מירב כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירב כהן
‏מירב כהן‏
מירב כהן
לידה 26 באוגוסט 1983 (בת 36)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התעוררות, התנועה, חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
השרה לשוויון חברתי ה־5
17 במאי 2020 – מכהנת
(11 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהנת
(שנה ו-13 שבועות)
כנסות ה־2123
חברת מועצת העיר ירושלים
20112013
(כשנתיים)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מירב כהן (נולדה ב-26 באוגוסט 1983, י"ז באלול ה'תשמ"ג) היא השרה לשוויון חברתי וחברת הכנסת מטעם מפלגת "חוסן לישראל" בסיעת "כחול לבן". קודם לתפקידיה הפוליטיים, שימשה מנכ"לית ארגון "אמון הציבור", הייתה חברת מועצת העיר ירושלים וממייסדי תנועת "התעוררות בירושלים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן ב-2012

כהן נולדה וגדלה בירושלים, לסעדיה וסולנג' שולמית (לבית פוני). שני הוריה עלו ארצה ממרוקו. היא למדה בתיכון הראל שבמבשרת ציון.

את שירותה הצבאי עשתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל - תחילה כמפיקה ועורכת במחלקת המבצעים של התחנה, ולאחר מכן כמפיקה בתוכנית הרדיו "24 היום שהיה".

כהן היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

כהן ייסדה את מטה המאבק בעושק הקשישים, על ידי חברות טלמרקטינג שמוציאות במרמה פרטי אשראי מאלפי אנשים, ואז מנשלות אותם מרכושם. עיקר המאבק שלה התמקד בהחזרת הכסף מאותן חברות טלמרקטינג, ישירות לנפגעים[1][2].

שימשה (החל משנת 2013) כמנכ"ל של ארגון "אמון הציבור"[3]. הארגון הוקם במטרה לשנות את כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד.

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 מונתה כהן לדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון[4]. במהלך תקופה זו יושמה תוכנית ההתנתקות שתפסה חלק ניכר מעבודת הדוברות של המשרד. ב-2005 נבחרה על ידי מגזין The Marker כאחת ממאה האנשים המשפיעים על כלכלת ישראל, בקטגוריית הדוברים.

כחברת מועצת העיר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2011 נכנסה כהן למועצת העיר ירושלים כחברת מועצה וחברת הנהלת מועצת העיר ומחזיקת תיק הנוער, כחלק מהסכם רוטציה עם עופר ברקוביץ' בסיעת התעוררות בירושלים, אשר כהן נמנית עם מייסדיה.

כהן הובילה במשך השנים מאבקים חברתיים רבים כנציגת תנועת התעוררת בירושלים, ובהם המאבק על פתיחה בשבת של חניון קרתא (קרתא - חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ)[5], המאהל הירושלמי של המחאה החברתית, המאבק להעברת משרדי גופים ממשלתיים וציבוריים לירושלים ויצירת מקומות תעסוקה בעיר (עם כינון הממשלה החדשה היא שגרה פנייה בנושא לשר לענייני ירושלים, נפתלי בנט)[6], המאבק בתופעת הבתים הנטושים בעיר[7] כהן כחברת מועצת ירושלים הובילה מאבק לשינוי מערכת הארנונה והתנגדה לכך שניתן פטור אוטומטי למשפחות חרדיות[8].

כחברת מועצת העיר ירושלים בסיעת "התעוררות בירושלים", נאבקה לפי חוק הלוואות לדיור סעיף ג 6 משנת 2001, זכאי כל יחיד מעל גיל 30 וכל זוג, הרוכשים דירה בירושלים למענק משמעותי. נכון לתחילת 2013, עמד המענק על 80–100 אלף ש"ח. אולם, החוק היה מוקפא בחוק ההסדרים ולא התממש. ב-5 במאי 2013, נוצר מצב בו חוק ההסדרים לא חל. כהן עלתה על חלון ההזדמנויות שנוצר בו הזכאים למענק יוכלו לקבלו. במהלך מאי ויוני 2013 הופיעה מירב כהן באמצעי התקשורת השונים וחשפה לציבור הרחב את החוק. בזכות הלחץ התקשורתי והציבורי שיצרה הכריזו משרד הבינוי והשיכון והאוצר כי עד ביטולו של החוק, מי שרכש דירה בירושלים בטווח התאריכים יקבל את המענק. ב-26 ביוני 2013 אישרה ועדת הכספים להאריך את תוקף חוק מענק ירושלים עד אמצע יולי 2013 ובמקביל אישרה סעיף חדש שיאפשר מתן המענק לרוכשי דירה מקבלן בבירה במחיר של עד 1.8 מיליון שקל מיום ביטול הסעיף ועד סוף אוקטובר. ההחלטה הועברה לקריאה שנייה ושלישית[9][10].

כחברת מועצת העיר, הובילה מאבק על הכנסת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" (לטובת אוכלוסייה עובדת) לתוכנית "המחיר למשתכן", של משרד השיכון[11]. הרעיון והעיקרון המוביל את המאבק והתוכנית הוא שצריך להקל על יוקר המחיה של מי שעובד או לפחות מנסה לעבוד ולתמרץ את אלה שנמנעים ומנסים להשתלב בשוק העבודה. ועדת טרכטנברג אימצה את המלצות הצוות שהובילה שעסק וקידם עיקרון זה.

כחברת הכנסת ושרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה כהן במקום התשיעי של רשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני, ולא נכנסה לכנסת.

ב-2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל"[12], וברשימה המאוחדת של "כחול לבן" הוצבה במקום ה-17. הרשימה קיבלה 35 מנדטים וכהן נבחרה לראשונה כחברת הכנסת העשרים ואחת. ב-2019 כיהנה בכנסת העשרים ושתיים, וב-2020 בכנסת העשרים ושלוש.

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרה לשוויון חברתי, וכך הפכה לשרה הכי צעירה בממשלת ישראל.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נשואה ליובל אדמון, ראש אגף בכיר במועצה הלאומית לכלכלה. הם מתגוררים בשכונת יפה נוף שבירושלים, ולהם שלושה ילדים. בתה הראשונה נולדה בבוקר יום הבחירות לכנסת התשע עשרה בהם הייתה מועמדת מטעם התנועה[13]. בנה השלישי נולד 4 ימים אחרי תחילת כהונתה כשרה[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן שליטא, ‏הצעירה שנלחמת בשודדי הקשישים: "לא חשבתי שמי שמאיים על קשישים יבחל באמצעים מולי", באתר גלובס, 6 בדצמבר 2018
  2. ^ רחלי מלק-בודה, ‏מבצע סבתא: מירב כהן נלחמת בעוקצי הקשישים, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2019
  3. ^ ynet, אמון הציבור: גלית אבישי פורשת, באתר ynet, 17 בנובמבר 2013
  4. ^ ניצן כהן, אריאל שרון מגביר המעורבות בתחומי הכלכלה: מינה את מירב כהן לדוברת הכלכלית שלו, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2004
  5. ^ חדשות 2, ‏י-ם: המלחמה בין החילונים לחרדים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 ביולי 2009‏
  6. ^ חדשות 2, ‏חברי הממשלה מעדיפים לעבוד בת"א, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 במאי 2011‏
  7. ^ רנית נחום-הלוי, מצוקת הדיור // הצעירים בירושלים נלחמים במבנים הנטושים, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2012
  8. ^ אביטל להב, פנייה לאוצר: לבטל פטור אוטו' מארנונה לחרדים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2012
  9. ^ אושר מענק של 100 אלף שח, באתר דה מרקר, 26 ביוני 2013
  10. ^ לומדים כלכלה: מדוע נכשל מענק ירושלים, עומר גנדלר, 10 אוגוסט 2013
  11. ^ רנית נחום-הלוי, עתירה לבג"ץ: לעצור את מכרזי בנייה שיצאו לפי מחיר למשתכן, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2012
  12. ^ מה עוד הוא מכין? מצטרפת חדשה לגנץ, טל שלו, וואלה, 7 בפברואר 2019
  13. ^ מורן אזולאי ושירי הדר, ביום הבחירות: מס' 9 של לבני ילדה בת, באתר ynet, 22 בינואר 2013
  14. ^ מירב כהן, חברת הכנסת מירב כהן - כחול לבן - פרטים אישיים, אתר הכנסת - חברי הכנסת ה-21