שפראכבונד
שפראכבונד (מגרמנית: Sprachbund - "איחוד שפות") או אזור לשוני הוא קבוצה של שפות שנדמו זו לזו במאפיינים מסוימים בשל קרבה גאוגרפית. שפות השפראכבונד עשויות להיות מנותקות לחלוטין זו מזו מבחינה גנטית, או בעלות קרבה רחוקה. כאשר קרבה גנטית בין שפות איננה ברורה כל צרכה, עשויה תופעת השפראכבונד להציג מצג מוטעה של קרבה כזו.
קיימות מספר דוגמאות לתופעת איחוד שפות:
שפראכבונד בבלקן – שפראכבונד זה מבוסס ביותר מבחינה מדעית, וכולל מספר שפות הודו-אירופיות השייכות לענפים שונים ומרוחקים זה מזה. בשפראכבונד כלולות בולגרית, מקדונית וסרבו-קרואטית (שפות סלאביות דרומיות), רומנית (שפה רומאנית), יוונית ואלבנית (ענפים עצמאיים), ורומאני (שפה הודו-איראנית). שפות אלה חולקות מאפיינים לשוניים משותפים שאינם מצויים בשפות אחרות הקרובות אליהן יותר מבחינה גנטית (לדוגמה, שפות סלאביות ורומאניות אחרות).
שפראכבונד בדרום-מזרח אסיה – בשפראכבונד נכללות מספר שפות מזרח אסייתיות, בין היתר וייטנאמית השייכת למשפחת השפות האוסטרו-אסיאתיות ותאית השייכת למשפחת שפות תאי קדאי (אנ'). שפות אלה אימצו מאפיינים של שפות סיניות, כגון ריבוי מילים בנות הברה אחת והבחנה טונאלית, אף כי אין קשר גנטי בין השפות והן שייכות למשפחות שפות שונות.
שפראכבונד הוא אחד משתי התאוריות הרווחות המסבירות את הקרבה בין שפות טורקיות, מונגוליות (אנ') וטונגוסיות. המצדדים בתאוריה זו טוענים כי קווי דמיון בין השפות נוצרו עקב קרבה גאוגרפית ומגע בין דובריהן, ומתנגדים לטוענים לקשר גנטי בין משפחות שפות אלה, קבוצה אותה הם מכנים שפות אלטאיות, ולעיתים אף מצרפים אליה את הקוריאנית והיפנית.
דוגמאות נוספות לשפראכבונד קיימות ברמת אתיופיה, באזור הבלטי, בתת-היבשת ההודית, בקווקז ועוד.
