אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הברמן | |
לידה |
7 בינואר 1901 ז'וראבנו, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
7 בדצמבר 1980 (בגיל 79) ירושלים, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
שם עט | הימן הירושלמי |
מקום לימודים | אוניברסיטת וירצבורג, אוניברסיטת לייפציג |
שפות היצירה | עברית |
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר. התמחה בחקר השירה והפיוט ובתולדות הספר העברי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הברמן נולד בז'וראבנו (Zhurawno) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחורף שנת תרס"א, 7 בינואר 1901, לאורי (מגזע ר' יואל סירקיש בעל הב"ח), ושרה פייבל (לבית בראטשפיס).[1] הוא למד ב"חדר" ובישיבה, ואת השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. בשנת 1928 נישא לבלהה הברמן.[2] בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא ביטא את אהבתו לעיר בשיריו המקוריים ובמחקריו על המשלים שחוברו על אודותיה. בעיר היה חלק מחבורת החוקרים והסופרים של שכונת רחביה, שעזבה את אירופה והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה בשואה. היה ידיד קרוב של הסופר ש"י עגנון.[3]
בתחילת דרכו עסק בהוראה, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בחקר הביבליוגרפיה העברית והפיוט העברי. הן ספרו הראשון[4] והן ספריו האחרונים[5] הוקדשו לדפוס העברי. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום זה.[6]
בעקבות פגישתו עם שלמה זלמן שוקן, בצוויקאו, גרמניה, הוא החל לעבוד בספרייתו בברלין ומאוחר יותר בירושלים. הברמן היה הספרן הראשי של מכון שוקן וחוקר במכון לחקר השירה העברית של הוצאת שוקן. בנוסף לכך, הרצה במכון לספרנות של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך, בשנת 1969, מונה לפרופסור לספרות שירת ימי הביניים באוניברסיטת תל אביב.[7]
הברמן היה חוקר חרוץ ופורה מאוד. תחום מחקריו כלל, בין היתר, ביבליוגרפיה וביבליופיליה עברית, היסטוריה יהודית, ביוגרפיה של אנשי שם ומחקר יהודים, מגילות מדבר יהודה, הלשון העברית, פיוט עברי, שירת ימי הביניים, מדרש, אגדה ומקרא. הוא פרסם למעלה משמונים ספרים ומאות מאמרים, רשימות ופיוטים.[8] את מחקריו כתב בעברית, אידית, גרמנית ואנגלית. הוא ניהל הוצאת כתבי-יד עתיקים במהדורות מצומצמות ועסק במחקר וההדרה של יצירות עבריות מימי הביניים (בהן מחברות עמנואל הרומי, שירי שמואל הנגיד, בן המלך והנזיר ומשלי שועלים). הודות לו נחשפה היצירה הפיוטית של חכמי אשכנז וצרפת. נוסף על כך, היה הברמן יוצר ספרותי בעצמו ובין היתר חיבר ספר משלים על ירושלים בסגנון המדרש[9] וכן יצירה בחרוזים, בסגנון המקאמה.[10]
הברמן בחר בשם העט שלו על שם אחד מעשרת מחבריו המסורתיים של ספר תהילים הֵימָן הָאֶזְרָחִי[11] (כקיצור שם משפחתו), בשילוב עיר מגוריו ירושלים.
הוא נפטר בירושלים בכ"ט בכסלו, תשמ"א, בשעת הגהות על ספרו מפרי העט והעת.[12]
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת תשל"ז יצא לאור ספר יובל לכבודו בשם: שי להימן, מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים, מוגשים לא"מ הברמן (הימן הירושלמי) במלאת לו שבעים וחמש שנה (עורך, צבי מלאכי), ירושלים, הוצאת ראובן מס, תשל"ז–1977.
- לאחר פטירתו, הוקם לזכרו בעיר לוד "מכון הברמן למחקרי ספרות".
- במסגרת מכון הברמן, יצא לאור לזכרו הספר: צבי מלאכי (עורך), יד להימן, קובץ מחקרים לזכר א"מ הברמן, לוד, תשמ"ד–1983.
- בשנת תשע"א, יצא לאור קובץ נוסף לזכרו, תלמוד מאיר, ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, בעריכת אביגדור שנאן), תשע"א–2010.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יבולו המחקרי והספרותי של הברמן כלל ההדרתם והוצאתם לאור של חיבורים קדמונים, התקנה לדפוס, השלמות, מאמרי מחקר ובקורת ועוד. רבים ממאמריו כונסו על ידו בשנותיו האחרונות במספר קבצים שיצאו לאור בהוצאת ראובן מס.
קובצי מאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיונים בשירה ובפיוט של ימי הבינים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ב–1972.
- כתב, לשון וספר – פרקי עיון, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ג–1973.
- אנשי ספר ואנשי מעשה – סופרים, חוקרים, ביבליוגרפים, מדפסים ומוכרי ספרים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד–1974.
- חדשים גם ישנים – חיבורים שונים מתוך כתבי-יד בצירוף מבואות והערות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ו–1975.
- מסכת סופרים וספרות – תולדות סופרים וחוקרים, דברי ביקורת, מאמרים ורשימות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז–1976.
- פרקים בתולדות המדפיסים העברים – ראשונים ואחרונים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ח–1978.
- קבוצי יחד – מאמרים ורשימות לחקר ספרות ישראל ותרבותו, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ם–1980.
- מפרי העט והעת – קובץ מאמרים ורשימות בשדה הספרות והתרבות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשמ"א–1981.
ספרים אחרים מפרי עטו (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוללות דברי מליצה, הלצה, נוטריקון ועוד, ליפסיה: תרפ"ו.
- הגניזה, ירושלים: הוצאת חברת קוהלת בע"מ, תש"ד.
- הפיוט, מהותו והתפתחותו, תל אביב, הוצאת ספרית השעות, [1946].
- תולדות הדפוס בצפת, צפת: הוצאת המוזיאון לאומנות הדפוס, תשכ"ב.
- ההגדה המצוירת, כתבי יד וספרי דפוס, צפת: המוזיאון לאמנות הדפוס, תשכ"ג.
- הספר העברי בהתפתחותו: מסימנים לאותיות וממגילה לספר, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשכ"ח–1968.
- שערי ספרים עברים, צפת, הוצאת המוזיאון לאומנות הדפוס, תשכ"ט–1969.
- תולדות הפיוט והשירה, שני כרכים, רמת-גן: הוצאת מסדה, 1970–1972.
- הגניזה והגניזות: מהותן, עניינן והתפתחותן, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1971.
- תווי ספר יהודיים, אכס ליבריס, צפת: הוצאת המוזיאון לאומנות הדפוס, תשל"ב.[13]
- המדפיס דניאל בומבירגי ורשימת הספרים שנדפסו על ידם, צפת: הוצאת המוזיאון לאומנות הדפוס, תשל"ח–1978.
- המדפיס קורנילייו אדיל ובנו דניאל ורשימת ספרי בית דפוסו, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ם–1980.
- המדפיס זואן די גארה ורשימת בית דפוסו, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ב. את הספר השלים וערך יצחק יודלוב.
- המדפיסים בני שונצינו: תולדותיהם ורשימת הספרים שנדפסו על ידיהם, וינה: בהוצאת דוד פרענקיל, תרצ"ג, באתר היברובוקס.
- הערות ומלואים לספר "המדפיסים בני שונצינו", עלים, לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה ראשונה, העורך: דוד פרענקיל, וינה: תרצ"ד–תרצ"ה – 1935–1934, עמ' 17, באתר היברובוקס.
- נשים עבריות בתור מדפיסות, מסדרות, מוציאות לאור ותומכות במחברים, ברלין: בהוצאת בית מסחר ספרים ראובן מס, תרצ"ג, באתר היברובוקס.
- פיוטי שמעון ב"ר יצחק ונספחים להם פיוטי רבי משה ב"ר קלונימוס, ברלין – ירושלים: הוצאת שוקן, תחר"ץ, באתר היברובוקס.
- פיוטי רש"י, ירושלם, הוצאת שוקן, תש"א, באתר היברובוקס.
- סתומים וחתומים, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות, תש"ה, באתר היברובוקס.
- תולדות הספר העברי – מהזמן הקדום עד הזמן האחרון, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ה–1945, באתר היברובוקס.
- משלי סנדבאר, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות, תש"ו, באתר היברובוקס. (ראו: משלי סנדבר)
- ספר גזירות אשכנז וצרפת, ירושלים: הוצאת ספרי תרשיש, בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ו, באתר היברובוקס.
- שערי חב"ד, תדפיס מתוך עלי עי"ן, מנחת דברים לשלמה זלמן שוקן אחרי מלאות לו שבעים שנה, ירושלים: תש"ח–תשי"ב, באתר היברובוקס.
- אברהם בן חסדאי, בן המלך והנזיר, ירושלים: הוצאת מחברות לספרות, בסיוע מוסד הרב קוק, תשי"א, באתר היברובוקס.
ספרים שערך, ההדיר או הביא לדפוס (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גוילים: מאה ספורי אגדה (הימן ירושלמי), תל אביב, תש"ב.
- סיפור רבי יוסי דילה ריינה ומעשה נורא משלמה מולכו, הביא לדפוס הימן הירושלמי, הוצאת ספרית השעות, [תש"ד].
- רבינו גרשם מאור הגולה, סליחות ופזמונים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ד.
- ברן יחד, ילקוט שירי תפילה עתיקים גם חדשים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה.
- כל שירי רבי שמואל הנגיד, בחמישה ספרים, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות (הברמן ערך את כרך א: דיואן וכלול בו ספר בן תהלים, תש"ה–תש"ו).
- כתבים נבחרים, אברהם ברלינר, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה–תש"ט.
- אגרת מוסר, אלעמי שלמה, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ו.
- ספר גזירות אשכנז וצרפת, דברי זכרונות מבני הדורות שבתקופת מסעי הצלב ומבחר פיוטיהם, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ו (עם מבוא מפי יצחק בער).
- חלקת מחוקק, דברי מדרש ואגדה על משה רבינו ופטירתו, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז–1947.
- שירי היחוד והכבוד, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ח.
- אגרת בעלי חיים, קולנימוס בן קולנימוס, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ט (מהדורת ישראל טופורובסקי. הברמן הוסיף אחרית דבר).
- כתבי ר' אברהם עפשטיין, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"י–תשי"ז.
- הקיצותי כישן לאהבים – מתנת שיר, שלמה אבן-גבירול, תל אביב: דפוס הארץ, תשי"א.
- עדה ועדות, מגילות-קדומים ממדבר יהודה, ירושלים: הוצאת מחברות לספרות, תשי"ב–1952.
- מאמר על הדפסת תלמוד, תולדות הדפסת התלמוד – רפאל נתן נטע רבינוביץ, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ב.
- אבן בחן, קלונימוס בן קלונימוס, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות, תשט"ז–1956.
- מגילות מדבר יהודה, הוצאת מחברות לספרות, תשי"ט–1959.
- מבחר השירה העברית, חיים בראדי ומאיר וינר, ב' כרכים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1963–1965.
- הרצאות על כתבי יד עבריים, משה שטיינשניידר (תרגם מגרמנית ישראל אלדר; ערך א"מ הברמן), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ה.
- עתרת רננים, פיוטים ושירים לשבתות ומועדים, ירושלים: הוצאת בן אורי, תשכ"ז–1967.
- ספר משא גיא חזיון, לבנימין מן הענווים, הוצאת דביר, תשכ"ז (עורכים: ש. א. נכון, ג. וולי, ג. צרפתי, א"מ הברמן, י"י כהן, מ. שפיצר).
- פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשכ"ט–1968.
- ספר זכירה סליחות וקינות, ר' אפרים ב"ר יעקב, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל–1970.
- שירי אברהם הבדרשי ויצחק הגרני וחוגם, ירושלים: הוצאת בן אורי, תשכ"ט.
- קידוש ירחים דרבי פנחס, עם מבוא והערות – אברהם מרמרשטיין, ירושלים: הוצאת בן אורי, תשל"ג.
- כתבי דוד ילין, ירושלים: הוועד להוצאת כתבי דוד ילין על ידי הוצאת ראובן מס (הברמן ערך וההדיר את כרך ג: לחקר השירה העברית בספרד, תשל"ה).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'הברמן, אברהם מאיר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 167. (הספר בקטלוג ULI)
- צבי מלאכי (עורך), שי להימן, תשל"ז:
- צבי מלאכי, 'לאברהם מאיר הברמן – ביובלו', עמ' VIII–VII.
- יונה דוד, 'כתבי אברהם מאיר הברמן – ביבליוגרפיה', עמ' 1–36.
- הדואר, י"א בשבט, תשמ"א:
- יעקב קבקוב, אברהם מאיר הברמן ז"ל (לרגל מלאות שלושים לפטירתו), עמ' 151–152.
- ג. קרסל, א.מ. הברמן ז"ל חוקרם של מדפיסים, עמ' 156.
- צבי מלאכי (עורך), יד להימן, תשמ"ד:
- יצחק זילברשלג, א.מ. הברמן, דיוקנו ופריונו, עמ' 377–394.
- יהושע ליבוביץ, הברמן בביתו ובבית רעיו, עמ' 395–396.
- יעקב קבקוב, א.מ. הברמן החוקר והאדם, עמ' 397–400.
- מאיר קצנשטיין, אחר פטירתו של פרופ' אברהם מאיר הברמן ז"ל, עמ' 401–402.
- ישראל לוין, "הפיוטים של הברמן" (על פרופ' א. מ. הברמן ז"ל, שלושים למותו), מעריב, מדור ספרות, מיום 09 בינואר 1981, עמ' 4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם מאיר הברמן, דף שער בספרייה הלאומית
- אברהם מאיר הברמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- כתבי אברהם מאיר הברמן בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "אברהם מאיר הברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3051
- מ. אונגרפלד, תולדות הפיוט והשירה: א. מ. הברמן בן שבעים, דבר, 19 בפברואר 1971
- הספרים של אברהם מאיר הברמן, באתר "סימניה"
- מידע על אברהם מאיר הברמן בקטלוג הספרייה הלאומית
על ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות בונדי, מסתרי המגילות הגנוזות, דבר, (על ספרו: מגילות מדבר יהודה, הוצאת מחברות לספרות, תשי"ט–1959), 28 באוגוסט 1959
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת המאמרים של אברהם מאיר הברמן באתר רמב"י
- א. מ. הברמן, הדפוס העברי בטארנאפאל ורשימת הספרים שנדפסו שם, עלים, לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה שנייה, חוברת א', העורך: דוד פרענקיל, וינה: תרצ"ה–1935, עמ' 24–31, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, המדפיס אברהם כונת ואתיותיו, עלים, לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה שנייה, חוברת ג'–ד', העורך: דוד פרענקיל, וינה: תרצ"ו–1936, עמ' 81–87, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, מחברת הוכוחים לפני המלך מיששכר שמחה, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שני, ברלין: הוצאת שוקן, תרצ"ו–1936, עמ' צ"א–קט"ז, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, שיר בסדר התפלה, לקט שירים ופיוטים, מוגש למיכה יוסף שוקן בהכנסו לתורה ומצות, ירושלם: תרצ"ז, עמ' י"א–י"ג, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, שנויי נוסחאות ל"אגרת המוסר", קבץ על יד, סדרה חדשה ב' (י"ב), ירושלים: חברת "מקיצי נרדמים", תרצ"ז–1937, עמ' רל"א–רל"ו, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, מאמר א': ספר קרובה, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שלישי, ברלין: הוצאת שוקן, תרצ"ז–1936, עמ' צ"א–קל"ב, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, מאמר ב': מלחמת האיברים ליום טוב שוריאנו ומלחמת הקיץ והחורף למחבר בלתי נודע, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שלישי, ברלין: הוצאת שוקן, תרצ"ז–1936, עמ' קל"ג–ק"ן, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, פיוטי רבינו אפרים ב"ר יצחק מרגנשבורק, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך רביעי, ברלין־ירושלים: הוצאת שוקן, תחר"ץ–1938, עמ' קי"ט–קצ"ה, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, ברכות מעין שלוש ומעין ארבע, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך חמישי, ברלין־ירושלים: הוצאת שוקן, תרצ"ט–1939, עמ' מ"ג–ק"ה, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, המנון עתיק לשבועות, למועד, קובץ ספרותי לחג השבועות, ערוך בידי ר' ב., ירושלים: תש"ה, עמ' 58–59, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, שירת הרב, זיכרון, לנשמת הגאון הצדיק הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, למלאות עשר שנים לפטירתו, קובץ תורני מדעי, ערוך בידי הרב י. ל. הכהן פישמן, ירושלים: תש"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' י'–כ"ו, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, פיוטי רבינו ברוך בר שמואל ממגנצא, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך ששי, ירושלים: הוצאת שוקן, תש"ו–1945, עמ' מ"ז–ק"ס, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, מאמר א': רשימת כתבי ד'ר מנחם זולאי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שביעי, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשי"ח–1958, עמ' ט'–כ"ג, באתר היברובוקס.
- אברהם מאיר הברמן, מאמר ב': פיוטי רבי אפרים בר יעקב מבונא, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שביעי, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשי"ח–1958, עמ' 215–296, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, תורה שבע"פ בתקופת כתבי היד ובתקופת הדפוס, באתר "דעת", בתוך: מחניים נ"ז.
- א. מ. הברמן, וידוי עוונות לרבי אבנר, ספר יובל מוגש לכבוד הרב ד"ר שמעון פדרבוש, בעריכת י. ל. הכהן מימון, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשכ"א, עמ' קע"ג–קצ"ט, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, הצנזורה בספרים עבריים, באתר "דעת", בתוך: מחניים ק"ו, תשכ"ו, עמ' נ"ב–נ"ז.
- א. מ. הברמן, קהילת לבוב, באתר "דעת", בתוך: מחניים ק"כ, מרחשוון תשכ"ט.
- א. מ. הברמן, מחזורם של ישראל, באתר "דעת", בתוך: שלוחות, המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ, ס"ג, תשרי–חשון, תשי"ט.
- א. מ. הברמן, המהדורות הראשונות של ה"שולחן ערוך", באתר "דעת", בתוך: מחניים צ"ז, תשכ"ה, עמ' 31–34.
- א. מ. הברמן, קינה בלתי נודעת לתשעה באב, טורי ישורון ג', תשכ"ו, עמ' 20–21, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, קרובה לחנוכה, טורי ישורון ט"ז, תשל"א, עמ' 5–7, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, שתי "רשויות" לפסח, טורי ישורון ל"ו, תשל"ג, עמ' 8, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, החוקר ואיש הספר (לזכרו של נפתלי בן מנחם), טורי ישורון מ"ב, תשל"ה, עמ' 22–24, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, סליחה לתענית, טורי ישורון מ"ג, תשל"ה, עמ' 9–10, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, פיוט לט"ו בשבט, טורי ישורון מ"ד, תשל"ה, עמ' 16–17, באתר היברובוקס.
- א. מ. הברמן, שבעתא לשבועות, טורי ישורון מ"ו, תשל"ה, עמ' 16–17, באתר היברובוקס.
ערכים אנציקלופדיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Abraham Meir Habermann, Azharot, Azharah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Bak, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Berlin, Hebrew Printing in Berlin, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Bibliography, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Ganso, Joseph, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Genizah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Jerusalem, In Judaism (In the Liturgy), Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Kalila and Dimna, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Kerovah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Kinah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Ma'aravot, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Poetry, Medieval Hebrew Secular Poetry (Italy, France and Germany, England) Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann (Angel Sáenz-Badillos, 2nd ed.), Sahula, Isaac ben Solomon Abi, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann (Chava Weissler, 2nd ed.), Teḥinnah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
- Abraham Meir Habermann, Teki'ata, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גנזים - אגודת הסופרים העברים בישראל, חוברת 100. ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, "שאלון אישי", עמוד 102
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם מאיר הברמן", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ח' (1957), עמ' 3051; ראו גם יעקב קבקוב, אברהם מאיר הברמן (לרגל מלאות שלושים לפטירתו), הדואר, י"א בשבט, תשמ"א (להלן: "קבקוב"), עמ' 151.
- ^ קבקוב, עמ' 152.
- ^ המדפיסים בני שונצינו, תולדותיהם ורשימת ספריהם, וינה, תרצ"ג.
- ^ ראו ספריו על המדפיסים דניאל בומבירגי (יצא לאור בשנת תשל"ח-1978); קורנילייו אדיל קינג ובנו דניאל (יצא לאור בשנת תש"ם-1980); וזואן די גארה (יצא לאור לאחר מותו, בשנת תשמ"ב-1982). את הספר השלים וערך יצחק יודלוב.
- ^ את מרבית מחקריו על הדפוס העברי קיבץ בספרו פרקים בתולדות המדפיסים העברים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ח-1978; ראו גם ג. קרסל, א.מ. הברמן ז"ל חוקרם של מדפיסים, הדואר, י"א בשבט, תשמ"א, עמ' 156.
- ^ קבקוב, עמ' 151.
- ^ רשימה של פרסומיו, עד לשנת 1977, פורסמה על ידי יונה דוד בקובץ מחקרים שנערך לכבודו, שי להימן: מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים, מוגשים לא"מ הברמן (הימן הירושלמי) במלאת לו שבעים וחמש שנה. התקין וערך צבי מלאכי בהשתתפות יונה דוד. ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז–1977; רשימה מעודכנת פורסמה על ידי ניתאי שנאן, בקובץ שיצא לזכרו בשנת תשע"א–2010, תלמוד מאיר (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל), בעריכת אביגדור שנאן.
- ^ שביבי ירושלים, בהוצאת ההסתדרות הציונית, 1956.
- ^ ממחברות הימן הירושלמי. פורסמה בספרו האחרון מפרי העט והעת, ירושלים, תשמ"א, עמ' 272-282.
- ^ ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א'
- ^ ראו א"מ הברמן, מפרי העט והעת, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשמ"א, אחרית הדבר.
- ^ ביקורת: דוד דוידוביץ, תווי-ספר יהודיים, דבר, 7 ביולי 1972.
- אנשי העלייה החמישית
- ביבליוגרפים ישראלים
- חוקרי גניזת קהיר
- חוקרי יהדות ישראלים
- חוקרי שירת ימי הביניים
- חוקרי תפילה ופיוט
- יהודים גליציאנים
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- משוררים ישראלים
- סגל אוניברסיטת תל אביב: ספרות
- סופרים ישראלים הידועים בשם עט
- סופרים פולנים הידועים בשם עט
- ספרנים ומידענים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1901
- ישראלים שנפטרו ב-1980