דן תיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן תיכון
Dan Tichon.jpg
לידה 5 בינואר 1937 (בן 81)
קריית חיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כלכלן, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת
יושב הראש ה-12 של הכנסת
17 ביוני 19961 ביולי 1999
(3 שנים)
כנסות 14
חבר הכנסת
20 ביולי 19811 ביולי 1999
(18 שנים)
כנסות 10 - 14
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דן תיכון (נולד ב-5 בינואר 1937) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת בשנים 19811999, כולל כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-14.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן תיכון (סרדני) נולד בקריית חיים לצילה ולאליעזר תיכון (סרדני), איש העלייה השלישית, שהיה חבר בגדוד העבודה. למד בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין ואת לימודיו התיכוניים השלים בשנת 1955. כנער, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. את שירותו בצה"ל עשה בחטיבת גולני.

תיכון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו נתמנה למנהל בחברת "דן פרסלין" החברה בהבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 1965 נבחר לתפקיד מזכ"ל "התאחדות הסוחרים בירושלים" והצטרף כחבר למפלגה הליברלית במסגרת גח"ל (גוש חרות ליברלים).

בשנת 1969, בעת כינונה של ממשלת הליכוד הלאומי, מונה תיכון ליועץ שר המסחר והתעשייה יוסף ספיר (גח"ל) וכממונה על תיעוש אזורי פיתוח, המסחר והמלאכה ואחראי על תיעוש המגזר הלא יהודי. בשנת 1970, עם נפילת ממשלת הליכוד הלאומי - עזיבת גח"ל את הממשלה, המשיך לכהן בתפקידו ושימש כיועץ לשרים פנחס ספיר וחיים בר לב (המערך). בנוסף לתפקידיו באותן השנים יזם וסייע בהקמת הקריות (פארקים) לתעשיות עתירות מדע (שימש כרגולטור מטעם הממשלה) בחיפה - מת"מ, ירושלים - הר חוצבים, מכון ויצמן ברחובות ורמת החייל בתל אביב.

בשנת 1974 פרש ממשרד המסחר והתעשייה והצטרף כשותף ל"הלוי תיכון - משרד לייעוץ כלכלי". עשלוש שנים אחר כך, מונה לתפקיד מנכ"ל חברת הבנייה הגדולה בישראל, "שיכון ופיתוח" ולאחר מכן נבחר לכהן כיו"ר מועצת המנהלים שלה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשירית (1981) נבחר כח"כ ברשימת "הליכוד" (מטעם "האגף הליברלי") ומאז ועד למועד פרישתו בשנת 1999, נבחר ברציפות כח"כ מטעם סיעת "הליכוד". במרוצת כהונתו כח"כ היה פעיל בוועדות הכנסת: ועדת הכספים (מרכז האופוזיציה והקואליציה) הוועדה לענייני ביקורת המדינה (יו"ר הוועדה) ועדת הכנסת וועדת הפנים. תיכון עמד בראשות מספר ועדות משנה. בשנים 198301992 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת וכממלא מקומו בכנסת ה-10, ה-11 וה-12.

במהלך כהונתו כחבר כנסת היה שותף לחקיקתם של חוקים רבים. ביניהם:

ביוזמתו (באמצעות בקשה להכנת דו"ח מיוחד) פרסם מבקר המדינה יצחק טוניק דו"ח מיוחד בנושא ויסות מניות הבנקים, בעקבות פרסום הדו"ח המיוחד ב-1985, יזם במשותף עם ח"כ דוד ליבאי הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בייסקי לבדיקת משבר ויסות המניות הבנקאיות.

בשנת 1989 יזם במשותף עם ח"כ שמחה דיניץ הכרזה (במסגרת חוק "גנים לאומיים") על הקמת אתר הנצחה ממלכתי בגבעת התחמושת.

בשנת 1996, בתחילת כהונתה של הכנסת ה-14, נבחר תיכון לכהונת יושב ראש הכנסת ומעת לעת, בהיעדרו של נשיא המדינה, מילא את מקומו. בהיותו יו"ר הכנסת קידם את החקיקה שהגבילה את כהונות הנשיא ומבקר המדינה לתקופה אחת בת שבע שנים.

יזם את הקמת ועדת המדע (ועדה ראשית) והקים ועדה מיוחדת לבדיקת החשבונות הסמויים (חסומים) בבנקים השווייצרים.

תיכון עמד בראש האגודה הבין-פרלמנטרית ישראל-גרמניה ועשה רבות לטיפוח היחסים בין שתי המדינות. כביטוי והערכה על תרומתו להידוק היחסים ההדדיים בין שתי המדינות, העניק לו נשיא גרמניה, רומן הרצוג, בטקס ממלכתי בבון, את צלב הכבוד הגדול ממסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מטעם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Das Großes Verdienstkreuz). בהמשך, וכהערכה על פעילותו לשיקום היחסים בין גרמניה לישראל, הוענק לתיכון אות הערכה מטעם קרן קונרד אדנאואר.

כיו"ר הכנסת, תיכון דאג להכנסת שקיפות בדיוני הבית במליאה ובוועדות הכנסת, ואיפשר לציבור הרחב, בזמן אמת, לעקוב מקרוב ולעיין בפרוטוקולים של הדיונים בכנסת. תיכון יזם והקים את ערוץ הטלוויזיה של הכנסת (ערוץ 33 שהפך במרוצת השנים לערוץ 99). הערוץ החל את שידוריו בשידורים חיים ב-1990 ובהמשך הפך לתחנת טלוויזיה שסיקרה את דיוני הכנסת וועדותיה (החלטת תיכון כיו"ר הכנסת משנת 1997). ב-1998 יזם, כיו"ר הכנסת, את הליך מחשוב הכנסת ואת הקמת אתר האינטרנט של הכנסת. בהמשך פעל והחליט על הקמת האגף החדש של משכן הכנסת ובו זמנית, דאג להפיכת משכן הכנסת הישן ("בית פרומין") למוזיאון שיתעד את תולדות הפרלמטריזם בישראל.

מאמץ רב הקדיש להידוק הקשרים הבין-פרלמנטריים בין הכנסת לפרלמנטים רבים ברחבי העולם. בין היתר גם במסגרת האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU - INTER PARLIAMENTRY UNION). בנוסף, היה בין יוזמי ומקימי הארגון הבין-פרלמנטרי של מדינות הים התיכון (בהשתתפות מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה).

ביום 4 בפברואר 1999, בשלהי הדיון על אישור תקציב המדינה לשנת 1999, מסר תיכון הודעה אישית, לפיה בתום הקדנציה (1 ביולי 1999) יסיים את כהונתו כח"כ וכיו"ר[1].

לאחר הכהונה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, זמן קצר לאחר פרישתו של תיכון מהחיים הפוליטיים, פורסם תחקיר עתונאי על ידי רביב דרוקר בגלי צה"ל, שבו נטען כי תיכון יזם פטור ממס על רכישת מוצרים בני קיימא על ידי חברי כנסת, מתקציב "קשר עם הבוחר", ואף נהנה בעצמו מן הפטור. תיכון תבע את דרוקר ועמיתיו לשידור, גולן יוכפז וזאב דרורי (מפקד התחנה), בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. בית המשפט המחוזי[2] קיבל את טענותיו של תיכון ופסק פיצוי כספי גבוה בסך 450,000 ש"ח[3]. דרוקר ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון[4], שדחה את הערר, אולם הקטין את סכום הפיצוי ל-300,000 ש"ח[5].

בשנת 2001 מונה לדירקטור בחברת "מקורות" ושנתיים לאחר מכן, נבחר לכהן כיו"ר רשות הנמלים. בשנת 2005, בעקבות הרפורמה בנמלים, מונה תיכון ליו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י). תיכון סבר כי הרפורמה שהוצעה על ידי הממשלה ואושרה בחקיקה על ידי הכנסת (הפרטת הנמלים) אינה ישימה ודינה להיכשל. משדחתה הממשלה (משרדי האוצר והתחבורה) את השגותיו של תיכון באשר לטיבה של הרפורמה בנמלים (התנגדות תיכון נשענה על חוות דעת של נציג הבנק העולמי) ונוכח אי סדרים שאפיינו את עבודת הנמלים ואוזלת ידה של ממשלת שרון במלחמתה בנגע השחיתות בנמל אשדוד, הסיק תיכון מסקנות אישיות, והתפטר ביום 4 בינואר 2006 מתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל.

במרוצת השנים כיהן תיכון כדירקטור בחברות הבאות:

בשנת 2009 נבחר תיכון כיו"ר ה-ITF International Task Force for International Cooperation on Holocaust Rememberance and Research, ארגון בינלאומי שחברות בו כ-35 מדינות. ה-ITF שם לו למטרה לחנך נגד אנטישמיות, גזענות, הוקעת רצח עם והנחלת לקחי השואה. משרדי הארגון מצויים בברלין[6].

בשנים 20132018 כיהן כחבר מועצת העירייה בעיר מגוריו, נשר.


דן תיכון נשוי ואב לבת ולבן. נכדו, רועי שוורץ-תיכון, הוא מייסד פרויקט התחבורה בשבת, "נוע תנוע".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן תיכון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרוטוקול ישיבת מליאת הכנסת מס 2084 של הכנסת ה-14 - דיון במליאת הכנס
  2. ^ תיק ת"א 1624/99
  3. ^ שמואל דקלו, ‏העיתונאי רביב דרוקר יפצה את דן תיכון ב-450 אלף שקל, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2004
  4. ^ ע"א 653/05
  5. ^ אסף כרמל‏, יו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון יחזיר לגל"צ 150 אלף שקל, באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביולי 2006
  6. ^ בשל שינוי שם הארגון מ-ITF ל-IHRA שונה בהמשך שם האתר באינטרנט בהתאם