שלום זכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלום זכרהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּ‏לֶ‏ם זוּ‏כֶ‏ר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר. מדובר במנהג הרווח בקרב יהודים מקהילות אשכנזיות: להזמין קרובים וידידים בליל שבת שלפני ברית מילת הילוד. המקורות למנהג אינם אחידים וכנראה השתרש המנהג לערוך סעודת הודיה לשלומו של הבן הזכר, רגע לפני כניסתו בברית המילה, ולומר כמה דברי תורה.

האירוע נערך לאחר שהציבור סועד את סעודת ליל שבת איש איש בביתו, ואז באים האנשים אל בית משפחת היולדת או אל בית הכנסת, ומברכים את הילד ואת משפחתו.

האירוח כולל מאכל ומשקה, ובמיוחד נהוג להניח על השולחן גרגירי חומוס ועדשים עגולים, אשר בדרך כלל מסמלים מנהגי אבלות. משמעות המנהג היא השתתפות סמלית באבלו של התינוק, על צאתו מרחם אימו, וברוח מדרש של חז"ל המספר כי בהיות התינוק ברחם, הוא לומד את כל התורה. רגע לפני צאתו לאוויר העולם – בא מלאך ובמכה אחת משכיח ממנו הכל - כדי שירכוש לו חכמה ודעת בכוחות עצמו, ולא ייהנה מן המוכן.

יש כאלה המקשרים בין גרגרי החומוס הנקראים ביידיש "אָרבֵּעס" או "שלום-זכר באָנדלעך", לבין הפריון המובטח בפסוק שבו אומר אלוהים לאברהם: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ב, י"ז) כיוון שקריאת מילות הפסוק "ארבה את זרעך" בהגייה יידישאית זהה להגיית המילה ארבעס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות נוספים למנהג