שלמה זלמן טריר
| לידה |
1758 ה'תקי"ח  העיר החופשית פרנקפורט, הקונפדרציה הגרמנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1846 (בגיל 88 בערך) י"ד בחשוון ה'תר"ז העיר החופשית פרנקפורט, הקונפדרציה הגרמנית | ||||
| מדינה | גרמניה | ||||
| מקום פעילות | פרנקפורט | ||||
| מקום מגורים | פרנקפורט | ||||
| כינוי | רבי זלמן טרייר | ||||
| תחומי עיסוק | רבנות | ||||
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית | ||||
| תלמידיו | רבי בער אדלר (אחיו של רבי נתן אדלר) רבי אהרן פולד | ||||
| בני דורו | רבי אברהם בנימין זאב המבורג | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| חבר הסנהדרין של פריז | |||||
  | |||||
רבי שלמה זלמן הכהן טְרִיֶר (בגרמנית: Salomon Abraham Trier; ה'תקי"ח, 1757/1758 – י"ד בחשוון ה'תר"ז, 3 בנובמבר 1846), רבה של קהילת פרנקפורט בתקופת הפילוג הקהילתי בין הרפורמים לאורתודוקסים, התפרסם בשל מלחמתו ברפורמים הראשונים שביטלו את ברית המילה. חבר הסנהדרין של פריז.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרנקפורט בשנת ה'תקי"ח לאביו ר' אברהם טרייר[1], ונשא את סארלה[2], בתו של גבאי הצדקה רבי שלמה שפירא כ"ץ. בכ"ה בחשוון ה'תקס"ו, עם מינויו של רבי צבי הירש הורוביץ לרבה של פרנקפורט על מקום אביו רבי פנחס הורוביץ, מונה רש"ז לאחד מששת הדיינים של קהילת יהודי פרנקפורט בבית דינו של רבי שמואל זנוויל דראך. וגם כיהן כראש ישיבה[3].
עם כינון הסנהדרין של פריז נשלח לפריז כאחד משני נציגי הקהילה בפרנקפורט יחד עם יצחק הילדסהיים, מרדכי ברויאר מדגיש כי רש"ז ניאות לנסוע לכינוס הסנהדרין על אף ש-250 מחברי הקהילה בפרנקפורט שלחו מכתב תודה לנפוליאון על "שהכיר בצורך לטהר את דתנו ולהסיר ממנה מנהגים פסולים שחדרו אליה" ובנאומו לפני מושב הסנהדרין הביע את נכונות קהילתו לקבל את ההחלטות[4].
עם פטירת רבי צבי הירש הלוי הורוויץ בעל מחנה לוי, בשנת תקע"ז (1817)[5], נבחר רבי שלמה זלמן בשנת ה'תקע"ח לרב הקהילה, הוא שימש בתפקידו 25 שנים עד להתפטרותו, והיה הרב האחרון של הקהילה לפני הפילוג.
אף על פי שרש"ז נחשב לשמרן מאוד, בשנת 1832 הביע את הסכמתו לשינוי שפת הדרשות בבית הכנסת לשפה הגרמנית[6], אך הודה שאיננו מסוגל לכך בעצמו עקב גילו ולכן הזמין צעירים שיציעו את מועמדותם לתפקיד.
בשנת ה'תקצ"ג העניק הסכמה לאפרים משה פינר – מלומד יהודי מברלין, שתרגם את התלמוד לשפה הגרמנית. הסכמתו פתחה בפני פינר את הדרך לקבלת הסכמות מרבנים נוספים. לבסוף חזרו בהם אחדים מהרבנים המסכימים, ביניהם רבי משה סופר, בעקבות חשדות שהתעוררו שפינר נוטה להשכלה.
מלחמתו ברפורמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות שנערכו בקהילה בשנת 1838 כבשו הליברלים את השלטון בקהילת פרנקפורט, ולתומכי הרפורמה ניתנה השפעה חזקה. הוקמה תנועה בשם "איחוד ידידי הרפורמה" ובשנת 1842 היא פרסמה מצע ובו התקפות על התלמוד, ברית המילה ודיני כשרות.
רש"ז פנה למועצת העיר בבקשה שלא ירשמו במרשם האוכלוסין כיהודים את אלו שנמנעו מלמול את בניהם. לצורך כך אסף מכתבים מרבנים רבים באירופה כנגד הרפורמה והדפיסם בספר שנקרא "Rabbinische Gutachten über die Beschneidung"[7]. בספר הובאו מכתבים של רבנים חשובים. בהם: רבי יעקב צבי מקלנבורג, רבי יעקב עטלינגר, רבי יצחק דב במברגר, ורבי שמשון רפאל הירש, לצד מכתבי תמיכה של אישים מראשי חכמת ישראל, כמו רבי שלמה יהודה רפפורט, יצחק נח מנהיימר, שמואל דוד לוצאטו, ויום טוב ליפמאן צונץ[8][9]. הספר הודפס במהדורה מצומצמת ולא נמכר בחנויות הספרים כדי שלא ליצור את הרושם שברית המילה נתונה לוויכוח[10].
בתקופה זו הורע מאוד מצבם של האורתודוקסים בקהילה. בסוף שנת 1843 נבחר המטיף הרפורמי ליאופולד שטיין למשרת סגן לרב הראשי הרב טריר. הרב טריר סירב לקיים את הבחינה שנדרשה כתנאי למינוי, ובתגובה החליטה מועצת העיר לוותר על הצורך בבחינה ולמנות את שטיין לתפקיד ללא מינוי. כמחאה התפטר רבי זלמן מתפקידו, ובמקומו מונה שטיין כרב הקהילה. בשנת 1849, לאחר פטירתו של הרב טריר, התארגנו חלק מהאורתודוקסים (שכבר אז התפללו במניינים פרטיים) והקימו קהילה נפרדת, "עדת ישורון".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידושים על הש"ס ועוד, בכתב ידו של רבי שלמה זלמן טריר, באתר ווינרס מכירות פומביות.
- מידע אודות אשתו, ותמונה מקטע מצבתה באתר מכון שטיינהים (גר') (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נולד לשמעון ב"ר מאיר טרייר כ"ץ (שהדפיס ספר "שפע טל" פפד"ם תע"ט) בשנת ת"צ~ בפרנקפורט, שימש אב"ד הקלויז בפרנקפורט. ירושתנו י"ב עמ' מט.
- ^ לפי נוסח מצבתה. ולפי ממורבוך של קהילת פפד"מ עמ' 436, מובא בירושתנו, יב, עמ' נה, היה שמה "דינה סארלכה". נפטרה בי"ח בשבט תקע"א מרדכי הורוויץ, אבני זיכרון, פרנקפורט תרס"א, עמ' 558, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ לפי נוסח מצבת אשתו, ראו ב"קישורים חיצוניים".
- ^ מרדכי ברויאר, "האמנציפציה והרבנים", אסיף, ירושלים תשנ"ט, עמ' 152, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ירושתנו י"ב עמ' נ"ה.
- ^ מרדכי ברויאר, "האמנציפציה והרבנים", אסיף, ירושלים תשנ"ט, עמ' 156, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ סריקת הספר, באתר גוגל ספרים (בגרמנית).
- ^ בית הספרים הלאומי, חוברת זכרון לקהילת פרנקפורט ע"נ מיין, ירושלים תשכ"ו, עמ' ל"ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ מכתבי גאוני אשכנז במלחמתם בעד קיום ברית מילה נגד מגמות הרפורמים - פרנקפורט דמיין, תר"ד, באתר בית המכירות בידספיריט.
- ^ בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, בני ברק תש"ע, חלק ג', עמ' 522–520, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
