שני העדים
שני העדים הם שני נביאים המתוארים בספר חזון יוחנן (ספר ההתגלות) שבברית החדשה (פרק י"א, פסוקים 1 - 13).
וְנָתַתִּי לִשְׁנֵי עֵדַי וְנִבְּאוּ יָמִים אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים וְהֵם מִתְכַּסִּים בַּשַׂקִּים; אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי הַזֵּיתִים וּשְׁתֵּי הַמְּנֹרוֹת הָעֹמְדִים לִפְנֵי אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וְכִי־יְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהָרַע לָהֶם אֵשׁ יֹצֵאת מִפִּיהֶם אֹכֶלֶת אֶת־אֹיְבֵיהֶם וְכֵן כָּל־הַמְבַקֵּשׁ לְהָרַע לָהֶם מוֹת יוּמָת; וְהֵם יֶשׁ־לְאֵל יָדָם לַעֲצֹר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר בִּימֵי נְבוּאָתָם וְיִשְׁלְטוּ עַל־הַמַּיִם לְהָפְכָם לְדָם וְעַל־הָאָרֶץ לְהַכֹּתָהּ בְּכָל־נֶגַע מִדֵּי יֶחְפָּצוּ; וּבְכַלּוֹתָם עֵדוּתָם הַחַיָּה הָעֹלָה מִתְּהוֹם תַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְתוּכַל לָהֶם וַהֲרָגָתַם; וְהָיְתָה נִבְלָתָם בִּרְחוֹב הָעִיר הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת כְּפִי הָרוּחַ בְּשֵׁם סְדוֹם וּמִצְרַיִם אֲשֶׁר־שָׁם נִצְלַב גַּם־אֲדֹנֵיהֶם; וְרַבִּים מִן־הָעַמִּים וְהַמִּשְׁפָּחוֹת וְהַלְּשֹׁנוֹת וְהַגּוֹיִם יִרְאוּ אֶת־נִבְלָתָם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָחֵצִי וְלֹא יִתְּנוּ לְשׂוּם אֶת־גְּוִיֹּתָם בַּקְּבָרִים; וְיֹשְׁבֵי הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ עֲלֵיהֶם וְיַעַלְזוּ וְיִשְׁלְחוּ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ כִּי שְׁנֵי הַנְּבִיאִים הָאֵלֶּה הִכְאִיבוּ אֶת־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים שְׁלֹשָׁה וָחֵצִי וַתָּבֹא בָהֶם רוּחַ חַיִּים מֵאֵת הָאֱלֹהִים וַיַּעַמְדוּ עַל־רַגְלֵיהֶם וְאֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל־כָּל־רֹאֵיהֶם.
— תרגומו של פרנץ דליטש
על פי חזונו של יוחנן כותב הבשורה, באחרית הימים יגיעו שני עדים לנבא. הם ינבאו במשך 1,260 ימים (42 חודשים), במהלכם איש לא יוכל להזיק להם. בכל תקופת נבואתם תהיה בצורת, והם ישלטו בארץ, ויוכלו להביא מחלות על תושבי הארץ. רק לאחר שהם יסיימו להתנבא ניתן יהיה להרגם, ואז תגיע החיה ותהרוג את שני העדים לשמחתם של כל תושבי הארץ. גופות הנביאים יישארו מוטלות על הארץ שלושה וחצי ימים ולא יקברו, ולאחר מכן יקומו לתחייה.
בעקבות תחייתם תתרחש רעידת אדמה גדולה אשר תהרוג 7,000 איש ותהרוס עשירית מהעיר:
וּבַשָּׁעָה הַהִיא הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל וַתִּפֹּל עֲשִׂירִית הָעִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים בְּנֵי־אָדָם לְמִסְפַּר שְׁמוֹתָם נֶהֶרְגוּ בָרָעַשׁ וְהַנִּשְׁאָרִים רְעָדָה אֲחָזָתַם וַיִּתְּנוּ כָבוֹד לֵאלֹהֵי הַשָּׁמָיִם;
— חזון יוחנן, פרק י"א, פסוק 13, בתרגומו של פרנץ דליטש
זהות שני העדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאולוגים נוצרים דנו רבות בדבר זהותם של שני הנביאים, והאם מדובר בשני אנשים או במשל לכנסייה הנוצרית. בין היתר ישנן סברות כי מדובר בשניים מהשליחים או כי מדובר במשה ואליהו, או חנוך ואליהו (שכן שני אלה לא מתו אלא עלו לשמים).
הסוברים כי מדובר בסמלים מתייחסים לשני העדים כאל דמותם של ישראל והכנסייה הנוצרית, או של היהודים והגויים המאמינים בישו, כאלגוריה לשני חלקי התנ"ך הנוצרי: הברית הישנה והברית החדשה, או כסמל לחסד ורחמים.
הנביאים מתוארים כ"שני עצי זית ושתי מנורות", ותאולוגים נוצריים סבורים כי מדובר באלגוריה וכי עצי הזית מסמלים את הצדיקים או החסידים המתריעים על החטאים, ושתי המנורות מסמלים את אורו של ישו.
