שיחת ספאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיחת ספאם היא כינוי לשיחת טלפון שבה מושמעת לנמען הודעה מוקלטת ובה תוכן שיווקי בלא שהנמען הסכים לכך. והם צורה נוספת של דואר זבל.

שיחות הספאם מהוות מטרד למשתמשים בטלפונים שכן הם נדרשים להקדיש מזמנם ותשומת לבם לענות לטלפון במחשבה שמישהו מחפש אותם אך כאשר הם עונים הם מגלים שעשו זאת רק בשביל לשמוע הודעה מוקלטת שיווקית[1], כמו כן לעיתים שיחות אלו נעשות בשעות לא שגרתיות ומהוות הפרעה כפולה לנמענים[2].

עם עליית השימוש בתוכנות אוטמציה לשיחות היקף התופעה גדל והפך למטרד של ממש.

שיחות הספאם למטרות שיווקית נאסרו בישראל כחלק מחוק הספאם[3], אך תופעה זו עדיין נפוצה בקרב ארגוני צדקה משום שהם אינם עונים להגדרת חוק הספאם כ'דבר פרסומת'.

לעיתים משתמשים המפרסמים בצינתוק כלומר מחייגים לנמען שיחה קצרה ומנתקים, וכאשר הוא חוזר למספר זה מושמעת לו הודעה מוקלטת שיווקית, פעולה זו הוזכרה בחוק הספאם ואסורה על פי חוק.

היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת Truecaller מפרסת מדי שנה דו"ח על היקף תופעת שיחות הספאם בעולם ובישראל, בשנת 2019 ממוצע שיחות הספאם בישראל היה 9.1 שיחות לחודש לכל משתמש (מקום 16 בטבלה העולמית). האפליקציה זיהתה בשנת 2019 כ-26 מיליארד שיחות ספאם ברחבי העולם[4].

תופעת הספאם המופעלת על ידי גורמים פוליטיים שכיחה בישראל משום שהם אינם נכללים בחוק הספאם[4].

בדו"ח אחר נמצא כי בארצות הברית בלבד בשנת 2019 בוצעו 5 מיליון שיחות ספאם מדי חודש[5].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק הספאם (סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982)

ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים)[6], המכונה 'חוק הספאם' לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען".

לאחר מכן תיקון החוק דבר פרסומת מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה", אך אינו כולל תעמולה פוליטית והתרמה לצורכי בחירות.

תיקון מספר 72 שעבר בכנסת בתאריך 23.5.2018 מרחיב את הגדרת המונח 'דבר פרסומת' וכולל בו גם מסרים שמטרתם לגרום לנמען לחייג למספר המצוין במסרים אלה אם על ידי שיחה אוטמטית או על ידי צנתוק, אף אם מטרתו של מבצע השיחה אינו לשכנע את מקבל השיחה לרכוש מוצר או לתרום[7][8]. החוק אוסר פעולות אלו אף אם מטרתו של מבצע השיחה אינו לשכנע את מקבל השיחה לרכוש מוצר או לתרום. (בשונה מדואר זבל הנשלח במייל לדוגמה האסור בחוק רק אם הוא מציע לנמען דבר פרסומת).

הרחבת החוק נועדה למנוע את השימוש הרחב הקיים בפעולות של חיוג אוטמטי וצינתוקים שנעשו על ידי מערכות של שירותי תוכן שונים, מפעילים אלו השתמשו בפרצה בחוק שאינה אוסרת אלא על הודעה שהיא דבר פרסומת כהגדרתה בחוק (רכישת מוצר או בקשת תרומה) ורווחיהם נבעו מתמלוגי הקשר של חברות הסלולר[9].

למרות שבחוק הספאם לא נאסר קיום שיחות טלפון על ידי נציג אנושי, במקרה של הטרדה והמשך התקשרויות לאחר בקשת הנמען הדבר מהווה הטרדה ואסור על פי סעיף 30 לחוק התקשורת, במספר פעמים שהוגשה תביעה בגין הטרדה שכזאת פסק בית המשפט פיצויים גבוהים לתובעים[10].

מאבק למניעת שיחות ספאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לחקיקה מתקיים מאבק מתמיד להמודד עם התופעה אחת מן הפעולות היא פיתוחן של אפלקציות שיתופיות שבהם מדווחים המשתמשים על מספרים המשמשים לשיחות ספאם כגון Truecaller.

צינתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צינתוק

פעמים רבות שיחת הספאם נעשית על ידי צינתוק כלומר התקשרות טלפונית קצרה שנעשית שלא על מנת שהנמען יענה לשיחה אלא ככדי לפתות את מקבל הצינתוק להשיב שיחה למספר הטלפון ממנו הגיע הצינתוק כאשר מקבל השיחה חוזר אל מספר הטלפון שהתקשר אליו מושמעת לו הודעה מוקלטת.

שיחת ספאם באופן זה בעיתית יותר שכן מעבר להטרדה הרגילה הקיימת בשיחת ספאם שכן הדבר מגלגל את העלות של שיחת הטלפון על הנמען בניגוד לרצונו (לו ידע שמדובר בשיחת ספאם).

פעולת הצינתוק נאסרה במפורש בתיקון 72 לחוק הספאם ואסורה אף אם מבצע הצנתוק לא הציע לנמען דבר פרסומת או בקשת תרומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]