (לא באמת). המנגינה די מפורסמת, ולדעתי היא ידועה גם בישראל.

Vi gå över daggstänkta berg, berg, berg,
Som lånat av smaragderna sin färg, färg, färg.
Sorger ha vi inga,
Våra glada visor klinga,
När vi gå över daggstänkta berg, berg, berg!

De gamla, de kloka må le, le, le,
Vi äro (är) ej (inte) förståndiga som de, de, de,
Ty vem skulle sjunga
Om våren den unga,
Om vi vore (var) kloka som de, de, de.

O mänskor, förglömmer er gråt, gråt, gråt
Och kommen och följen oss åt, åt, åt.
Se, fjärran vi gånga
Att solskenet fånga,
Ja, kommen och följen oss åt, åt, åt.

De väldiga skogarnas sus, sus, sus
Gå mäktiga som orgeltoners brus, brus, brus,
Och livets vardagsträta
Så lätt det är förgäta
Vid de väldiga skogarnas sus, sus, sus.

Så gladeligt hand uti hand, hand, hand
Nu gå vi till fågel Fenix’ land, land, land,
Till ett sagoland, som skiner
Av kristaller och rubiner,
Nu gå vi till fågel Fenix’ land, land, land!

אחר כך (אם תרצה) תוכל להוסיף אותו אפילו לערך, כ"המקור בשוודית" עם "תרגום מוצע של Ølafur lilíjours לעברית"קריצה. תהנה! נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:37, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה

היי נילס, ראיתי את זה רק היום אבל הנה התרגום שלי, מה דעתך?

אָנוּ מְטַיְּלִים בֶּהָרִים זְרוֹעִי-טַל, לָהּ לָהּ לָהּ
לְבָבוֹתֵינוּ חֲדוּרֵי אֹשֶׁר וְחֶדְוָה, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שָׂרִים,
שֶׁיִּרְיֵנוּ הָעַלִּיזִים מְצַלְצְלִים,
כְּשֶׁאָנוּ מְטַיְּלִים בֶּהָרִים זְרוֹעִי-טַל, לָהּ לָהּ לָהּ

הוֹ אֲנָשִׁים, שָׁכְחוּ מִכָּל דִּמְעוֹתֵיכֶם, לָהּ לָהּ לָהּ
וּבוֹאוּ אִתָּנוּ וְהִצְטָרְפוּ לְעִידוּדֵנוּ, לָהּ לָהּ לָהּ
הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ רְחוֹקָה מַגִּיעָה,
לַאֲגַמִּים כְּחֻלִּים וּלְחוֹפִים שְׁטוּפֵי שֶׁמֶשׁ,
אָה, בּוֹאוּ אִתָּנוּ וְהִצְטָרְפוּ לְעִידוּדֵנוּ, לָהּ לָהּ לָהּ

הָעֲמִידִים וְהַחֲכָמִים כְּעוֹלְצִים, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲנַחְנוּ רוֹגְעִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲבָל מִי הָיָה אָז שַׂר,
"עַל הַיָּמִים הַבְּהִירִים שֶׁעַכְשָׁו נוֹבְעִים,"
"כָּעֵט אָנוּ עוֹלָמִים פָּחוֹת", לָהּ לָהּ לָהּ

אָז בְּשִׂמְחָה וְגִיל, יָד בְּיָד, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאֶרֶץ הַפֵנִיקְס, לָהּ לָהּ לָהּ
חֶבֶל אֶרֶץ הַזֹּהַר וְרָקִיעַ
שֶׁל גְּבִישִׁים וּאֹדֶמוֹת
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְאֶרֶץ הַפֵנִיקְס, לָהּ לָהּ לָהּ


בברכה, Ølafur lilíjours - שיחה 17:41, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה
Ølafur lilíjours זה יפה. לקחת את זה למקום שלך, וזה בהחלט נראה טוב. אם אני הייתי מנסה לתרגם את זה, זה היה נראה בערך כך (זה מה שכתבתי לעצמי אתמול):

אנו צועדים על הרים ערפיליים
אשר בצבע הברקת בוהקים קים קים
וכלל אין אנו אבלים
מעומק ליבנו אנו שרים
כשאנו צועדים על הרים ערפיליים

יצהלו אז אבותנו החכמים מים מים
אין אנו כמותם נבונים נים נים
כי מי רוֹן יָרון
על בוא האביב
אילו רק כמוהם היינו נבונים נים נים

הו חברים, חדלו נא מיבבה בה בה
שורו נא והצטרפו אלינו אל הדרך העולה
ראו, רבה היא הדרך
אל השמש הזורחת
כן, שורו נא והצטרפו נא נא נא

הנה שב היער לחיים אים אים
ומתוכם עולים שוב ציוצי הציפורים
וכל תלאות החיים
כה מהר הם נשכחים
עם שוב בוא ציוץ הציפורים רים רים

אז שלבו נא, אחים, ידיים בגיל
כשהארץ כציפור החול שבה לחיים
לארץ הפלאות, אשר
זורחת בצבעי האודם והבדולח
כשהארץ כציפור החול שבה לחיים

נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:49, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, שלך אכן יותר נצמד למקור, אם גם די חופשי. המשפט: "כשהארץ כציפור החול שבה לחיים", מבריק, אין מה להגיד, לא הייתי חושב על זה לעולם. חתיכת הברקה. אם אתה רוצה להוסיף זאת לאוטו הגדול והירוק, בוא, נמצא נוסח משולב יחד, משני השירים, מה דעתך? Ølafur lilíjours - שיחה 23:23, 30 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי Ølafur lilíjours אני לא חושב שזו הברקה. השיר כולו מדבר על התחדשות הטבע והחיים אחרי החורף האפל והמת (חורף צפוני טיפוסי), וזה בדיוק מה שעוף החול עושה: Rise like a Phoenix from the ashes. איך משלבים גרסאות? אפשר בכיף. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:04, 1 במאי 2021 (IDT)תגובה

הצעה לנוסח סופי (כדי שיהיה קל יותר למצוא את המיקום של החלק הזה)[עריכת קוד מקור]

היי נילס, קודם כל, הצמד מילים, "כי מי רוֹן יָרון", אני לא מכיר את זה, מה זה אומר בשפה פשוטה? שנית, אני מציע נוסח כזה:
אָנוּ מְטַיְּלִים בֶּהָרִים זְרוֹעִי-טַל, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲשֶׁר בְּצֶבַע הַבָּרֶקֶת בּוֹהֲקִים, לָהּ לָהּ לָהּ
וּכְלָל אֵין אָנוּ אֲבֵלִים
שֶׁיִּרְיֵנוּ הָעַלִּיזִים מְצַלְצְלִים,
כְּשֶׁאָנוּ מְטַיְּלִים בֶּהָרִים עַרְפִלִּיִּים
הָעֲמִידִים וְהַחֲכָמִים כְּעוֹלְצִים, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲנַחְנוּ רוֹגְעִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, לָהּ לָהּ לָהּ
אֲבָל מִי הָיָה אָז שַׂר,
"עַל הַיָּמִים הַבְּהִירִים שֶׁעַכְשָׁו נוֹבְעִים,"
"כָּעֵט אָנוּ עוֹלָמִים פָּחוֹת", לָהּ לָהּ לָהּ
הוֹ אֲנָשִׁים, שָׁכְחוּ מִכָּל דִּמְעוֹתֵיכֶם, לָהּ לָהּ לָהּ
שׁוֹרוֹ נָא וְהִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה,
לַאֲגַמִּים כְּחֻלִּים וּלְחוֹפִים שְׁטוּפֵי שֶׁמֶשׁ,
כֵּן, שׁוֹרוֹ נָא וְהִצְטָרְפוּ נָא, לָהּ לָהּ לָהּ
הִנֵּה שָׁב הַיַּעַר לְחַיִּים, לָהּ לָהּ לָהּ
וּמִתּוֹכָם עוֹלִים שׁוּב צִיּוּצֵי הַצִּפֳּרִים
וְכָל תְּלָאוֹת הַחַיִּים
כֹּה מַהֵר הֵן נִשְׁכָּחוֹת
עִם שׁוּב צִיּוּץ הַצִּפֳּרִים, לָהּ לָהּ לָהּ
אָז שֶׁלִּבּוֹ נָא, אַחִים, יָדַיִם בְּגִיל, לָהּ לָהּ לָהּ
כְּשֶׁהָאָרֶץ כְּעוֹף הַחוֹל שָׁבֹה לַחַיִּים,
לְאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת,
חֶבֶל אֶרֶץ הַזֹּהַר וְרָקִיעָה
כֶּשֶׁל אֹדְמּוֹת וּבְּדלָחִים
כְּשֶׁאָנוּ צוֹעֲדִים לֶאָרֶץ עוֹף הַחוֹל, לָהּ לָהּ לָהּ
היי Ølafur lilíjours. כנראה שאני טועה, אבל רן זה שיר, ואז "רון ירון" זה "שיר ישיר", שזה בעצמו "ישיר שיר" (בשירה מותר "לבלגן" את סדר הפעלים/שמות/תארים בשורה). אבל כאמור, אני כנראה טועה. אני לא בטוח ב:
  1. אֲנַחְנוּ רוֹגְעִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה
  2. כָּעֵט אָנוּ עוֹלָמִים פָּחוֹת (עת?)
  3. הייתי מוותר, במחשבה שנייה, על "העולה" ב"שׁוֹרוֹ נָא וְהִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה". שׁוֹרוֹ נָא וְהִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ אֶל הַדֶּרֶךְ נשמע לי נחמד יותר.
  4. זה לא כְּשֶׁאָנוּ צוֹעֲדִים לָאָרֶץ שֶׁעוֹף הַחוֹל שָׁבָהּ לַחַיִּים. שם העצם כאן הוא "אנו", במקום "ארץ". או שבוחרים ב"הארץ של עוף החול" (fågel Fenix’ land) או שבוחרים ב"הארץ כעוף החול". כלומר, או שהארץ "שייכת" לפניקס, או שהיא מתחדשת כמו הפניקס. אני בעד השני . תראה כמה יפה "כְּשֶׁהָאָרֶץ כְּעוֹף הַחוֹל שָׁבֹה (הארץ) לַחַיִּים".
כל היתר הוא מעולה! איך למדת לנקד ככה? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:03, 3 במאי 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, הבנתי לגבי רון ירון, אז הנה אני מתקן אותך: ירון-לשיר נכון מבחינה תחבירית, אבל רון כשם עצם "שיר" אינו נכון. אתה יכול להגיד "שיר ירון", או "זמרה ירון". אבל לא להשתמש ברון כמילה נרדפת לשיר, נכון בשירה אין בעיה לבלגן את סדרי המשפט, זה לא שרירותי, אך עדיין צריך להשתמש במילים תקניות. שנית ירון מנקדים כך: "ירוּן" ולא "ירוֹן".
בנוגע לשני הסעיפים הראשונים, במה אתה לא בטוח?
לגבי העולה, לפי דעתי זו מילה שמוסיפה חן ועומק, אין לה פה משמעות רבה מדי, אבל אם פחות נוח לך, נוותר עליה.
לגבי הסעיף האחרון, זה פשוט מה שנקרא "typo", ברור שהמשפט: "כְּשֶׁהָאָרֶץ כְּעוֹף הַחוֹל שָׁבֹהלַחַיִּים" יפהפה (וגם נכון תקנית).
על הניקוד, מחמיא ליקריצה אבל אני משתמש בתוכנה אוטומטית לשם כך, אני לא מנקד בעצמי. לפעמים הבאות, התוכנה נקראת כך: נקדן אוטומטי God dag till dig Ølafur lilíjours - שיחה 17:24, 3 במאי 2021 (IDT)תגובה
היי Ølafur lilíjours. נתחיל מהחלק הפשוט ביותר. אנחנו לא דנים . עליך לכתוב God dag dig.
מה זה אומר שאנחנו רוגעים באותה תקופה, ומה זה כעט (אני חושב על עט, וזה כנראה לא הכוונה). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:33, 3 במאי 2021 (IDT)תגובה

היי נילס, אבוי לי, מה שניצב מולי, נראה שבתומי האמנתי כי "כעת" נכתב "כעט", זו הינה אלא שגיאת כתיב מצדי... טוב ששמת לב לכך! 😶
במקום לכתוב "אנו איננו חכמים כמוהם (vi äro ej förståndiga som de) -בתרגום הכי ישיר שיש. החלטתי לכתוב משפט זה, שעקב כך שהאביב היא התקופה הכי נוחה בשוודיה (אולי גם קיץ, אבל האביב בטח יפה יותר עם כל פריחות הטבע) אזי זוהי בטח גם תקופת מנוחה לבריות, ששם, הן יכולות לחדול מעסקיהן ועיסוקיהן. אתן לך לתקן את השינוים המוסכמים, את שגיאות הכתיב המצערות מצידי ותכתוב הרחבה על תרגום הלחן השוודי המקורי ואז נחזור לעניינו פה בנושא כתיבת הערך ירושלים, בסדר מצדך? God dag dig קריצה Ølafur lilíjours - שיחה 22:11, 3 במאי 2021 (IDT)תגובה

היי Ølafur lilíjours. האביב היא עונה קרה (בהנחה סבירה שטווח של 0-10 מעלות נחשב קר), ועבור חברה חקלאית היא תקופה גורלית: אם הכפור לא יחלוף בזמן, מחזור היבול עלול להיהרס, ובחברה פרימיטיבית יחסית כמו אזורי הכפר של שוודיה של תחילת המאה ה-20 זה עלול להיות הרה גורל. תזכור מה קרה חמישים או מאה שנים קודם לכן באירנלד. גם ככה שוודיה היא לא מקום אידיאלי לחקלאות. הקיץ לעומת זאת היא עונה חמימה ונעימה, הכל נעשה ירוק מאופק עד אופק. ההתייחסות כאן ל"זקנים והחכמים" היא התייחסות למשהו שדומה במידת מה לשבעים הזקנים (זקני העם) במסורת היהודית, או מה שקרוי ה-"en:Elder" במסורות האנגלו-גארמניות, כלומר מנהיגים בעלי ניסיון וחשוב מזה, בעלי סמכות. כשהם שמחים על בוא האביב, אנחנו (הצעירים והפזיזים) סומכים עליהם ש"יהיה בסדר" (מלשון ילד שאומר "אבא שלי אמר שהכל יהיה בסדר"). ה"אנחנו" לא חושבים שזו סיבה טובה להיות שמחים, כי בפנינו משימות קשות וגורליות. "Ty vem skulle sjunga om våren den unga". אבל אנחנו בכל זאת סומכים על ה"זקנים", וקוראים לאנשים האחרים לא להיות עצובים ולא לבכות. "יהיה בסדר".
אכן, אני לא יודע אם יצא לך לראות את זה, אבל פגעת בול בתבנית:לכו לכתוב ערכים . לילה טוב נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 01:18, 4 במאי 2021 (IDT)תגובה

תת דיון למניעת התנגשות עריכה[עריכת קוד מקור]

לגבי היותם נוודים, סיכמת פה למעלה שהם לא היו נוודים, אין בעיה. אך רק צריך לוודא מה אתה מחליט בהערות שוליים, כדאי שתחליט בין נווד או נוסע למרחקים, אני מצטט:

כאשר en farare זה "נווד" או "נוסע למרחקים", ואז fararna יכול להיות מתורגם ל"הנוסעים".

תחליט לגבי הפירוש הנכון לעברית, כי זה עלול לבלבל אחרים כפי שבילבל אותי. לשיקולך. Ølafur lilíjours - שיחה 13:14, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה

זהו זה בדיוק העניין. "נוסע למרחקים" נשמע לי לא נכון בעברית. "הנוסעים" זה לא הדבר המדוייק ביותר, אבל זה נשמע טוב יותר (לדעתי). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:48, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
היי נילס, אראה לך מה אני חושב, אוכל לקבל אישור לערוך לך בטיוטה, אחר כך תסקור את השינויים ואם לא תבין, אסביר לך לדעתי (אגב, אשמח אם תצטט אותי כמו שאני מצטט אותך, זה מאוד מקל עליי 👍) Ølafur lilíjours - שיחה 16:50, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אתה מוזמן לערוך את הטיוטה. רק תכתוב בסוף בתקציר מה היה השינוי, כדי להקל עליי :) נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 16:54, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה

תרגום ישיר לעברית[עריכת קוד מקור]

היי נילס, בנוגע לתרגום כמה שאלות:

  • I. נראה לי גם אני וגם אתה (בעיקר אתהקריצה) הסתבכנו עם התרגום של המילה Jerusalemsfararna, אבל בעיקרון הלכנו ל"הנוסעים לירושלים", מה דעתך לוותר על המילה ולהפוך זאת ל:" קבוצת חוואים אדוקה [1] אשר עקרה[2] ממקום מושבה בדלרנה אל ארץ ישראל\הקודש מסיבות____ (אלו ואלו) (נראה לי מסתכם יותר טוב).
  • II. פה, במשפט: וביאושה חנקה את תינוקם המשותף שזה עתה נולד. אינמר קרוע בין תחושת הנקם לבין תחושת האשמה, שכן הוא זה שהניע אותה לביצוע המעשה הנורא.

לא ברור כל כך אם הכוונה היא שהוא הניע אותה לחנוק את התינוק, או שהוא הניע אותה ליצור תינוק, שכן, כיוון שהנישואים היו כפויים, היא יכלה לפרש זאת כאונס, ואת חנקה את התינוק בשל כך, לא כל כך ברור לי.
אבל אני מניח שהכוונה היא החניקה. בכל מקרה, יש להוסיף הבהרה בנושא הזה.

  • III. את השני ציטוטים בשוודית, יש לתרגם לעברית, או למחוק בכלל, לקורא הישראלי אין שום דבר לעשות איתם.
  • IV. רצף העלילה של הסיפור בערך לא כל כך ברור, למשל: "הפרולוג מגולל את דרכו של אינמר (האב) להרווחת מעמדו כ"סטור אינמר"... עד פה בסדר, ואז יש לך: בפסקה הראשונה של הפרולוג, הוא מרוויח את מעמדו ונהפך רשמית ל"סטור אינמר"...
    כל המהפך שלו והדרך מסתכם בפסקה אחת מהפרולוג? ייתכן שכן, רק נשמע קצת מוזר, אז צריך גם להבהיר משמעות שם.

ויש עוד כמה דברים לתקן, אבל זה כבר יחכה למחר, ושוב, אשמח שתצטט את השם שלי, כדי שאוכל לקבל התראה שענית לי, כמו שאני מצטט אותך. God dag! Ølafur lilíjours - שיחה 20:56, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה

Ølafur lilíjours
  1. רעיון טוב. צריך לנסות לחשוב איך בדיוק לנסח את זה. העניין הוא שהקבוצה הזאת בהחלט מוכרת, ולכן היה חשוב לי להשאיר את השם המקורי.
  2. זה סיפור קשה, אומר זאת מראש. זה לא ספר ילדים. בריטה הוכרחה להתחתן עם אינמר, אף אחד לא שאל לדעתה בעניין הזה. יותר מזה, היא מוזכרת בפעם הראשונה כבר בתחילת הפרולוג, אבל רק כאיזכור של דמויות אחרות. אנחנו פוגשים אותה כדמות "חיה" רק לקראת החלק האחרון. היא לא רצתה בנישואין האלה, ודרכה לנקום היתה במעשה הנורא שביצעה.
  3. אכן, זו טיוטה, ולצערי אני מתקדם לאט ממה שקיוויתי. בטיוטות אני נוהג להביא מקטעים שאני מתכנן להכניס לסיפור, אז חבל לי לטרוח לתרגם משהו לפני שאני יודע איך בדיוק להכניס אותו לטקסט.
  4. הספר כולו (על כל כרכיו) מגולל את סיפורם של בני המשפחה הזאת, כשהפרולוג מציג אותם לראשונה, ובפרק הראשון של הספר (לאחר ההקדמה של 60-70 עמודים) האב נפטר. כל העלילה בהתחלה מתייחסת לפרולוג. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 21:11, 29 באפריל 2021 (IDT)תגובה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ במקור קבוצת חוואים אדוקים, בעברית יותר נכון לשים את שם התואר על מילת ההכללה, קבוצה במקרה הזה, ולא על הפרט\ים, חוואים במקרה הזה.
  2. ^ משורש עקר, להעביר, או להוציא דבר ממקום למקום, יכול להיות גם סביל וגם פעיל, לרוב הכוונה להעברת דבר ממקום למקום באמצעות כוח פיזי, משומש לרוב על צמחים, למשל:

    הוא עקר את הצמח מהאדמה והעביר אותו לעציץ הקטן.

על ההבדלים בין i ל-på ל-till[עריכת קוד מקור]

Ølafur lilíjours בעיקרון אין "כלל" (ברור שיש, אבל אני לא יודע אותו). זה קצת כמו שאתה "יודע" האם המילה היא זכר או נקבה, ככה אתה גם "יודע" האם זה i או på. בגדול, till מתייחס למיקום (jag går till ditt hus), בעוד på מתייחס לפעולות עצמן אם זה נשמע הגיוני (jag tänkte , Jag springer ). לכן, כאשר אני "מבצע" את הפעולה של לאחל לך יום טוב, אז אני משתמש ב- God dag på dig (כשבעצם מסתתר שם jag önskar dig en god/fin dag). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:49, 3 במאי 2021 (IDT)תגובה

היי אנדרסן, הבנתי את כוונתך, למען האמת, אני לא יודע מה קורה איתי היום, הייתי צריך לדעת זאת, כיוון שאני עושה את אותו השימוש גם באיסלנדית, á (på), í (i) til - till....