שמואל יעקב יצקאן
 | |
| לידה |
1874 ובלנינקס, פלך קובנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1936 (בגיל 62 בערך) פריז, צרפת |
| כינוי |
אבי דוד |
| מדינה |
 האימפריה הרוסית |
  | |
שמואל יעקב יַצקָאן (ביידיש: יאַצקאַן; 1874 – 23 בנובמבר 1936) היה עיתונאי, מוציא לאור ופובליציסט יידי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצקאן נולד בעיירה ווֹבּוֹלניק (Vabalninkas) שליד פוניבז', בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא). קיבל חינוך מסורתי, ובגיל 18 קיבל סמיכה לרבנות בישיבת פוניבז'.[1][2]
בצעירותו התפרנס כמגיד. ב-1895 עבר לבירה לסנקט פטרבורג ושם החל בפעילותו העיתונאית. בתחילה כתב בעברית בעיתון "המליץ" בשם העט "אבי דוד".[1] ב-1902 התיישב בוורשה ונעשה כתב של "הצפירה". שם הצטרף לתנועה הציונית, היה אוהד נלהב של הרצל ואחרי הקונגרס הציוני השישי הצטרף לדעתו של הרצל לגבי תוכנית אוגנדה. ב-1906 ייסד יחד עם נח פינקלשטיין את "אידישעס טאָגעבלאַט", שהיה עיתון יומי שנמכר במחיר זול מאוד של קופיקה אחת. העיתון זכה להצלחה מרובה, גם בשל מחירו וגם משום שהתאים עצמו לקהל הרחב.[1] בד בבד הוציאו גם את העיתון "אידישע וואָכענבלאַט", שהיה רציני יותר ופרסם גם ספרות ופובליציסטיקה. ב-1908 הקים, יחד עם האחים נח וחיים פינקלשטיין, את העיתון "הײַנט", שהיה אחד העיתונים הפופולריים ביותר בעולם היהודי (תפוצתו הייתה מאה אלף עותקים על פי חלק מן הדעות, אבל זהו מספר מופרז).[3] מטרתו של יצקאן בייסוד העיתון הייתה ליצור עיתון מסוג חדש: עיתון שיהיה נגיש לכל שכבות האוכלוסייה, שיעמוד על המשמר ויגיב מייד על כל עוול כלפי היהודים.[4]
בין 1926 עד 1928 חי יצקאן בפריז, שם יסד וערך יחד עם פינקלשטיין את העיתון "פּאַריזער הײַנט", שהיה העיתון הראשון ביידיש במערב אירופה שגם החזיק מעמד. השניים ערכו את העיתון עד 1936, והוא הופיע עד 1940.
"היינט"[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצקאן סבר שעיתון צריך להיות מעניין תמיד, ואמונה זו הדריכה אותו בפעילותו. לדעתו, הכתבות צריכות להיות קצרות ומובנות לקורא.[4] העיתון יצא כנגד האנטישמיות הבוטה שהייתה אז בפולין. ב-1920 טענו צירים יהודים בסיים לשוויון זכויות מלא של היהודים במדינה הפולנית. "היינט" פרסם את הדרישות האלה למרות שהשלטונות לא ראו זאת בעין יפה.[5] העיתון תקף לא רק את הפולנים כי אם גם עיתונים יהודים מתחרים כמו דער מאמענט. יצקאן אהב שערוריות ולא בחל בפרסום השמצות על גבי עיתונו.[5] עד 1919 היה עורכו הראשי ועד 1932 היה בעליו יחד עם חיים פינקלשטיין. כדי להרחיב את תפוצת העיתון משך אליו סופרים ידועים כמו י"ל. פרץ, שלום עליכם, שלום אש, דוד פרישמן, ה. ד. נומברג ואחרים.[3] עם קומה של פולין העצמאית עזב יצקאן את העריכה ואת מקומו מילא אברהם גולדברג.[3]
פעילותו העיתונאית הנוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצקאן יסד, ערך וכתב בעיתונים רבים. ב-1906 היה עורכו של העיתון ההומוריסטי "די בין" (הדבורה). מ-1912 הוציא נספח להיינט בשם "דאָס וואַרשעווער לעבען" (החיים בוורשה), שעסק בחיי היהודים בוורשה. נספח אחר לעיתון היה השבועון "דער הויז־דאָקטאָר" (רופא הבית). בנוסף לאלה הוציא יצקאן וערך את העיתונים "די האַנדעלס וועלט (עולם המסחר; ורשה 1921–1922) ו"פּאַריזער הײַנט", וכן עיתון יהודי בפולנית בשם Piąta rano.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פניני היהדות: דרושות לילדי ישרון ... מתוכן פרשת השבוע ... : להעירם ... ולעשותם לאנשים יהודים נאמנים לעמם, וילנה: א"צ ראָזענקראַנץ ומ"מ שריפטזעטצער, תרנ"ה.
- גוואלד! אדער, אערינסט ווארט איבער דעם הויז פריינד, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראָם, תרנ"ד.
- ספר חנוך לנער: להיות איש יהודי נאמן לעמו ולדתו ואזרח מועיל לחיי החברה הכללית, חלק ראשון: תהלוכות הילדים כולל חקי דרך ארץ, הנמוס, הבריאות והמדות, הנהגות ישרות וסדרי הלמודים, וילנה: א"צ ראָזענקראַנץ ומ' שריפטזעטצער, תרנ"ד.
- מכתבים גלוים: על הנעשה בחיים ובספרות מאת אבי דוד, ורשה: הצפירה, תרס"ד.
- רבנו אליהו מווילנא: חיו, זמנו, קורותיו ומפעליו, ורשה: דפוס נ' סאָקאָלאָוו, תר"ס.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד ד, עמ' 211–214.
- נתן כהן, ספר, סופר ועיתון: מרכז התרבות היהודית בוורשה, 1918–1942, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים. המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, 2003.
- חני ברקת-גלנצר, היומון ביידיש דער מאמענט (1910-1939): אופן הצגת אירועי התקופה בפולין מעל גבי העיתון, ירושלים: מפעל דב סדן ליד הקתדרה ליידיש האוניברסיטה העברית, תשע"ט 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוריס קוטלרמן, שמואל יעקב יאצקאן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- זלמן רייזען, יאַצקאַן שמואל-יעקב, בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 3, כרך א, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ט 1928, עמודות 1231–1234, בארכיון האינטרנט
- די יידישע פרעסע וואס איז געווען, עמ' 17–71 (ביידיש)
- מידע על שמואל יעקב יאצקאן בקטלוג הספרייה הלאומית
שמואל יעקב יאצקאן (1874-1936), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, כרך ד, אלוועלטלעכן יידישער קולטור־קאנגרעס, 1961, עמ' 212
- ^ Boris Kotlerman, Yatskan, Shmuel Yankev, Yivo encyclopedia of Jews in Eastern Europe
- ^ 1 2 3 אברהם נוברשטרן, היינט, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ 1 2 בערל קוטשער, ש. י.יאצקאן – "היינט" און "היינטיקע נייעס", יידישע פרעסע וואס איז געווען, וועלטפארבאנד פון די יידישע זשרונאליסטן, 1975, עמ' 64
- ^ 1 2 חני ברקת-גלנץ, היומון ביידיש דער מאמענט, מפעל דב סדן ליד הקתדרה ליידיש, תשע"ט 2018, עמ' 80