שפעת הונג קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שפעת הונג קונג
הגדלה פי 100 אלף של הנגיף שגרם לשפעת הונג קונג
הגדלה פי 100 אלף של הנגיף שגרם לשפעת הונג קונג
סוג מחלה נגיפית
תאריך התחלה 13 ביולי 1968
פתוגן H3N2
מקרי מוות 0.75–1 מיליון

שפעת הונג קונג (ידועה גם בשם מגפת השפעת 1968) הייתה התפרצות שפעת שהתרחשה בשנים 19681969 וגרמה לפי ההערכות למותם של כמליון בני אדם ברחבי העולם[1][2]. ההתפרצות נגרמה ממוטציה בנגיף מסוג H3N2, שמשתייך לקבוצה A של השפעת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה ההדבקה הידוע הראשון בשפעת הונג קונג התרחש ב-13 ביולי 1968. (ייתכן וההתפרצות החלה בסין לפני שהגיעה להונג קונג, אבל טענה זו מעולם לא הוכחה[3]). עד סוף אותו חודש התרבו הדיווחים על התפרצויות גם בווייטנאם ובסינגפור. למרות ההתפרצות שהתרחשה עשר שנים קודם לכן, בהתפרצות השפעת של 1957, חל שיפור מועט בלבד במניעת מגפות. באותה עת, עיתון הטיימס היה הראשון שהתריע מפני סכנת התפרצות.

עד ספטמבר אותה שנה התפשט הווירוס גם במדראס ובומביי שבהודו, הפיליפינים, תאילנד, צפון אוסטרליה ואירופה. בהמשך אותו החודש הווירוס הגיע גם לקליפורניה כשכוחות צבא ארצות הברית חזרו ממלחמת וייטנאם. עם זאת, ההתפרצות לא הפכה לנרחבת עד חודש דצמבר. עד תחילת 1969 דווחו על מקרי שפעת גם ביפן, אפריקה ודרום אמריקה[4].

בברלין, מספר המתים הגבוה עבר את רף הספיקה של המערכת והגופות אוחסנו במנהרות הרכבת התחתית. במערב גרמניה נאלצו עובדי איסוף האשפה לקבור את המתים בשל מחסור בקברנים. בסך הכל, במזרח ומערב גרמניה נרשמו 60 אלף מקרי מוות. באזורים מסוימים בצרפת חצי מכוח העבודה רותק למיטה לאחר שחלה, והתעשייה נפגעה מכך במידה קשה. בבריטניה, שירותי הדואר והרכבות סבלו גם כן משיבושים[5].

בהונג קונג, מוקד ההתפרצות, בה הצפיפות הייתה יותר מ-6,000 נפש לקמ"ר, הגיעה המגפה לשיאה כעבור שבועיים, וארכה בסך הכל כשישה חודשים מיולי עד דצמבר 1968. מספר המתים מהמגפה הגיע לשיאו בחודשים דצמבר וינואר. בתקופה זו גבר העיסוק המדעי בבריאות הציבור[6] ובנגיפים[7] ופורסמו מאמרים רבים בנושאים אלו.

בהשוואה למגפות אחרות שהתחוללו במאה ה-20, שפעת הונג קונג גרמה לשיעור תמותה נמוך יחסית[4]. המגפה התפשטה בקרב האוכלוסייה ללא מגבלות על הכלכלה, עד שחיסון היה זמין כארבעה חודשים אחרי שהחלה[5].

וירוס מסוג H3N2 גרם לשפעת גם בחורף 1969/1970 וגרם לגל שני וחמור יותר של מתים[8]. עם זאת, כיום הוא מוגדר כשפעת חורף רגילה שדומה לרוב השנים[8].

ניתוח וירולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפעת הונג קונג הייתה המקרה הידוע הראשון של התפרצות נגיף מזן H3N2, אף שקיימות ראיות סרולוגיות לכך שהייתה התפרצות של נגיף מזן H3N1 בסוף המאה ה-19. הווירוס שגרם להתפרצות שפעת הונג קונג בודד בבית החולים המלכה מרי בהונג קונג.

הן וירוס H2N2 והן H3N2 הכילו גנים שאופייניים לשפעת העופות. תתי הסוגים החדשים האלו נוצרו בקרב חזירים והועברו לבני אדם. החזירים נחשבו ל"מארח הזמני" של השפעת מפני שהם מאפשרים לקיים סוגים שונים של וירוסים. עם זאת, נראה כי חיות אחרות גם כן מסוגלות להעביר מחלות ישירות לבני אדם, וייתכן כי השפעת הספרדית נגרמה כתוצאה מהעברה ישירה מציפורים לבני אדם[9].

תמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית העריכו כי בסך הכל מתו ממגפת השפעת ב-1968 כמיליון בני אדם בכל רחבי העולם[10]. לפי הערכת ה-CDC, כ-100 אלף איש מתו בארצות הברית משפעת באותה שנה; רובם בני 65 ומעלה[10]. עם זאת, משפעת הונג קונג מתו פחות אנשים ביחס למגפות אחרות ממספר סיבות[10].

ראשית, ייתכן ונשארה בקרב חלקים מהאוכלוסייה חסינות למגפת השפעת N2 שהתפרצה באסיה בשנת 1957. שנית, המגפה לא צברה מספיק הדבקה עד חופשות החורף בבתי הספר, שצמצמו את ההדבקה. שלישית, הטיפולים הרפואיים שהוענקו לחולים קשה השתפרו באותן שנים, ורביעית גדלה הזמינות של האנטיביוטיקה נגד זיהומים בקטריאליים משניים.

למגפה היו שני דפוסי תמותה ברורים מבחינה גאוגרפית. בצפון אמריקה (בעיקר בארצות הברית וקנדה) הייתה עונת השפעת חזקה יותר ב-1968/1969 לעומת השנייה. באזור הגאוגרפי השני (בריטניה, צרפת, יפן ואוסטרליה) עונת המגפה השנייה הייתה חזקה פי שניים עד חמישה לעומת הראשונה[11].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישראל הגיעה שפעת הונג קונג בדצמבר 1968–ינואר 1969, ופורסמו הערכות לפיהן 20% מהישראלים ידבקו בשפעת, ושייגרם נזק כלכלי של כ-25 מיליון לירות לתל"ג של ישראל. עד ינואר 1969 יובאו לישראל 25 אלף מנות חיסון, ומשלוח נוסף של 25 אלף מנות הגיע לישראל באמצע ינואר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ William E. Paul, Fundamental Immunology, Lippincott Williams & Wilkins, 2008, ISBN 9780781765190
  2. ^ World health group issues alert, Associated Press, ‏25 באפריל 2008
  3. ^ W. K. Chang, National Influenza Experience in Hong Kong, 1968
  4. ^ 1 2 [9789622098053 Plague, SARS and the Story of Medicine in Hong Kong], הונג קונג: Hong Kong University Press, 2006
  5. ^ 1 2 Bojan Pancevski, Forgotten Pandemic Offers Contrast to Today’s Coronavirus Lockdowns, וול סטריט ג'ורנל, ‏24 באפריל 2020
  6. ^ Avery F. Jones, Winter Epidemics, British Medical Journal, 1968 doi: 10.1136/bmj.4.5626.327-c
  7. ^ Marion T. Coleman et al, THE HONG KONG/68 INFLUENZA A2 VARIANT, לנסט, 1968
  8. ^ 1 2 Kara Rogers, 1968 flu pandemic, אנציקלופדיה בריטניקה, ‏25 במרץ 2020
  9. ^ Ortrud Werner, Timm C. Harder, Avian Influenza, Influenza Report
  10. ^ 1 2 3 1968 (Pandemic (H3N2 Virus, CDC
  11. ^ Rebecca F. Grais, Bernard A. P. Lafont, Mark A. Miller, Lone Simonsen, Multinational Impact of the 1968 Hong Kong Influenza Pandemic: Evidence for a Smoldering Pandemic, The Journal of Infectious Diseases, ‏15 ביולי 2005