שמא פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמא יהודה פרידמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמא פרידמן
פרופסור שמא פרידמן
לידה 8 במרץ 1937 (בן 81)
פילדלפיה
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב פרופ' שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפילדלפיה בארצות הברית להורים ממשפחות שהיגרו מרוסיה ואוקראינה. הוא גדל בסביבה של מהגרים יהודים, שהיו עסוקים בהישרדות כלכלית, והמסורת היהודית הייתה רחוקה מהם. בהיותו כבן שמונה ראה לראשונה ספר עם אותיות עבריות. משהצטרפה משפחתו לבית כנסת לשם הכנתו לטקס בר המצווה היא שפתחה לו את הדלת למסורת היהודית. את שיעוריו הראשונים קיבל שמא בבית כנסת זה, במקרא, ובעברית. בגיל שש עשרה הוא החל בלימודי תלמוד מסודרים אצל מורים שונים. שנים אחדות למד באוניברסיטת פנסילבניה ובמקביל במכללת גרץ היהודית. משני המוסדות הוא קיבל תואר ראשון בשנת תשי"ח. ולאחר מכן עבר לבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) של הזרם היהודי הקונסרבטיבי. בשנת 1964 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים ושם גם הוכתר בשנת 1967 בתואר דוקטור על עבודתו "פירוש רבנו יהונתן מלוניל על מסכת בבא קמא". מרבותיו שהשפיעו על דרכו היו שאול ליברמן, שפרידמן רואה בו את רבו המובהק, וחיים זלמן דימיטרובסקי.

פרידמן לימד באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. הוא שימש כפרופסור מן המניין בבית המדרש לרבנים באמריקה ובמחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן. כיום, לאחר שפרש לגמלאות, מקום מושבו העיקרי הוא מכון שכטר למדעי היהדות. פרידמן חבר באקדמיה ללשון העברית.

פרידמן פרסם מאמרים רבים וספרים אחדים, רובם בחקר התלמוד ובפילולוגיה וחלקם בבלשנות עברית וארמית. כמה ממחקריו היו לאבני דרך בחקר התלמוד. בין השאר התווה פרידמן את הדרך להפרדה שיטתית בין מרכיביה השונים של הסוגיה התלמודית. כמו כן, בכמה מאמרים ובספר שעסקו ביחסי המשנה והתוספתא, טען פרידמן שלעיתים קרובות מייצגת התוספתא שלב קדום יותר מן המשנה ("תוספתא עתיקתא"), בניגוד להנחה שרווחה בעבר לפיה התוספתא היא תוספת למשנה ומאוחרת לה. במחקרים אחרים התייחס פרידמן לברייתות שבתלמוד הבבלי, וטען שלעיתים קרובות מקורן של הברייתות הללו הוא החומר התנאי המוכר לנו (כגון התוספתא), אך הן אינן מצוטטות באופן מילולי אלא מופיעות באופן מעובד.

בנוסף למפעלו המחקרי, פרידמן יזם והקים כמה גופים וארגונים העוסקים בחקר התלמוד ובפיתוח כלים בתחום הזה. בשנת 1985 הקים את המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן, המפתח כלי עזר ממוחשבים לטובת המחקר התלמודי. המכון הקים את האתר "מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי", ואת אתר "המפתח הביבליוגרפי לספרות התלמודית". כמו כן היה פרידמן שותף בהקמת אתר "אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית", מטעם המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. כיום שלושת האתרים הללו מתאחדים תחת האתר החדש של המכון לחקר התלמוד.

פרידמן הקים גם את האיגוד לפרשנות התלמוד, והוא משמש כיושב הראש של האיגוד. מיזם ששם לו למטרה לפרסם פירושים על דרך המחקר לתלמוד הבבלי. למיזם זה שותפים כמה חוקרים העובדים על כתיבת פירושים לפרקים בתלמוד. פרידמן הוא גם המייסד והעורך הראשי של כתב העת המקוון "אוקימתא", העוסק בספרות חז"ל והספרות הרבנית.

בשנת 2010 זכה בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו בתחום ספרות חז"ל ותקופת המשנה והתלמוד.[1] בשנת תשע"ד (2014) זכה פרידמן בפרס ישראל לחקר התלמוד.[2]

נשוי לרחל, אב לארבעה וסב לעשרה. אחיו הוא חוקר הגניזה הקהירית מרדכי עקיבא פרידמן.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

  • תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין – כרך הפירושים, ירושלים תשנ"א; כרך הנוסח עם מבוא כללי, ירושלים תשנ"ז
  • תוספתא עתיקתא על מסכת פסח ראשון: מקבילות המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא, רמת-גן תשס"ג
  • סוגיות בחקר התלמוד הבבלי, ניו יורק וירושלים תש"ע (הספר הוא אסופה ממאמריו על התלמוד הבבלי)
  • לתורתם של תנאים, ירושלים תשע"ג (הספר הוא אסופה ממאמריו על ספרות התנאים)
  • מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, ירושלים תשע"ד

מאמרים:

מאגרים מקוונים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]