שמואל יעקבסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל יעקבסון
Yaakovson.JPG
לידה 21 ביולי 1929
י"ג בתמוז ה'תרפ"ט
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1997 (בגיל 68)
י"ט באב ה'תשנ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הכנסת ה־4
2 בינואר 198331 בדצמבר 1996
(14 שנים)
תחת יושב ראש הכנסת סבידור, הלל, שילנסקי, וייס ותיכון
כנסות 10 - 14
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל יעקבסון (י"ג בתמוז ה'תרפ"ט, 21 ביולי 1929 - י"ט באב ה'תשנ"ז, 22 באוגוסט 1997) היה מזכיר הכנסת הרביעי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקבסון נולד בירושלים לרייזיל ולרב שלום יעקבסון, בנו של "העילוי מלוצין", הרב אברהם דוד יעקבסון. היה דור שישי בארץ, נצר לרבי יעקב מלוצין מראשי עליית תלמידי הגר"א ונינו של הרב שמואל הומינר, מבוניה הראשונים של ירושלים שמחוץ לחומות, שעל שמו נקרא. בהיותו בן 17 נפטר אביו ויעקבסון היה למפרנס העיקרי עבור אימו ואחיו הצעירים. בתקופה זו היה בוגר חדר ולמד בישיבות עץ חיים ומרכז הרב. מאוחר יותר למד גם באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פטירת אביו השתלם בכתבנות ועבד ככתבן במרכז העולמי של "המזרחי". בשנת 1950 התקבל ככתבן בכנסת.

בכנסת עבד ברציפות במשך 47 שנים, עד לפרישתו מהכנסת ב-31 בדצמבר 1996. בשנות החמישים שימש עוזרו של מזכיר הכנסת משה רוזטי לענייני כח אדם. בשנת 1972 מונה לסגן מזכיר הכנסת וב-1978 למשנה למזכיר. ב-2 בינואר 1983 החל לכהן כמזכיר הכנסת הרביעי, כמחליפו של נתנאל לורך, וכיהן בתפקיד עד ליום פרישתו מן הכנסת, ב-31 בדצמבר 1996. בתקופה זו נבחר גם לכהונה בת שלוש שנים כחבר הנהלה באיגוד הבין-פרלמנטרי.

גם לאחר שפרש המשיך יעקבסון ליטול חלק פעיל בהווי הכנסת ולייעץ מניסיונו למחליפו, אריה האן.

כינויו בכנסת היה "מר תקנון" ו"מורה הנבוכים של הכנסת", שכן נודע כידען מופלג בכל ענייני הכנסת, וידע את תקנון הכנסת על בוריו. כמו כן היה יעקבסון קפדן מאוד בכבודה של הכנסת, ובתרבות הביטוי שלה אשר הובעה מעל דוכן הנואמים. כמו כן כונה יעקבסון על ידי חבר הכנסת דן תיכון, שהיה יושב ראש הכנסת האחרון שעבד עם יעקבסון כמזכיר, כ"חבר הכנסת ה-121, עמוד האש של הדמוקרטיה הישראלית".

שנים מספר לפני מותו לקה בליבו.

אשתו שולמית עמדה בראש אגודת ידידי עמותת ית"ד (ילדי תסמונת דאון), בה הוקמה קרן מלגות על שמו לאחר פטירתו.


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.