מנחם סבידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סבידור" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחנת הרכבת הקרויה על שמו, ראו תחנת הרכבת תל אביב מרכז.
מנחם סבידור (חודורובסקי)
Savidor menahem.jpg
תאריך לידה 20 באוגוסט 1917
תאריך לידה עברי ט' באלול ה'תרע"ח
תאריך עלייה 1941
תאריך פטירה 2 בנובמבר 1988 (בגיל 71)
תאריך פטירה עברי כ"ב בחשוון ה'תשמ"ט
כנסות 9 - 10
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

מנחם סָבִידוֹר (חודורובסקי) (20 באוגוסט 19172 בנובמבר 1988, ט' באלול ה'תרע"חכ"ב בחשוון ה'תשמ"ט) היה חבר הכנסת ויושב ראש הכנסת.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבידור נולד בשנת 1917 בבחמוט שברוסיה (כיום אַרְטֶמִיבְסק באוקראינה), ובשנת 1922 עבר עם הוריו אנה (לבית רקובסקי) ודב לעיר ביאליסטוק שבמדינה הפולנית הצעירה. שנתיים לאחר מעבר המשפחה יצא אביו, פרופ' דב חודורובסקי, בסיוע בפני משפחתו (חרל"פ) לארצות הברית והצטרף לסגל אוניברסיטת פנסלבניה כמרצה לשפות. בגיל 44 נפטר אביו מדום לב כשהוא מותיר אחריו אלמנה וחמישה ילדים בפולין. זמן מה לאחר מות האב, נפל אחיו הצעיר מחלון הבית ונהרג. סבידור למד בבית הספר התיכון בזמברוב שבפולין, ולאחר מכן למד באוניברסיטת וילנה. עם עליית הנאצים חזה את הנולד ועשה מאמצים ניכרים לשכנע את אחיו ואמו לעזוב את פולין. מאמציו לא צלחו והנותרים נספו בשואה. בסיוע הקונסול היפני בקובנה, חסיד אומות העולם, סמפו סוגיהרה קיבל אשרת כניסה ליפן ודרכה, כשהוא בראש קבוצת יהודים צעירים שנמלטו מאירופה עשו דרכם לארץ ישראל כשהם שוהים בדרכם בסין ובהודו. בשנת 1941 הגיע לארץ ישראל.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עלייתו לארץ התגייס סבידור לצבא הבריטי, ושירת בו עד 1946. את מרבית שירותו בצבא הבריטי עשה סבידור במדבר סהרה כלוחם בהנדסה קרבית והתמחה בפירוק מוקשים. לאחר מכן הצטרף לכוחות הבריטיים שליוו את גנרל וויר, מפקד הצבא הבריטי, באוסטריה והיה לראש מטהו.

לאחר סיום שירותו, למד סבידור בצרפת ובארצות הברית והתמחה במינהל ציבורי, בכלכלה ובמינהל וכלכלת תחבורה.

עם קום המדינה התגייס לצה"ל, ושירת בו עד שנת 1953. במסגרת שירותו בצבא שימש סבידור כמייסדו ומפקדו הראשון של בית-הספר הצבאי לארגון וניהול וכראש ענף משטר ומשמעת, והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף.

בשנת 1951 נשא סבידור לאישה את רעיה לבית קרוקס בתו של ד"ר קרוקס מרופאיה הראשונים של תל אביב.

לאחר פרישתו מצה"ל החל לשמש כחבר מפלגת הציונים הכלליים וחבר המפלגה הליברלית. הוא כיהן במשך כשנה כסמנכ”ל משרד התחבורה (1953), ולאחר מכן שימש למעלה מעשור (19541964) כמנכ"ל רכבת ישראל. בעת כהונתו, ארעה ב-26 בדצמבר 1963 תאונת הרכבת בבית יהושע. כחצי שנה לאחר התאונה התפטר מתפקידו, לאחר שננזף על ידי מנכ"ל משרד התחבורה[1]. סבידור טען שלא היה מקום לנזוף בהנהלת הרכבת ולחלופין שהנזיפה הייתה צריכה להיות בהנהלת החטיבה הטכנית[2].

בין השנים 19641977 כיהן סבידור כמנכ"ל חברות ציבוריות, תחילה כמנכ”ל ”ערד” (חברה בת של רסקו) (בין השנים 19641967), ולאחר מכן משך כעשור כמנכ”ל המועצה לייצוא מוצרי פרי הדר (19681977). ב-1965 זכה בעיטור אות לגיון הכבוד הצרפתי.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל נכנס לפעילות פוליטית. בשנת 1969 התמודד על ראשות עיריית תל אביב מול יהושע רבינוביץ, שכיהן באותה העת כראש העירייה; גח"ל בראשות סבידור זכתה ב-12 מנדטים לעומת 13 של רבינוביץ. לאחר הבחירות נחתם הסכם קואליציוני עם המפד"ל ורשימת עמ, ונדמה היה שסבידור יתמנה לראש עירייה, אלא שההסכם לא החזיק מעמד ובוטל בלחץ מפא"י, ורבינוביץ המשיך לכהן כראש העירייה. משנת 1969 כיהן סבידור כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו וראש סיעת גח"ל במועצה (בין השנים 19691974), וכסגן יו”ר המרכז של המפלגה הליברלית ויו”ר צוות החשיבה המדינית של המפלגה (1976).

בין השנים 1968 - 1977 שימש סבידור יו"ר מכבי ישראל ולאחר מכן נשיא תנועת מכבי.

סבידור נבחר לראשונה לכנסת התשיעית בשנת 1977, ובכנסת זו כיהן כחבר בוועדות רבות של הכנסת. בשנת 1981 נבחר לשמש כיושב ראש הכנסת ה-10, ושימש בתפקיד עד תום ימי הכנסת העשירית, בקיץ 1984. בעת שהאופוזיציה העלתה להצבעה חוק לפיזור הכנסת, ביקשה הממשלה שההצבעה תהיה חשאית בעוד האופוזיציה ביקשה הצבעה גלויה. סבידור הכריע שההצבעה תהיה גלויה בניגוד לקו של מפלגתו, וככל הנראה בעקבות זאת נדחק החוצה מרשימת הליכוד לכנסת הבאה.[3] הוא נודע בקולו הערב והיה פוצח בזמר,לרבות ביידיש, באירועים ונשפים.

פעילות ציבורית נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהכנסת, כיהן סבידור כיו”ר הוועד הציבורי להבראת המשק (בשנים 19851986) וכיו”ר קרן לב"י עד יומו האחרון (19871988). מנחם סבידור נפטר ב-2 בנובמבר 1988, ועל שמו נקראת תחנת הרכבת תל אביב מרכז. מספר רחובות בישראל נקראים על שמו, ובכלל זאת בנתניה, בחיפה, בבאר שבע ובמזכרת בתיה. סבידור נפטר שלושה חודשים לאחר מות אשתו רעיה. במותו הותיר אחריו בת, ענת סבידור גולדנצווייג – פרקליטה בכירה בשירות המדינה המשמשת כמשנה לפרקליט מחוז מרכז, ובן – דב - פעיל ציבור אשר שמש עד שנת 2013 יו"ר ועד מקומי במושב עין ורד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]