שרה לבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרה לבני
שרהלבני.jpg
לידה 30 במרץ 1922
ורשה, פולין
פטירה 8 באוקטובר 2007 (בגיל 85)
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
עלתה לישראל 1925
כינוי יעל, שרה הקטנה
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
בית"ר
Irgun.svg  אצ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרה לבני (נולדה כשרה רוזנברג; 30 במרץ 19228 באוקטובר 2007) הייתה מלוחמות האצ"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה רוזנברג נולדה בוורשה בירת פולין. בגיל שלוש עלתה עם משפחתה לארץ ישראל, והתגוררה בחיפה.

בנעוריה הצטרפה ל"הגנה", ובגיל 16 עברה לתנועת בית"ר ואחר כך הצטרפה גם לאצ"ל.

לאחר מעצרם של 38 חברי האצ"ל במשמר הירדן וכליאתם במחנה המעצר מזרעה, סייעה שרה בשמירת קשר אתם, תוך שהיא מתחזה לעוזרתו של רופא השיניים שטיפל בהם. בתקופת הסזון עברה לצפת, שם עבדה כגננת, וכן עסקה בגיוס חברים לסניף האצ"ל שם. לאחר שנתיים בצפת עברה לתל אביב.

ב-1942 הכירה את איתן לבני, ממפקדי האצ"ל, ולימים חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. ב-12 בינואר 1946 השתתפו שניהם בשוד רכבת הכסף, כאשר שרה נמנתה עם קבוצה של שבע נשים שהובילה את כספי השוד לתל אביב. איתן לבני נעצר באפריל 1946 ונדון למאסר ממושך. באוקטובר 1946 נעצרה שרה על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם. בדצמבר 1947 הועברה למחנה המעצר בעתלית, שבו ביימה התקף תוספתן על ידי הזרקת חלב חם לשרירים, אשר הוביל לאשפוזה בבית חולים, וממנו ברחה.[1]

כינויה באצ"ל היה "יעל", אך בנוסף כינו אותה "שרה הקטנה". בעת שהייתו בתא הנידונים למוות, תרגם מיכאל אשבל מיידיש לעברית את השיר "עלי בריקדות", המתחיל במילים "היום שרה הקטנה", שהיה לאחד משירי המארש האהובים ביותר על אנשי האצ"ל, לאחר שאשבל נהרג במהלך הפריצה לכלא עכו. השיר נכתב למען שרה רוזנברג, שאותה פגש ארבע שנים קודם לכן והבטיח לה לתרגם אותו לעברית.[2]

יומיים לאחר קום המדינה, ב-16 במאי 1948, נישאה שרה לאיתן לבני, לאחר שלבקשת אמו של איתן, התיר הרב איסר יהודה אונטרמן את עריכת החופה במהלך ספירת העומר. חתונתם הייתה החתונה הראשונה שנערכה במדינת ישראל לאחר הקמתה.

לזוג לבני נולדו שלושה ילדים, בהם ציפי לבני, לימים ממלאת מקום ראש הממשלה ושרה בממשלות ישראל.

לאחר קום המדינה שרה לבני הייתה עקרת בית במשך שנים, ובסביבות 1974 החלה לעבוד בעיריית תל אביב.[3][4]

נפטרה ב-2007, בגיל 85.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איתן לבני, המעמד – מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987, עמ' 171, 291–292.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]