שפות הודו-איראניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שפות הודו-אירניות)

שפות הודו-איראניות, הידועות גם כ"שפות אַרִיּוֹת", הן קבוצת שפות מהקדומות, הגדולות והחשובות שיש במשפחת השפות ההודו-אירופיות. הן מדוברות בדרום אסיה, מדרום הרי אורל וחופי הים הכספי במערב, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, ועד הודו ובנגלדש.

ככל הנראה מקורן של שפות אלה הוא באפגניסטן ובמהלך התפתחותן הן נפרדו לארבע קבוצות: שפות הודו-אריות, שפות איראניות, שפות דרדיות ושפות נוריסטניות. דובריהן נעו בעיקר דרומה, מזרחה ומערבה ורק מעט שפות עברו צפונה. יש הקושרים את התפשטותן במרחב זה עם המצאת המרכבה.

משפחת השפות ההודו-איראניות כוללות 300 שפות שמדוברות בפי 1.5 מיליארד דוברים. השפות ההודו-איראניות הנפוצות ביותר מהענף ההודו-ארי הן: הינדי, בנגלית, פנג'אבי, וגוג'ראטית.[1] ומהענף האיראני השפות הנפוצות הן: פרסית, פשטו, וכורדית.[2]

תפוצת השפות ההודו-איראניות

סיווג פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות במשפחה מתחלקות לקבוצות הבאות:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה האם של משפחת השפות ההודו-איראניות היא השפה הפרוטו-הודו-איראנית (אנ') ששוחזרה בידי בלשנים.

השפות ההודו-איראניות המוקדמות ביותר שתועדו הן סנסקריט וודית, אווסטית עתיקה וצעירה ופרסית עתיקה (שפות איראניות עתיקות). מספר מילים שאולות משפה הודו-ארית אחרת נמצאו במסמכים שנמצאו בממלכה החיתית וממלכת מיתני העתיקות במזרח התיכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות הודו-איראניות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Prof. Pramod Pandey, INDO-ARYAN LANGUAGE FAMILY
  2. ^ Indo-Iranian languages | History, Characteristics & Classification | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-02-01 (באנגלית)