הכנסת העשירית
 | |
| ממשלות |
הממשלה התשע עשרה הממשלה העשרים |
|---|---|
| תקופת כהונה |
20 ביולי 1981 – 13 באוגוסט 1984 (3 שנים) |
| מערכת בחירות | 30 ביוני 1981 |
| הנהגה | |
| יו"ר הכנסת | מנחם סבידור |
| ראש הממשלה |
מנחם בגין יצחק שמיר |
| ראש הקואליציה | רוני מילוא, אברהם יוסף שפירא |
| ראש האופוזיציה | שמעון פרס |
| הרכב הכנסת | |
 | |
| סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה 66 |
| מספר חברי הקואליציה |
66 / 120 |
| סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה 54 |
| מספר חברי האופוזיציה |
54 / 120 |
| מפלגת השלטון | הליכוד |
הכנסת העשירית נבחרה בבחירות לכנסת העשירית אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, הושבעה ב-20 ביולי 1981 וכיהנה עד 13 באוגוסט 1984. את ישיבתה הראשונה פתח הנשיא יצחק נבון, ולאחר מכן מסר את ניהול הישיבה ליוסף בורג זקן חברי הכנסת, שהחזיק בתפקיד עד בחירתו של מנחם סבידור, נציג הליכוד, לתפקיד יושב ראש הכנסת.
הרכב פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשירית
| מפלגה | מושבים בכנסת |
|---|---|
| הליכוד | 48 |
| המערך | 47 |
| מפד"ל | 6 |
| אגודת ישראל | 4 |
| חד"ש | 4 |
| תמ"י | 3 |
| התחיה | 3 |
| תנועה להתחדשות ממלכתית | 2 |
| שינוי | 2 |
| רצ | 1 |
הבחירות לכנסת העשירית, אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, כ"ח בסיוון ה'תשמ"א, היוו את קיצה של אחת ממערכות הבחירות הסוערות והקשות בתולדות מדינת ישראל. הן הוקדמו ממועדן המקורי שנועד להיות ב־3 בנובמבר אותה שנה, ו' בחשוון ה'תשמ"ב. בבחירות התמודדה מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין מול המערך בראשות שמעון פרס. הליכוד, שפיגרה בסקרים בתחילת מסע הבחירות, עשתה כל שביכולתה על מנת להמשיך ולהחזיק בשלטון, ומערכת הבחירות רוויית המתחים העדתיים הייתה סוערת, קשה, ולעיתים אף אלימה. הליכוד קיבלה בבחירות כעשרת אלפים קולות יותר מן המערך והקימה את הממשלה.
במהלך הכנסת העשירית כיהנו 2 ממשלות. הראשונה הייתה ממשלת ישראל התשע עשרה בראשות מנחם בגין, בתמיכת רוב דחוק של 63 חברי כנסת, כאשר בהמשך התמיכה בה גדלה ל-66 ומאוחר יותר ל-67 ח"כים. השנייה - ממשלת ישראל העשרים, בראשות יצחק שמיר, התבססה על רוב דומה וכיהנה עד לסוף כהונת הכנסת במשך כשנתיים.
אירועים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחום המדיני-ביטחוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע שלום הגליל
האירוע המרכזי בזמן כהונתה של הכנסת העשירית היה "מבצע שלום הגליל", מבצע שיזם שר הביטחון אריאל שרון. המבצע החל ביוני 1982, ויעדו המוצהר היה לסלק את ריכוזי המחבלים הפלסטינים מדרום לבנון. יעדו הרחב יותר היה לגרום לבחירתה של ממשלה בלבנון שתחתום על הסכם שלום עם ישראל, ותביא לחיסול בסיסיו של אש"ף במדינה. המבצע החל בקונצנזוס לאומי רחב, אולם הפך למוקד של מחלוקת קשה, שבאה לידי ביטוי בהפגנות ובדיונים סוערים בכנסת. אלה הגיעו לשיאם אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שליד ביירות, טבח שתוכנן ובוצע על ידי מיליציה של הפלנגות הנוצריות. ועדת כהן, שמונתה בנובמבר 1982 לחקירת הנושא, מצאה כי גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים לא פעלו למניעת הטבח, וגרמה להתפטרותו של אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון. הסתבכותו של מבצע "שלום הגליל" היה אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו של מנחם בגין מראשות הממשלה בספטמבר 1983.
אמנם בעקבות המבצע עברו מנהיגי אש"ף ומפקדותיה לתוניס, אולם פעולות הטרור נגד ישראל לא פסקו. בפרשת קו 300 – פעולת טרור שבה חטפו ארבעה מחבלים אוטובוס – נהרגו שני מחבלים במהלך שחרור האוטובוס בידי כוחות הביטחון, אך השניים האחרים נהרגו לאחר שנתפסו חיים, והדבר הוביל לכמה חקירות לבירור נסיבות האירוע. בד בבד עם המשך המאבק נגד אש"ף ונגד הטרור הוקמו ביהודה ושומרון אגודות הכפרים שנמנו עליהן פלסטינים מתונים, בתמיכת המנהל האזרחי, בתקווה שתקום הנהגה פלסטינית חלופית מתוכן. כמו כן, בתקופת כהונתה של הכנסת העשירית החלו חיכוכים בין צה"ל לאוכולוסיה הפלסטינית, שהביאו בסופו של דבר לפרוץ האינתיפאדה הראשונה (במהלך כהונתה של הכנסת האחת עשרה).
הכנסת העשירית החילה את החוק הישראלי ברמת-הגולן, ובמהלך כהונתה והסתיימה הנסיגה מסיני ופינוי חבל ימית שהחל בשלהי הכנסת התשיעית בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. תוכנית האוטונומיה שנכללה בהסכמי קמפ דייוויד לא קודמה. במאי 1983 נחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון, אולם בתוך פחות משנה הודיע נשיא לבנון על ביטולו.
התחום הכלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משבר מניות הבנקים
בתחום הכלכלי אירע במהלך כהונת הכנסת העשירית משבר מניות הבנקים, ובעקבותיה הפכה המדינה לבעליה של רוב מערכת הבנקאות הישראלית. כמו כן, עלה לדיון מצבן הכספי החמור של הרשויות המקומיות. לקראת סוף כהונתה של הכנסת העשירית הגיעה האינפלציה לרמה תלת-ספרתית, ועלתה לדיון תוכנית הדולריזציה של שר האוצר יורם ארידור. בסופו של דבר תוכנית זו הובילה להתפטרותו. בתקופה זו החליטה הממשלה על יישום שני פרויקטים גדולים ויוקרתיים: פרויקט תעלת הימים ופרויקט מטוס ה"לביא". לשני הפרויקטים קמו מתנגדים, ובסופו של דבר בוטלו מסיבות תקציביות.
נושאים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתח האידאולוגי בין ימין לשמאל, בתוך הכנסת ומחוצה לה, עלה במידה רבה והגיע לשיאו ברצח פעיל "שלום עכשיו", אמיל גרינצוויג, בידי איש ימין ירושלמי במהלך הפגנה בירושלים. בהפגנה נפצע חבר הכנסת לעתיד אברהם בורג. באפריל 1984, כמה חודשים לפני הבחירות לכנסת ה-11, נתפסו אנשי המחתרת היהודית, שביצעו פעולות חבלה נגד פלסטינים, וקשרו קשר לפוצץ את מסגד אל-אקצא.
הצורך לקדם את שחרורם של אסירי ציון בברית-המועצות ולהעלותם ארצה, והגידול שחל בממדי הירידה מהארץ היו אף הם נושאים שהעסיקו את הכנסת העשירית.
המפלגות הדתיות ניצלו את הרוב הדחוק של הממשלה כדי להמשיך בשינוי הסטטוס-קוו בענייני דת שהחל בכנסת התשיעית. חלק מהצלחותיהם: הפסקת טיסות "אל על" בשבת, צמצום מתן אישורי עבודה בשבתות ובחגים והחמרה בנושא הכשרות. בתקופה זו הגביר הארגון "אתרא קדישא" את פעילותו, ובעיית הקברים באתר הבנייה של מלון "חמת" בטבריה עלתה לדיון בכנסת.
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקים בולטים שאושרו בכנסת העשירית:
- חוק יסוד: השפיטה
- חוק רמת הגולן, ה'תשמ"ב-1981
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), ה'תשמ"ב-1982
- חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, ה'תשמ״ג–1982
- חוק איסור הונאה בכשרות, ה'תשמ"ג-1983
- חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, ה'תשמ"ג-1983
- חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ה'תשמ"ג-1983
- חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, ה'תשמ"ד-1984
- חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, ה'תשמ"ד-1984
- חוק השימוש בהיפנוזה, ה'תשמ"ד-1984
- חוק חיילים משוחררים, ה'תשמ"ד-1984
חברי הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:
חילופי גברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תאריך | חבר הכנסת היוצא | חבר הכנסת המחליף | רשימה | סיבה |
|---|---|---|---|---|
| 16 באוקטובר 1981 | משה דיין | יגאל הורביץ | תל"ם | נפטר |
| 16 בינואר 1982 | משה חריף | עדנה סולודר | המערך | נהרג בתאונת דרכים |
| 19 בינואר 1982 | משה ארנס | מיכאל קליינר | הליכוד | התפטרות (מונה לשגריר בארצות הברית) |
| 18 באוקטובר 1982 | דוד שיפמן | אריאל וינשטיין | נפטר | |
| 22 במרץ 1983 | חיים הרצוג | נחמן רז | המערך | התפטרות (מונה לנשיא המדינה) |
| 16 במאי 1983 | דניאל רוזוליו | חיים רמון | התפטרות | |
| 19 ביוני 1983 | שמחה ארליך | אברהם הירשזון | הליכוד | נפטר |
| 7 במרץ 1984 | חנן פורת | צבי שילוח | התחיה | התפטרות |
בעלי תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכנסת העשירית, באתר הכנסת