שלמה די אוליוירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה די אוליוירה
לידה 1635
פטירה 23 במאי 1708 (בגיל 73 בערך)
מקום פעילות פורטוגל, הולנד
תחומי עיסוק אב בית דין הקהילה הספרדית באמסטרדם
חיבוריו ספרים בנושא העברית, מילונים

רבי שלמה בן דוד אוליוירה או אוליוויירה, (ליסבון 1635 - אמסטרדם, 23 במאי 1708), היה מרבני הקהילה הספרדיות-פורטוגזיות באמסטרדם ומחבר פורה בתחום הלשון והדקדוק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליוירה שימש תחילה כדרשן ומטיף בקהילה הספרדית באמסטרדם, שהייתה הקהילה העשירה והמבוססת בעיר. כמו כן שימש כמורה ומלמד בחברת כתר תורה שבאמסטרדם, תחת מקומו של משה רפאל די אגילאר. בנוסף שימש גם כר"מ בישיבות "חונן דלים" ו"גמילות חסדים". אחרי פטירתו של רבי יעקב ששפורטש בשנת 1698, התמנה אוליוירה כאב בית דין הקהילה הספרדית תחתיו. נפטר בשנת 1708, ואת מקומו ברבנות הקהילה מילא רבי שלמה אאיליון.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליוירה היה מחבר פורה בתחום הלשון העברית והדקדוק. בתחילת שנת 1652 תרגם את הקנון של אבן סינא לפורטוגזית. חיבר פיוטים רבים בעברית, וספרים בעברית ובפוטוגזית. להלן רשימת חלק מספריו בעברית:

  • אילת אהבים, מעשה אברהם ועקדת יצחק בסיפור ובשיר, אמסטרדם 1665.
  • דל שפתים, דקדוק השפה הארמית בקצרה, אמסטרדם 1689.
  • דרכי נעם, מפתח הכללים ללימוד התלמוד, מסודרים בסדר אלפביתי, יחד עם "טוב טעם" על דרכי טעמי המקרא, כללי המצוות לרמב"ם ו"דרכי ה'" - מפתח לתרי"ג מצוות, אמסטרדם 1668.
  • זית רענן, מילון לקסיקוני למילים המורגלות במשנה, בתלמוד ובפילוסופיה, אמסטרדם 1683.
  • טעמי המנהגים, על טעמי המקרא ותהילים.
  • יד לשון, דקדוק השפה העברית, קיצור מספר מראה לשון של רבי משה בן חביב, ובסופו חיבור "דל שפתים".
  • עץ חיים, שורשי לשון הקודש בסדר אלפבית.
  • שרשֹת גבלֻת, סופי השורשים של השפה העברית מסודרים על פי אלפבית ועוד, לתועלת חריזת שירים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו


תקופת חייו של הרב שלמה די אוליוירה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן