חיסון נגד COVID-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאור סכמטי של הנגיף

חיסון נגד COVID-19 הוא כל אחד ממספר חיסונים שונים, שמיועדים לספק חיסון נרכש כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[1] במהלך המגפה העולמית פותחו באותו הזמן יותר מ-200 סוגי חיסון הנמצאים בשלבים שונים של פיתוח, ותוך התבססות על טכנולוגיות חיסונים שונות. כ-60 מהם בשלבים של ניסיונות בבני אדם[2].

פיתוח החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חיסון נגד קורונה של שירותי בריאות כללית בהיכל התרבות של העיר נשר

עבודות המחקר שבוצעו בשנים קודמות לפיתוח חיסון נגד סארס ו-MERS סייעו לצבור ידע רב אודות המבנה והאופן בו מתפקדים נגיפי קורונה - מה שסייע רבות להאיץ את הפיתוח של החיסון במהלך 2020 באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות מגוונות.[3] נכון לאוקטובר 2020 היו 321 חיסונים שונים אשר הפכו למועמדים העיקריים להפוך לחיסון העיקרי שייבחר לשימוש - עלייה פי 2.5 בכמות המועמדים העיקריים מאז אפריל 2020.[4] אף על פי שפיתוח החיסונים נעשה במהירות חסרת תקדים, כל החיסונים עברו את מלוא מבדקי הבטיחות והיעילות להם נדרשו, והניסויים עברו ביקורת מצד גופים חיצוניים אשר פיקחו על התהליך, כמו בכל חיסון אחר.

ארגון הבריאות העולמי, הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגיפות (אנ'), וכמו גם קרן ביל ומלינדה גייטס ואחרים מממנים את המחקרים ומספקים גם את המשאבים הארגוניים הנחוצים לפיתוח מספר חיסונים שיסייעו למנוע את המשך ההתפשטות של מגפת הקורונה.[5] ארגון הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגיפות, אשר עומד מאחורי קרן על סך 2 מיליארד דולרים המושקעים בפיתוח מהיר של המועמדים העיקריים לחיסונים הפוטנציאלים,[6] ציין בספטמבר שהנתונים הקליניים שיסייעו לקבל החלטה בדבר אשרור החיסונים עשויים להיות זמינים עד סוף 2020.[4] ב־4 במאי 2020, ארגן ארגון הבריאות העולמי אירוע התרמה טלוויזיוני (אנ'), במהלכו נאספו 8.1 מיליארד דולרים מ-40 מדינות, במטרה לתמוך בפיתוח מהיר של חיסונים למניעת המשך ההתפשטות נגיף הקורונה.[7]

סוגי החיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח אחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר סוגים של חיסונים, בשלבי פיתוח שונים ברחבי העולם. טכנולוגית החיסונים קיימת זמן רב בעולם, ויש מספר טכניקות שמשתמשים בהן בפיתוח[2]:

  • חיסוני mRNA- חיסונים המשתמשים במקטעי RNA שליח (mRNA) על מנת לייצר תגובה חיסונית. לדוגמה החיסונים של חברות פייזר ומודרנה. מקטעי ה-mRNA יוצרים חלבון דומה לחלבון במעטפת נגיף הקורונה, וכך הגוף מייצר נגדו נוגדנים. חיסון זה קל וזול להפיק (יותר מעלויות של אחסון הוירוס עצמו), ולכן הפיתוח שלו היה מהיר יותר. החסרון הוא בהפצתו, הדורשת תנאי קירור קיצוניים. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, אך מבטיחה במיוחד. יתרון נוסף הוא שאי אפשר להדבק בקורונה ממנו, כיוון שלא מכיל את הנגיף.
  • חיסונים המשתמשים בחלבון מלאכותי ממעטפת הוירוס- טכנולוגיה שקיימת זמן רב בשוק החיסונים. לדוגמה החיסון של חברת נובהוקס (אנ'). גם כאן מפיקים באופן מלאכותי חלבון של וירוס הקורונה וכך מעוררים תגובה חיסונית, ללא צורך בחשיפה לוירוס עצמו. קל לייצור, ולא דורש אחסון מיוחד. בדצמבר 2020 החיסון של נובהוקס נמצא בשלב שלישי של בדיקות בבני אדם.
  • חיסונים המתבססים על וירוס מומת- טכנולוגיה מאוד ותיקה בייצור חיסונים. אך החיסונים שנוסו על בני אדם, לא עוררו תגובות חיסוניות מספיקות לחיסון. לדוגמה החיסון הסיני של סינובאק (Sinovac). חיסון זה יהיה קשה להפיק בכמויות גדולות, בגלל הצורך באחזקת הוירוס החי במתקנים מיוחדים.
  • חיסונים המתבססים על הוירוס בצורה מוחלשת- גם כן טכנולוגיה מאוד ותיקה. אך לצורך כך צריך למצוא זן של וירוס שיהיה מוחלש, אך לא יעבור מוטציה, ויהפוך לאלים בשנית. נכון לדצמבר 2020 אין חיסון כזה בשלבי ניסוי מתקדמים.
  • חיסונים המשתמשים בוירוס נשא- מדובר בשימוש של וירוס קיים, שאנחנו יודעים שאינו יכול לעשות נזק, ולהוסיף לו את היכולת לקדד את החלבונים האופיינים לוירוס הקורונה. לדוגמה החיסון הישראלי, והחיסון הרוסי. היתרון של החיסון הישראלי הוא בצורך במתן מנה אחת ולא שתיים. נכון לדצמבר 2020 הם נמצאים בשלב ראשון ושני בבני אדם. החיסון הרוסי נוהל בסטנדרטים פחותים מהסטנדרטים הנהוגים בארצות הברית, כך שיעילותו נתונה בספק.

החיסונים שכבר אושרו לשימוש לפחות במדינה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חיסון נגד קורונה במרפאת מכבי שירותי בריאות בעיר נשר

הפצת החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מדינות לפי סטטוס אישור
אח שמחסן כנגד קורונה במתחם של שירותי בריאות כללית בקניון שער הצפון

בדצמבר 2020 חברת "פייזר" קיבלה אישור להפצת החיסון בבריטניה והתחילה לחסן כאשר בשלב הראשון ניתנו חיסונים לקשישים מעל גיל 80 ולעובדי מערכת הבריאות.[8] בהמשך, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ומספר מדינות בהן סינגפור וקנדה אישרו את החיסון של חברת "פייזר".[9] בהמשך אושר חיסון של חברת "מודרנה". ב-9 בדצמבר 2020 נחת משלוח החיסונים הראשון בישראל.[10] בהמשך הצטרפו צ'ילה קוסטה ריקה ואחרות.[11][12] ב-1 בינואר 2021 ארגון הבריאות העולמי אישר את החיסון.[13]

פקידי בריאות מפיצים את החיסונים שייצרה מודרנה במחוז בולטימור, מרילנד ב -23 בדצמבר 2020.

בארצות הברית, בממשל הפדרלי טענו כי שלחו 14 מיליון חיסונים למדינות ארצות הברית עד סוף 2020. בשטח מִבצע החיסונים עצמו נוהל על ידי המדינות עצמן.[14] המחלקות המחוזיות ובתי החולים נקטו בגישות שונות ביחס לחלוקה.[15]

הנציבות האירופית רכשה חיסונים במרוכז עבור תושבי האיחוד האירופי.[16] הוזמנו מראש כמעט שני מיליארד מנות חיסון משישה ספקים. התוכנית של האיחוד האירופי נשענה באופן נרחב על חיסון המפותח בידי חברת "אסטרהזניקה" ואוניברסיטת אוקספורד (שאושר בבריטניה שמחוץ לאיחוד[17]) שאישורו נדחה לחודשים יחד עם חיסונים של ספקים אחרים. החיסונים חולקו במדינות על פי גודל האוכלוסייה שלהן.[18] ב-21 בדצמבר, הסוכנות האירופית לתרופות אישרה את החיסון של "פייזר". לאחר אישורו, החלה הפצתו.[19][20] הראשונה שחיסנה הייתה הונגריה.[21] ההפצה החלה בתקופת החגים הנוצריים ביבשת.[22] היו עיכובים בהפצה מצד פייזר ואסטרהזניקה.[23] פייזר סיכמה עם סאנופי שהיא תסייע ביצור ובהפצה במטרה להאיץ את מאמצי החיסון.[24]

במקביל לחיסונים מתוצרת פייזר ומודרנה הופצו בעולם חיסונים שיוצרו לצורך טיפול במגפת הקורונה ברוסיה ובמגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין ולא קיבלו אישור במדינות המערב. למשל, ארגנטינה[12] ואינדונזיה.[25] חלקם הופצו עוד לפניו. בנוסף לחיסונים שנוצרו במערב, הרשויות בהודו שאפו לחסן את האוכלוסייה גם בחיסונים מתוצרת מקומית, בהנחה שהחברות ההודיות המפתחות חיסונים יצליחו במשימתן.[26] ב-1 בינואר 2021, אושר החיסון של "אסטרהזניקה" ובהמשך אושר חיסון מקומי ראשון.[27][13] הודו תשתמש בטכנולוגיה שבה היא משתמשת בזמן הבחירות, כדי לאתר ולשלוח מנות חיסון גם לתושבים המתגוררים בנקודות הרחוקות ביותר במדינה.[28] במהלך מגפת הקורונה במקסיקו, על צבא מקסיקו הוטל לנהל את מלאכת הפצת החיסונים ונרכשו חיסונים שנוצרו במערב יחד עם חיסון מסין שנוסה על ידי מתנדבים מהמדינה[29].

מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן הוביל את המאמץ באפריקה לחסן את 1.3 מיליארד האנשים שחיו בה. הסוכנות תיאמה את המאמצים להשגת מנות חיסונים וביקשה סיוע מהבנק העולמי.[30] בדצמבר 2020 מצרים קבלת מנות חיסון ראשונות מאיחוד האמירויות הערביות. בינואר 2021 קיבלה מרוקו משלוח גדול.[31]

יוניצ"ף, שניהל קמפיין חיסונים ברחבי העולם, נערך לרכישה ולמתן החיסונים. יוניצ"ף אגר כחצי מיליארד מזרקים ותכנן לספק 70 אלף מקפיאים, רובם מופעלים באנרגיה סולארית. מנכ"לית הקרן, הנרייטה פורה, אמרה כי הסוכנות תכננה להעביר 850 טונות של חיסונים בחודש בשנת 2021 - כפול מהשיעור החודשי השנתי של לחיסונים אחרים.[30]

ב- 24 לאפריל הכריזו ה- G20 Cביחד עם ארגון הבריאות העולמי על הקמת המאיץ להנגשת כלים לטיפול בקורונה (Access to COVID-19 Tools Accelerator). אחת הזרועות של המאיץ היא COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.[32][33] בינואר 2021, הודיע שיהיה סיכום עם חברת פייזר.[34]

מדינות כמו ניו זילנד, טייואן, אוסטרליה וקוריאה הדרומית עיכבו את חיסון האוכלוסייה במטרה להמתין למידע נוסף על מי שחוסן. יתרון לכך הוא זמן רב להכנה של שליחת החיסונים, שלחלקם נדרש אחסון בהקפאה. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה.[35]

בין הגורמים שהשפיעו על קצב ההפצה בתוך המדינות: אופי התעדוף ונוקשותו, רמת ריכוזיות, מערכות המחשוב של מערכות הבריאות, כמות החיסונים, רמת הביורוקרטיה, גובה העומס על מערכות הבריאות, כמות המשאבים והציבור עצמו.[36]

בדומה לעבר, מדינות היו כנראה מחויבות להסכמי סודיות[37] ולכן פרטים מסוימים על המשא ומתן על רכש והחוזה התבססו על הדלפות. קיומם השפיע על יכולת המדינה בניהול משא ומתן מוצלח מול חברות נוספות.[38]

החשש מפני החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני הבריאות העולמיים מנסים להרגיע חששות סביב חיסון הקורונה.[39] חלק מהחששות סביב החיסון דומות לטענות הקבועות שמעלים מתנגדי חיסונים כנגד כל חיסון קיים, אולם ישנן גם חששות חדשים העולים בעיקר מהמהירות בה פותח החיסון. יש הטוענים כי פיתוח החיסון היה מהיר במיוחד כיוון שחברות התרופות דילגו על שלבים בתהליכי הבדיקה.[40] חשש נוסף נובע מכך שעדיין לא יודעים מה הן תופעות הלוואי ארוכות הטווח של החיסון. קיימות טענות נגד מתן חיסונים כאלה לילדים. בסוף דצמבר 2020 החלו מספר ניסויים בילדים ומתבגרים, וכן פורסמו כוונות לחסן ילדים.[41][42][43] מתן החיסונים מתנהל על פי מתווה שנקבע מראש ולוקח בחשבון גם את העובדה כי החיסון לא נוסה על כל קבוצות האוכלוסייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיסון נגד COVID-19 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נערכים לקבלת חיסונים לקורונה, נערכים
  2. ^ 1 2 ד"ר טל ברוש, חיסוני הקורונה- מה שחשוב לדעת, נייר עמדה של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, דצמבר 2020
  3. ^ Diamond, Michael S; Pierson, Theodore C (13 במאי 2020). "The challenges of vaccine development against a new virus during a pandemic". Cell Host and Microbe 27 (5): 699–703. doi:10.1016/j.chom.2020.04.021. 
  4. ^ 1 2 Le, Tung Thanh; Cramer, Jakob P.; Chen, Robert; Mayhew, Stephen (4 בספטמבר 2020). "Evolution of the COVID-19 vaccine development landscape". Nature Reviews Drug Discovery 19 (10): 667–68. ISSN 1474-1776. doi:10.1038/d41573-020-00151-8. 
  5. ^ Gates, Bill (30 באפריל 2020). "The vaccine race explained: What you need to know about the COVID-19 vaccine". The Gates Notes. אורכב מ-המקור ב-14 May 2020. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2020. 
  6. ^ "CEPI welcomes UK Government's funding and highlights need for $2 billion to develop a vaccine against COVID-19". Coalition for Epidemic Preparedness Innovations, Oslo, Norway. 6 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-22 March 2020. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020. 
  7. ^ Wake, Damon (4 במאי 2020). "EU spearheads $8 billion virus fundraiser". Yahoo Finance. אורכב מ-המקור ב-29 June 2020. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  8. ^ יוצאים לדרך: בריטניה מתחילה לחסן נגד הקורונה, סרוגים, ‏2020-12-08
  9. ^ החל החיסון בארה"ב: המתחסנת הראשונה - אחות במרכז רפואי יהודי בניו יורק, כלכליסט, ‏14 בדצמבר 2020
  10. ^ דיווח על הגעת החיסונים, באתר וואלה
  11. ^ Laing, Aislinn (24 בדצמבר 2020). "Chile starts first COVID-19 vaccination campaign in South America as Pfizer doses arrive". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2020. 
  12. ^ 1 2 Latin American countries begin COVID vaccine roll-outs, www.aljazeera.com (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Coronavirus India Live Updates: States gear up for vaccine dry run tomorrow; India to resume flight operations with UK from Jan 8, The Indian Express, ‏2021-01-01 (באנגלית)
  14. ^ סוכנויות הידיעות ו-ynet, רק 2.8 מיליון אמריקאים חוסנו לקורונה - 14% בלבד מהיעד, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-12-31
  15. ^ איטיות וחוסר סדר: מבצע חיסוני הקורונה בארה"ב החל ברגל שמאל - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-02
  16. ^ N12 - אתגר לוגיסטי עצום: כיצד מתכוונת אירופה לחלק לתושביה את..., N12, ‏2020-12-19
  17. ^ בריטניה אישרה את החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד, ynet, ‏2020-12-30
  18. ^ ג'ורנל, וול סטריט (15 בדצמבר 2020). "החורף יהיה קשה: חלוקת חיסוני הקורונה באירופה תהיה איטית". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2020. 
  19. ^ ערב מבצע החיסונים באירופה: המוטציה הבריטית מתפשטת ביבשת, חדשות 13
  20. ^ ברקע התפשטות המוטציה: החל שינוע החיסונים נגד קורונה באיחוד האירופי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-26
  21. ^ מבצע החיסונים של אירופה יוצא לדרך: "חלון של תקווה", ynet, ‏2020-12-26
  22. ^ CHARTS: How many people has Italy vaccinated so far?, www.thelocal.it, ‏8 בינואר 2021
  23. ^ אחרי פייזר: אסטרהזניקה תצמצם את משלוחי החיסונים לאיחוד האירופי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-22
  24. ^ "Sanofi to Make Millions of BioNTech-Pfizer Vaccine Doses". Bloomberg.com (באנגלית). 27 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2021. 
  25. ^ המדינה שמחסנת קודם כול צעירים, ynet, ‏2021-01-04
  26. ^ מכון דוידסון, עדכונים על המגפה
  27. ^ "Coronavirus: India approves vaccines from Bharat Biotech and Oxford/AstraZeneca". BBC News (באנגלית). 3 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2021. 
  28. ^ המאבק בקורונה: הודו פתחה במבצע החיסונים הגדול בעולם, חדשות 13
  29. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Mexico launches coronavirus vaccination program | DW | 22.12.2020, DW.COM (בBritish English)
  30. ^ 1 2 במדינות המתפתחות, המשימה הקשה באמת תתחיל אחרי השגת חיסוני הקורונה - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-28
  31. ^ Staff, Reuters (22 בינואר 2021). "Morocco gets 2 million AstraZeneca vaccine doses; 1st big shipment to Africa". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2021. 
  32. ^ COVAX Update: UNICEF working with global airlines and freight providers to plan delivery of COVID-19 vaccines, www.unicef.org (באנגלית)
  33. ^ המדינות העשירות אוגרות חיסונים, והעניות נותרות מאחור, ynet, ‏2020-12-14
  34. ^ שירות כלכליסט, ארגון הבריאות העולמי: פייזר תספק חיסונים גם למדינות עניות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2021-01-22
  35. ^ "במדינות שהשתלטו על הקורונה מעדיפים להמתין לתוצאות החיסונים בשאר העולם". הארץ (בעברית). 11 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2021. 
  36. ^ "ביזיון ההתחסנות העולמי: מגרמניה עד קנדה לא מצליחים לחסן, והתמותה נוסקת". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2021. 
  37. ^ אוני, אסף (18 בדצמבר 2020). "כמה עולים החיסונים לקורונה? פוליטיקאית בלגית חשפה את הסוד". Globes. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2020. 
  38. ^ שוסטר, עו"ד אפרת (23 בנובמבר 2020). "ישראל צריכה לשמור בסוד את הסכמי החיסון, עו"ד אפרת שוסטר, דעות". Globes. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2020. 
  39. ^ גלובס, כתבי (7 בדצמבר 2020). "הם יסכימו להתחסן. ואתם?". Globes. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2020. 
  40. ^ אליאב בטיטו, חוששים מהחיסון לקורונה? אלה הדברים שאתם חייבים לדעת, מעריב, ‏14.12.2020
  41. ^ Carl Zimmer, Jonathan Corum and Sui-Lee Wee, Scientists give the vaccine to hundreds of people split into groups, such as children and the elderly
  42. ^ TERRY DEMIO, Cincinnati Children's starts COVID-19 vaccine trials on adolescents, eu.cincinnati.com, ‏16/10/2020
  43. ^ האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, במחקר שלב 3 של חברת פייזר גויסו כ - 2000 ילדים (עמ' 6), govextra.gov.il, ‏7/12/2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילג'מייקהפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)סוכנות התרופות האירופיתמינהל המזון והתרופות
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל