שלמה יעקבסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה יעקבסון
אין תמונה חופשית
לידה 1 בינואר 1916
פטירה יולי 2005 (בגיל 89)
כינוי החאג'
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
הצי המלכותיהצי המלכותי הצי המלכותי הבריטי
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
MisradHabitahonSymbol.svg  משרד הביטחון
דרגה סגן-אלוף (ים) סגן-אלוף
תפקידים צבאיים

שומר
מסתערב
מש"ק משמעת ושלישות
מפקד בסיס חיל הים בסידנא עלי ויפו

ראש מחלקת כח אדם בחיל הים
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
עיטורים
אות ההגנה  אות ההגנה
עיטור לוחמי המדינה  עיטור לוחמי המדינה
עיטור אסורי שלטון המנדט  עיטור אסורי שלטון המנדט
אות המשמר  אות המשמר
אות ההתנדבות  אות ההתנדבות
אות הלוחם בנאצים  אות הלוחם בנאצים
מדליית המלחמה 1939–1945
WM39-45obv.jpgWM39-45rev.jpg
War Medal 1939–1945 (UK) ribbon.png
מדליית ההגנה
Defence Medal 1945.jpg
Defence Medal BAR.svg
תפקידים אזרחיים
מנהל מוזיאון ההגנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלמה יעקבסון (1 בינואר 1916, כ"ד בטבת תרע"ו, תל אביביולי 2005[1]) היה אסיר "ההגנה" בכלא עכו, מראשוני המסתערבים, מתנדב לצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, ומראשוני חיל הים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה יעקבסון נולד בתל אביב ב-1 בינואר 1916, בימי מלחמת העולם הראשונה. אביו היה רב. מאוחר יותר ניהלו הוריו חנות לספרים וציוד משרדי, ונמנו עם מייסדי שכונת תל נורדאו. הציירת אהובה שולמן הייתה אחותו.

יעקבסון למד בגימנסיה הרצליה ובבית הספר החקלאי מקוה ישראל. בעודו תלמיד, יצא עם חבר לטיול בדמשק, כשבחלק מן הדרך הם מחופשים לבדואים. בדרכם חזרה, הבריחו לארץ כעשרים עולים בלתי לגליים.

בנובמבר 1934, בעת ששמר באדמות רמת יוחנן, התעמת יעקבסון עם מסיגי גבול ערבים, והרג אחד מהם. הוא נשפט לשבע וחצי שנות מאסר עם עבודת פרך,[2] ישב בכלא עכו, ושוחרר ביוני 1938.[3] מאוחר יותר רכש ניסיון ימי כשעבד בנמל תל אביב.

בשנת 1941 גויס יעקבסון על ידי יגאל אלון למחלקה הסורית, שקדמה למחלקה הערבית של הפלמ"ח, והופעל במשך שנה כמסתערב בסוריה, כשהוא מתחזה לפועל ואף לאיש דת מוסלמי.

אחרי שחזר לארץ ישראל התנדב לצי הבריטי, ושרת כמש"ק משמעת ושלישות בבסיס מורטה (H.M.S. Moreta) בחיפה.

במלחמת העצמאות פיקד יעקבסון על בסיס הטירונים של חיל הים בסידנא עלי, ומאוחר יותר על בסיס חיל הים ביפו. המשיך בשרות קבע בחיל הים עד שנת 1953 ובתפקידו האחרון היה ראש מחלקת כח אדם של החיל.

אחרי שחרורו מצה"ל עבד במשרד הביטחון עד פרישתו לגמלאות. בין השאר, עסק בהכנת הפריגטות "מבטח" ו"מזנק" למסירה לציילון, ובסיוע לארצות מתפתחות במסגרת היחידה לסיוע וקשרי חוץ. בשנות ה-70 היה מנהל מוזיאון ההגנה.

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]