דן תיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דן תיכון
Dan Tichon.jpg
תאריך לידה 5 בינואר 1937 (בן 80)
כנסות 10 - 14
סיעה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת
תפקידים בולטים

דן תיכון (נולד ב-5 בינואר 1937) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-14.

תיכון הוא איש ציבור, כלכלן, איש עסקים ומנהל חברות כלכליות. בעבר כיהן כיו"ר הארגון הבינלאומי למלחמה באנטישמיות - ITF וכיו"ר הכנסת ייצג את ישראל במספר ארגונים בינלאומיים. תיכון כיהן כחבר כנסת בשנים 1981 - 1999. בשנת 1996 נבחר ליו"ר הכנסת ה-14. מתוקף תפקידיו (כולל היותו סגן יו"ר הכנסת - 3 קדנציות) כיהן מספר רב של פעמים כמ"מ נשיא המדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו וקריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן תיכון (סרדני) נולד בקריית חיים לצילה ולאליעזר תיכון (סרדני) איש העלייה השלישית שהיה חבר בגדוד העבודה.

בצעירותו למד בבית הספר "אחדות" בקריית מוצקין והשלים את לימודיו התיכוניים בשנת 1955. כנער היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. בשנת 1955 התגייס לצה"ל. כחייל וכמפקד שירת בחטיבת גולני.

תיכון סיים את לימודיו לתואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו נתמנה למנהל בחברת דן פרסלין - חברים בבורסה התל אביבית לניירות ערך. בשנת 1965 נבחר לתפקיד מזכ"ל התאחדות הסוחרים בירושלים והצטרף כחבר למפלגה הליברלית במסגרת גח"ל (גוש חרות ליברלים).

בשנת 1969, בעת כינונה של ממשלת הליכוד הלאומי, מונה תיכון ליועץ שר המסחר והתעשייה יוסף ספיר (גח"ל) וכממונה על תיעוש אזורי פיתוח, המסחר והמלאכה ואחראי על תיעוש המגזר הלא יהודי. בשנת 1970, עם נפילת ממשלת הליכוד הלאומי - עזיבת גח"ל את הממשלה, המשיך לכהן בתפקידו ושימש כיועץ לשרים פנחס ספיר וחיים בר לב (המערך). בנוסף לתפקידיו באותן השנים יזם וסייע בהקמת הקריות (פארקים) לתעשיות עתירות מדע (שימש כרגולטור מטעם הממשלה) בחיפה - מת"מ, ירושלים - הר חוצבים, מכון ויצמן ברחובות ורמת החייל בתל אביב.

בשנת 1974 פרש ממשרד המסחר והתעשייה והצטרף כשותף ל"הלוי תיכון - משרד לייעוץ כלכלי". בשנת 1977 מונה לתפקיד מנכ"ל חברת הבנייה הגדולה בישראל "שיכון ופיתוח בע"מ" (שו"פ) ולאחר מכן נבחר לכהן כיו"ר מועצת המנהלים שלה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשירית (1981) נבחר כח"כ ברשימת "הליכוד" (מטעם "האגף הליברלי") ומאז ועד למועד פרישתו מרצון בשנת 1999, נבחר ברציפות כח"כ מטעם סיעת "הליכוד". במרוצת כהונתו כח"כ היה פעיל בוועדות הכנסת: ועדת הכספים (מרכז האופוזיציה והקואליציה) הוועדה לענייני ביקורת המדינה (יו"ר הוועדה) ועדת הכנסת וועדת הפנים. תיכון עמד בראשות מספר ועדות משנה. בשנים 1983 - 1992 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת וכממלא מקומו בכנסת ה-10, ה-11 וה-12.

במהלך כהונתו כחבר כנסת היה שותף לחקיקתם של חוקים רבים וביניהם:

ביוזמתו (באמצעות בקשה להכנת דו"ח מיוחד) פרסם מבקר המדינה יצחק טוניק דו"ח מיוחד בנושא ויסות מניות הבנקים, בעקבות פרסום הדו"ח המיוחד (1985) יזם במשותף עם ח"כ דוד ליבאי הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בייסקי לבדיקת משבר ויסות המניות הבנקאיות.

בשנת 1989 יזם במשותף עם ח"כ שמחה דיניץ הכרזה (במסגרת חוק "גנים לאומיים") על הקמת אתר הנצחה ממלכתי בגבעת התחמושת (תש"נ, 1990)

בשנת 1996 (בכנסת ה-14) נבחר תיכון לכהונת יושב ראש הכנסת ומעת לעת, בהיעדרו של נשיא המדינה, מילא את מקומו. בהיותו יו"ר הכנסת קידם את החקיקה שהגבילה את כהונות הנשיא ומבקר המדינה לתקופה אחת בת - 7 שנים.

יזם את הקמת ועדת המדע (ועדה ראשית) והקים ועדה מיוחדת לבדיקת החשבונות הסמויים (חסומים) בבנקים השווייצרים.

תיכון עמד בראש האגודה הבין-פרלמנטרית ישראל - גרמניה ועשה רבות לטיפוח היחסים בין שתי המדינות. כביטוי והערכה על תרומתו להידוק היחסים ההדדיים בין שתי המדינות, העניק לו נשיא גרמניה, רומן הרצוג, בטקס ממלכתי בבון, את צלב הכבוד הגדול ממסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מטעם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Das Großes Verdienstkreuz). בהמשך וכהערכה על פעילותו לשיקום היחסים בין גרמניה לישראל, הוענק לתיכון אות הערכה מטעם קרן קונרד אדנאואר.

כיו"ר הכנסת, יצק תיכון תוכן חדש ומתקדם בכל הקשור בנוהלי עבודת מליאת הכנסת וועדות הכנסת. תיכון דאג להכנסת שקיפות בדיוני הבית במליאה ובוועדות הכנסת ואפשר לציבור הרחב, בזמן אמת, לעקוב מקרוב ולעיין בפרוטוקולים של הדיונים בכנסת. תיכון יזם והקים את ערוץ הטלוויזיה של הכנסת (ערוץ 33 שהפך במרוצת השנים לערוץ 99). הערוץ החל את שידוריו בשידורים חיים ב-1990 ובהמשך הפך לתחנת טלוויזיה שסיקרה את דיוני הכנסת וועדותיה (החלטת תיכון כיו"ר הכנסת משנת 1997).

ב- 1998 יזם תיכון, כיו"ר הכנסת, את הליך מחשוב הכנסת והקמת אתר הכנסת באינטרנט. בהמשך פעל והחליט על הקמת האגף החדש של משכן הכנסת ובו זמנית דאג להפיכת משכן הכנסת הישן ("בית פרומין") למוזיאון שיתעד את תולדות הפרלמטריזם בישראל.

מאמץ רב הקדיש להידוק הקשרים הבין-פרלמנטריים בין הכנסת לפרלמנטים רבים ברחבי העולם. בין היתר גם במסגרת האיגוד הבין - פרלמנטרי (IPU - INTER PARLIAMENTRY UNION). בנוסף היה בין יוזמי ומקימי הארגון הבין-פרלמנטרי של מדינות הים התיכון (בהשתתפות מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה).

ביום 4 בפברואר 1999, בשלהי הדיון על אישור תקציב המדינה לשנת 1999, מסר תיכון הודעה אישית, לפיה בתום הקדנציה (ה-1 ביולי 1999) יסיים את כהונתו כח"כ וכיו"ר.[1]

הקריירה לאחר סיום הכהונה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, זמן קצר לאחר פרישתו של תיכון מהחיים הפוליטיים, פורסם תחקיר עתונאי על ידי רביב דרוקר בגלי צה"ל, שבו נטען כי תיכון יזם פטור ממס על רכישת מוצרים בני קיימא על ידי חברי כנסת, מתקציב "קשר עם הבוחר", ואף נהנה בעצמו מן הפטור. תיכון תבע את דרוקר ועמיתיו לשידור גולן יוכפז וזאב דרורי (מפקד התחנה) בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. בית המשפט המחוזי[2] קיבל את טענותיו של תיכון ופסק פיצוי כספי גבוה בסך 450,000 ש"ח. דרוקר ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון[3] שדחה את הערר. תיכון נענה לפניית השופטים והסכים להקטין את סכום ל-300,000 ש"ח.[4][5]

פרישת תיכון מהכנסת לא סיימה את פעילותו הענפה. בשנת 2001 מונה לדירקטור בחברת מקורות ומיד לאחר מכן (2003) נבחר לכהן כיו"ר רשות הנמלים. בשנת 2005, בעקבות הרפורמה בנמלים, מונה תיכון ליו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י). תיכון סבר כי הרפורמה שהוצעה על ידי הממשלה ואושרה בחקיקה על ידי הכנסת (הפרטת הנמלים) אינה ישימה ודינה להיכשל. משדחתה הממשלה (משרדי האוצר והתחבורה) את השגותיו של תיכון באשר לטיבה של הרפורמה בנמלים (התנגדות תיכון נשענה על חוות דעת של נציג הבנק העולמי) ונוכח אי סדרים שאפיינו את עבודת הנמלים ואוזלת ידה של הממשלה (ממשלת שרון) במלחמתה בנגע השחיתות בנמל אשדוד, הסיק תיכון מסקנות אישיות, והתפטר ביום 4 בינואר 2006 מתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל.

במרוצת השנים כיהן תיכון כדירקטור בחברות הבאות:

  • מבני תעשייה בע"מ (חברה ממשלתית)
  • בנק לפיתוח התעשייה (חברה ציבורית)
  • בנק למלאכה (חברה ממשלתית)
  • בנק כרמל למשכנתאות (חברה ציבורית)
  • תים מחשבים בע"מ (חברה ציבורית)
  • צ'אם בע"מ (חברה ציבורית)
  • מקורות בע"מ (חברה ממשלתית)
  • חברת נמלי ישראל בע"מ (חברה ממשלתית)

בשנת 2009 נבחר תיכון כיו"ר ה - ITF International Task Force for International Cooperation on Holocaust Rememberance and Research ארגון בינלאומי שחברות בו כ-35 מדינות. ה-ITF שם לו למטרה לחנך נגד אנטישמיות, גזענות, הוקעת רצח עם והנחלת לקחי השואה. משרדי הארגון מצויים בברלין. ה-ITF מרכז את מירב הפעילויות הבינלאומיות בתחומים שהוזכרו לעיל (ארגון גג).[6]

בחודש אוקטובר 2013 נבחר תיכון כחבר מועצה בעיר מגוריו, נשר (מטעם הרשימה נשר בתנופה).

דן תיכון נשוי ללודמילה, אב לבת ובן וסב לחמישה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן תיכון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרוטוקול ישיבת מליאת הכנסת מס 2084 של הכנסת ה - 14 - דיון במליאת הכנס
  2. ^ תיק ת"א 1624/99
  3. ^ ע"א 653/05
  4. ^ http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=27319
  5. ^ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=861213&fid=1605
  6. ^ בשל שינוי שם הארגון מ-ITF ל-IHRA שונה לאחרונה שם האתר באינטרנט בהתאם