החיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטיח קיר מימי הביניים של "השילוש הבלתי קדוש": הדרקון, החיה, ונביא השקר (האנטיכריסט).
האפיפיורית יוהנה כאנטיכריסט (בדמות "זונת בבל הגדולה"), רוכבת על "החיה" האפוקליפטית בעלת שבעת הראשים. תעמולה פרוטסטנטית אנטי-אפיפיורית, ציור של לוקאס קראנאך האב

החיה או החיה מספר ההתגלותיוונית: Θηρίον) היא דמות המוזכרת בספר חזון יוחנן בברית החדשה. חיה זו הופיעה בחזונו של יוחנן כותב הבשורה, ומוזכרת לראשונה בפרק י"א של הספר, כחיה העולה מן התהום:

וּבְכַלּוֹתָם עֵדוּתָם הַחַיָּה הָעֹלָה מִתְּהוֹם תַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְתוּכַל לָהֶם וַהֲרָגָתַם

חזון יוחנן, י"א, 7, בתרגומו של פרנץ דליטש

תאורה של החיה מופיע בהמשך, בפרק י"ג:

וָאֱהִי עֹמֵד עַל־חוֹל הַיָּם וָאֵרֶא חַיָּה עֹלָה מִן־הַיָּם וְלָהּ עֶשֶׂר קְרָנַיִם וְשִׁבְעָה רָאשִׁים וּבְקַרְנֶיהָ עֲשָׂרָה כְתָרִים וּבְרָאשֶׁיהָ שְׁמוֹת גִּדּוּפִים; וְהַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי מַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה הַנָּמֵר וְרַגְלֶיהָ רַגְלֵי דֹב וּפִיהָ פִּי אַרְיֵה וַיִּתֶּן־לָהּ הַתַּנִּין אֶת־כֹּחוֹ וְאֶת־כִּסְאוֹ וּמִמְשָׁל רָב; וָאֵרֶא וְהִנֵּה אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ כְּפָצוּעַ פֶּצַע לָמוּת וּמַכַּת מָוֶת אֲשֶׁר־לָהּ נִרְפָּאָה וַתִּשְׁתּוֹמֵם כָּל־הָאָרֶץ אַחֲרֵי הַחַיָּה

שם, י"ג, 1 - 3, תרגומו של פרנץ דליטש

במסורת הנוצרית, החיה, הדרקון ונביא השקר (האנטיכריסט) מובאים לעיתים ביחד בתור "השילוש הבלתי קדוש" - ההפך מהשילוש הקדוש - שיחולל את יום הדין.

תיאור החיה בספר ההתגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"The Number of the Beast is 666", ציור בצבעי מים מתוך סדרת הדרקון האדום הגדול מאת ויליאם בלייק

בספר חזון יוחנן מופיעה ראשונה "החיה העולה מן הים":

וּבְכַלּוֹתָם עֵדוּתָם הַחַיָּה הָעֹלָה מִתְּהוֹם תַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְתוּכַל לָהֶם וַהֲרָגָתַם

חזון יוחנן, י"א, 7

חיה זו מופיעה לאחר תום תקופת נבואתם של שני העדים, והורגת את העדים. החיה מתוארת כנמר שלו שבעה ראשים, ואשר שמות לא קדושים (גידופים). לכל אחד מהראשים לפחות קרן אחת, אבל בסך הכל לחיה עשר קרניים, שכל אחד מעוטר בעטרה. לפה החיה צורת פה של אריה, ולרגליה צורה של רגלי דב.

בצאתה מן המים פוגשת את החיה את התנין:

וַיִּתֶּן־לָהּ הַתַּנִּין אֶת־כֹּחוֹ וְאֶת־כִּסְאוֹ וּמִמְשָׁל רָב

שם, י"ג, 2

וכל יושבי הארץ עובדים את החיה או מתים (למעט המאמנים בישו):

וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַתַּנִּין אֲשֶׁר־נָתַן מֶמְשָׁלָה לַחַיָּה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה... וַיִּנָּתֶן לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם־הַקְּדֹשִׁים וּלְנַצְּחָם וַתִּנָּתֶן לָהּ מֶמְשָׁלָה עַל־כָּל־מִשְׁפָּחָה וָעָם וְלָשׁוֹן וָגוֹי וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתָם בְּסֵפֶר הַחַיִּים אֲשֶׁר לַשֶׂה הַטָּבוּחַ מִיּוֹם הִוָּסֵד תֵּבֵל

שם, י"ג 4, 7-8

לאחר מכן מופיעה חיה נוספת, המכונה "החיה מן האדמה":

וָאֵרֶא חַיָּה אַחֶרֶת עֹלָה מִן־הָאֲדָמָה וְלָהּ שְׁתֵּי קְרָנַיִם כְּקַרְנֵי הַשֶׂה וּמְדַבֶּרֶת כַּתַּנִּין; וְהִיא עֹשָׂה כָּל־פִּקּוּדֵי הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּפָנֶיהָ וּמְבִיאָה אֶת־הָאָרֶץ וְישְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר־נִרְפְּאָה מַכַּת מָוֶת אֲשֶׁר־לָהּ

שם, 11 -12

תאורה של החיה מן האדמה אינו מופיע בספר ההתגלות, ומצוין רק כי לה שתי קרניים. החיה מן האדמה נותנת לחיה מן הים את השליטה בארץ.

החיה מן האדמה הורגת את כל מי שלא עובד את החיה מן הים, ומסמנת ב"סימן החיה" את כל עובדי החיה:

וְכֹל אֲשֶׁר־לֹא יִשְׁתַּחֲווּ לְצֶלֶם הַחַיָּה תַּסְגִּירֵם לַמָּוֶת. וַתַּעַשׂ אֶת־אֲשֶׁר כֻּלָּם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל אִם־אֶבְיוֹן וְאִם־עָשִׁיר גַּם־בְּנֵי הַחֹרִים גַּם־הָעֲבָדִים יַתְווּ תָו עַל־יַד יְמִינָם אוֹ עַל־מִצְחֹתָם; וְלֹא־יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר כִּי אִם־בִּהְיוֹת עָלָיו תָּו הַחַיָּה אוֹ שְׁמָהּ אוֹ־מִסְפַּר שְׁמָהּ

שם, 15, 16

על כל האנשים נאסר לסחור עם מי שאינו נושא את תו החיה, או את שמה עליו או את מספר החיה (666). הסימן נכתב על מצחם של האנשים או על ידם הימנית.

בהמשך החיה מארגנת את מלכי הארץ וצבאותיהם להילחם ברוכב על הסוס הלבן (שם, פרק י"ט, פסוק 11). בסופו של הקרב החיה ונביא השקר נתפסים ומושלכים אל תוך אגם האש.

זהותה של החיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקפה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התאולוגים הנוצרים מזהים את החיה עם האימפריה הרומית, או עם שליטיה (ביחוד נירון - קיסר רומא בעת כתיבת חזון יוחנן). נירון היה הקיסר השישי (אחרי יוליוס קיסר, אוגוסטוס, טיבריוס, קליגולה וקלאודיוס). פרשנות זו מסתמכת גם על גימטריה עברית. בכתיב חסר שהיה נהוג באותה תקופה, נרונ קסר (שמו בקרב דוברי יוונית) בגימטריה - 666.

במספר נוסחים של הברית החדשה, כולל פפירוס 115, הגרסה הקדומה ביותר של חזון יוחנן, מופיע המספר לא במילים אלא באותיות ΧΙϚ המייצגות ביוונית את המספר 616 - גימטריה עברית של שמו הלטיני של נירון, נרו קסר.

השקפה פרוטסטנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיה שלראשה כתר אפיפיורי איור מתוך תרגום הברית החדשה של מרטין לותר משנת 1522.

בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית זוהתה החיה עם האפיפיורות. זיהוי זה מקובל גם כיום בקרב הכנסייה האדוונטיסטית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החיה בוויקישיתוף