שריל בנטוב
שריל בנטוב (נולדה ב-1960) היא אשת המוסד לשעבר, הידועה כ"סינדי" הסוכנת אשר סייעה בלכידתו של מרדכי ואנונו והבאתו לדין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם שריל חנין ב-1960 וגדלה באורלנדו ובפנסילבניה. אביה, סטנלי חנין, התעשר ממכירת צמיגים. לאחר גירושי הוריה ב-1977 עלתה לישראל, ולמדה עברית והיסטוריה. ב-1978 התגייסה לצה"ל, שירתה בנח"ל, שם הכירה את בעלה לעתיד – עופר בנטוב, קצין מודיעין. השניים נישאו ב-1985 ולאחר מכן עברו להתגורר בכוכב יאיר. מאוחר יותר עברו לנתניה, ועסקו בנדל"ן. כעבור שנים אחדות היגרו בני הזוג לאורלנדו, שם היא עובדת בסוכנות נדל"ן מקומית. לשריל בנטוב שתי בנות.
סינדי מהמוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1986 יצר מרדכי ואנונו קשר עם עיתונאים ממערכת ה"סאנדיי טיימס" בלונדון ומסר להם צילומים מהכור הגרעיני בדימונה. חשיפת הסוד השמור ביותר במדינת ישראל הניעה את ראש הממשלה שמעון פרס להורות למוסד להביא את ואנונו לישראל ולהעמידו לדין. צוות של המוסד נשלח ללונדון, ובו שריל בנטוב. כאשר טייל ואנונו ברחובות לונדון, הצליחה בנטוב ליצור עמו קשר עין, והוא יזם איתה שיחה. היא הציגה עצמה כ"סינדי", קוסמטיקאית מארצות הברית, והצליחה לגרום לוואנונו להתאהב בה. הם נפגשו פעמים אחדות בבתי קפה, ובאחת הפגישות הציעה לו לטוס לרומא, שם יש לאחותה העיתונאית דירה, ושם יוכלו לבלות. ואנונו הסכים, וטס לאיטליה. כאשר הגיע לדירה ברומא המתינו לו בה אנשי המוסד אשר הביאוהו לישראל בספינה, כדי לעמוד למשפט.
השם סינדי הוזכר לראשונה על ידי העיתון "סאנדיי טיימס", אשר פרסם את הסודות שחשף ואנונו. ב-1988 ערך העיתון תחקיר מפורט על סינדי, אשר תוארה כסוכנת מוסד בלונדינית עימה קבע ואנונו פגישות בלונדון, ואף נצפתה אז על ידי כתב העיתון שהיה עד לאחת מפגישותיהם. במהלך התחקיר, שנמשך עד שנות ה-90, התברר כי תקלה בפעולת המוסד גרמה לכך שהיא עלתה למטוס לרומא בשמה האמיתי, ותחקירני העיתון הצליחו לחשוף את זהותה. עיתונאי שהתדפק על דלת ביתה בנתניה, הציג לה שאלות הנוגעות לחטיפה והיא לא הכחישה את עובדת היותה הסוכנת. ב-2004 שוב דיווח העיתון על קורותיה של שריל בנטוב, וכתביו איתרו אותה באורלנדו, שם היא עוסקת במכירה של יחידות נופש.
מרדכי ואנונו עצמו טען לאחר שחרורו כי אינו מאמין שבנטוב, שאותה ראה שוב בתמונה, היא אותה אישה שעימה נפגש לפני מעצרו.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל בר-זהר ונסים משעל, המוסד: המבצעים הגדולים, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2010, עמ' 276 - 289
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן, מאוסטרליה ועד לפיתוי ע"י "סינדי": כך נחטף ואנונו, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
- Susan Taylor Martin, The spy - and the man she busted, St. Petersburg Times, March 21, 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנן גרינברג ושמוליק חדד, המרגל מרדכי ואנונו: "אני גאה ומאושר, אין יותר סודות", באתר ynet, 21 באפריל 2004