צום גדליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
►► תשרי ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904

צוֹם גְּדַלְיָה (או צוֹם גְּדַלְיָהוּ) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת, הצום נדחה ליום המחרת). צום גדליה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון.

תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס, ומותו סימל את סופו המוחלט של היישוב היהודי בתקופת בית ראשון[1].

הופעת הצום במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה[2], שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).

בתלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה, נאמר: "צום השביעי, זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו."[4]

מותו של גדליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה[5].

כפי שמתואר בספר ירמיה[6], גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.

ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה, עד ימי שיבת ציון.

מועד רצח גדליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.

התפוררות העיר ירושלים תחת שלטון הבבלים. נירנברג, 1493
  • ג' תשרי:
  • א' תשרי:
    • אבן עזרא[10]: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
    • הרד"ק[11]: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
    • רבי יוסף קארו מביא בבית יוסף[12] בשם רבינו ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה.

הלכות הצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.
  • בקהילות הספרדים, יש סליחות של תענית אחרי חזרת הש"ץ של שחרית; אצל האשכנזים, אומרים סליחות רגילות של עשרת ימי תשובה (קודם תפילת שחרית) הכוללים כמה פיוטים הדנים בענייני צום גדליה. מנהג חסידי חב"ד לומר סליחות בתוך סדר תחנון לאחר נפילת אפיים, כבשאר תעניות ציבור. כמו כן מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו" (התימנים וקצת ספרדים בכל התפילות, רוב הספרדים ואיטלקים בשחרית ומנחה, והאשכנזים בתפילת מנחה בלבד). קוראים בתורה את "ויחל משה" שחרית ומנחה. לאחר קריאת התורה במנחה נהגו בני אשכנז לקרוא במנחה את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שלא נהגו להפטיר[13], וישנם קהילות שנהגו להפטיר 'דרשו ה' בהמצאו'.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, ספר ירמיהו, פרק מ'-פרק מ"א
  2. ^ ספר זכריה, פרק ז', פסוק ה' ופרק ח', פסוק י"ט
  3. ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יח:
  5. ^ ספר ירמיהו, פרק מ', פסוק ו'
  6. ^ ספר ירמיה, פרק מ"א, ובקיצור רב יותר בספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב-כ"ו
  7. ^ תוספתא למסכת סוכה פרק ו, הלכה י
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד ב'
  9. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ב'
  10. ^ בפירושו לספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ח
  11. ^ בפירושו לספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק א'
  12. ^ בית יוסף על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקמ"ט
  13. ^ > סעיף כ"ג
  14. ^ באותן קהילות ספרדיות, מפטירין ברוב התעניות ב'שובה ישראל' (ספר הושע, פרק י"ד, פסוק ב'), אבל בצום גדליה מפטירים 'דרשו', כנראה משום שבשבת הסמוכה לצום גדליה (שבת שובה) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.