שמורת הטבע גפלנגיר
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| סוג | שמורת טבע | ||||||||||
| תאריך הכרזה | 1979 | ||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||
| שטח | 2,822 קילומטרים רבועים קמ"ר | ||||||||||
| מיקום | |||||||||||
| מדינה |
 טורקמניסטן | ||||||||||
| מיקום | מחוז דשוגוז | ||||||||||
| קואורדינטות | 41°06′00″N 57°14′00″E / 41.1°N 57.233333°E | ||||||||||
שמורת הטבע גפלנגיר (בטורקמנית: Gaplaňgyr goraghanasy) היא שמורת טבע במחוז דשוגוז בטורקמניסטן. השמורה הוקמה ב-1979 ונועדה להגן על הצמחייה ובעלי החיים המקומיים ולשקמם. היא נמצאת בשטחה של רמת גפלנגיר הקצה הדרומי של רמת אוסטיורט בגבול עם קזחסטן ואוזבקיסטן בחלק הצפון-מערבי של מחוז דשוגוז. שטחה 2,822 קילומטרים רבועים, והיא כוללת שני אזורים מוגנים במיוחד: שמורת סאריגאמיש ושמורת שאסנם.
השמורה צורפה לאתר המורשת העולמית מדבריות החורף הקרים של טוראן של ארגון אונסק"ו שהוכרז בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[1]
צמחייה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גפלנגיר פירושו "רמת ברדלס", אבל החתולים הגדולים נכחדו בכל אזור אוסטיורט. 26 מינים של יונקים, 147 מיני עופות ו-918 מינים של צמחים עילאיים תועדו בשמורת גפלנקיר. מינים נדירים מוגנים של בעלי חיים שנמצאו בשמורה כוללים, צבי מרכז אסיה, תת-מין של כבש אוריאל (Ovis vignei cycloceros) המכונה כבש הרי אוסטיורט, גירית הדבש וכן אוכלוסייה ניכרת של אנטילופת הסאיגה הנודדת לכאן מקאראקלפאקסטן בחורף. הצמחים כוללים את הצבעוני הטורקמני, מין של גיבסנית, מין של שיטה ו-55 מינים אנדמיים נוספים. שמורת הטבע גפלנגיר משלבת גם שני מקלטים לחיות הבר: מקלט סאריגאמיש, שהוקם ב-1980 כמערכת אקולוגית של אגם-חוף, ומקלט שסנם, שהוקם ב-1984 לשימור מדבר האבן ואת הפרא הטורקמני (אנ').[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|