תורה הקדושה התחנני בבקשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תורה הקדושה התחנני בבקשה הוא פיוט תחינה שחיבר רבינו שמעון בן יצחק, מראשוני הפייטנים באשכנז. הפיוט נאמר אצל יהודי אשכנז כחלק מהסליחות הנאמרות בצום גדליה. הפיוט פונה (בהאנשה) אל התורה בבקשה שתפנה היא אל השם ותתחנן להטבה לעם ישראל, כיון שאם הם לא יעסקו בה תהיה התורה מונחת בקרן זווית: ”הֲלֹא אִם אֵין תַּמָּה. הוֹגָה בִּתְמִימָה. הֵן בְּקֶרֶן זָוִית נְתוּנָה וּמִשְׁתּוֹמְמָה”. פניית המשורר אל התורה יצרה התנגדות, בדומה לפולמוס מכניסי רחמים שעוסק בסליחה אחרת הפונה בבקשה למלאכים[1].

הפיוט בנוי בחרוזים, ובאקרוסטיכון אלפביתי בסדר יורד (תשר"ק) בראשי השורות, כשבסיומו חתום שם המחבר: שמעון בר יצחק[2].

מרדכי בן דוד שר את השורה הראשונה בשיר בלחן של הלל פלאי בשירו "תורה הקדושה"[3].

מילות הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה. פְּנֵי הַצּוּר הַנַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה:
שִׁפְכִי שִֹיחַ עָרֵב. וְזִכְרִי מַעֲשֵֹה חוֹרֵב. נַעֲשֶֹה וְנִשְׁמַע נָמוּ לְהִתְקָרֵב:
רָגְנוּ שֵֹעִיר וּפָארָן. דָּתוֹתֶיךָ לְשָׁמְרָן. עָמַד וּמְדָדָן רָאָה וְהִתִּירָן:
קָדוֹשׁ הִתִּיקָם. לְלֹא שָׁמְרוּ חֻקָּם. בְּאַף וּבְחֵמָה עֲשֹוֹת בָּהֶם נָקָם:
צָעַד מֵרְבָבוֹת. וְנִקְדַּשׁ בָּעֲרָבוֹת. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת וְלַהַב שַׁלְהֵבוֹת:
פָּנִים מַסְבִּירוֹת. אֵלָיו מִתְחַבְּרוֹת. הֻנְשָׁקוּ מִפִּיו עֲשֶֹרֶת הַדִּבְּרוֹת:
עוֹלָם נִתְבַּסָּס. אֲשֶׁר מִתְּנָאוֹ נִמְסָס. כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב עַל אִמְרָתְךָ שָֹשֹ:
סוֹדֵי פִקּוּדַיִךְ. נִמְסְרוּ לְדוֹדַיִךְ. מֵאָז וְעַד עַתָּה הֵמָּה מְכַבְּדַיִךְ:
נָדִים וְגַם נָעִים. ובְרֹגֶז שְֹבֵעִים. בְּנֹפֶת צוּפַיִךְ תָּמִיד מִשְׁתַּעְשְׁעִים:
מַסּוֹרֶת לְיַפֵּה. בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. יָקְרוּ אֲמָרַיִךְ מִשֹּׁהַם וְיָשְׁפֵה:
לִבִּי לְחוֹקְקַיִךְ. בַּעֲלִיל מְזוֹקְקַיִךְ. קוֹבְעֵי עִתּוֹתָם לְפַלֵּשׁ פְּקָקַיִךְ:
כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת. לִרְאוֹת וּלְהַטּוֹת. שְׁנָתָם נוֹדֶדֶת בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת:
יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן. בְּלִבָּם יַחֲרֹשׁוּן. לֶאֱסֹר וּלְהַתִּיר בְּפִיהֶם יְפָרְשׁוּן:
טְמֵאוֹת וּטְהוֹרוֹת. לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. מִלַּחַץ וְדֹחַק עֵינֵיהֶם מַנְהִירוֹת:
חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. עַל פִּימוֹ שְׁפוּטִים. וְאוֹיְבֵיהֶם פְּלִילִים וּבָהֶם נִשְׁפָּטִים:
זִכְרִי זֹאת תְּעוּדָה. הוֹגַיִךְ לְהִתְעוֹדְדָה. וּמְלִיצֵי הֶגְיוֹנַיִךְ לַעֲזֹר וּלְסַעֲדָה:
וְחִנְנִי פְּנֵי קוֹנֵךְ. בְּמַעַן חִנּוּנֵךְ. כִּי הוּא אֱלֹהַיִךְ יוֹצְרֵךְ וַאֲדוֹנֵךְ:
הֲלֹא אִם אֵין תַּמָּה. הוֹגָה בִּתְמִימָה. הֵן בְּקֶרֶן זָוִית נְתוּנָה וּמִשְׁתּוֹמְמָה:
דֹּק וָחֶלֶד עֲבוּרָהּ. עוֹמְדִים בִּגְבוּרָה. בְּיִרְאָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְמִצְוָה בָּרָה:
גַבְּרִי תַּחֲנוּנִים. וְשִׁפְכִי חִנּוּנִים. עֲבֹר תְּפִלָּתֵנוּ בְּאֵין סִכּוּךְ עֲנָנִים:
בָּאֵי עָדָיו בְּתַחַן. לְנַקּוֹתָם מִצַּחַן. מַאֲוַיָּם יִתֵּן יִכְמֹר וְגַם יִחַן:
אֱסֹף עֲדַת מִי מָנָה. לְקִרְיָה נֶאֱמָנָה. וּכְעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ מֵאָדָם תְּהִימֶנָה:
שִׁבְיָם יְמַלֵּט. מֵאַשְׁמַנֵּי עֶלֶט. עֲדֵי עַד יְסוֹבְבֵם עֹז רָנֵּי פַלֵּט:
וּבְשׁוּבָה וָנַחַת. נוֹשָׁעִים מִשַּׁחַת. בַּקֵּשׁ צֹאן אוֹבְדוֹת וְגַם הַנִּדַּחַת:
רַפֹּאת הַנַּחְלָה. יָסִיר כָּל מַחֲלָה. צִיּוֹן לְמַלְּאוֹת עִיר הַמְהֻלָּלָה:
חֲבשׁ הַנִּשְׁבֶּרֶת. זַלְזֵל הַגְּבֶרֶת. קַנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה לָעִיר הַמְּחֻבֶּרֶת:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם מותר לומר את הפיוט "מכניסי רחמים", באתר פורטל הדף היומי
  2. ^ בכמה ספרי סליחות נרשם שהאקרוסטיכון הוא "שמעון בר יצחק חזק"
  3. ^ תורה הקדושה - מרדכי בן דוד, סרטון בערוץ "יגל מימון", באתר יוטיוב (אורך: 07:48)