תחנת מוסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת מוסון (בסיס באנטארקטיקה)
Mawson Station
מדינה / טריטוריה אוסטרליה
תאריך ייסוד 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 15 מטרים
קואורדינטות 67°36′09″S 62°52′25″E / 67.60258°S 62.8736°E / -67.60258; 62.8736 
אזור זמן Antarctica/Mawson
http://www.aad.gov.au/default.asp?casid=6909
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחנת מוסון מצילום אווירי
מטוסי אוסטר מצוידים במגלשיים ומזחלות על הקרח ליד תחנת מוסון 1955

תחנת מוסון, (באנגלית: Mawson Station) הנקראת בדרך כלל מוסון, היא אחת משלושה בסיסים קבועים ומוצבי מחקר באנטארקטיקה המנוהלים על ידי החטיבה האנטארקטית האוסטרלית (אנ')(AAD). מוסון שוכנת במפרץ הולם באדמת מק. רוברטסון, מזרח אנטארקטיקה בטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית, טריטוריה שנתבעה על ידי אוסטרליה. מוסון, שהוקמה בשנת 1954, היא התחנה האנטארקטית הוותיקה ביותר של אוסטרליה וזו המאוכלסת זמן רב ביותר ברציפות מדרום לחוג האנטארקטי. [1]היא מאכלסת כ-20 עובדים במהלך החורף ועד 53 בקיץ.

מוסון נקראת על שמו של חוקר אנטארקטיקה האוסטרלי סר דאגלס מוסון.[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת מוסון היא בסיס לתוכניות מחקר מדעי הכוללות גלאי קרניים קוסמיות תת-קרקעיות, מחקרים מטאורולוגיים שונים ארוכי טווח ומחקרים גיאומגנטיים, כמו גם מחקרים מתמשכים בשימור ביולוגי, בפרט של הפינגווין אוסטר רוקרי, ואזור רבייה לפינגווינים קיסרים ולפינגווין אדלי.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946, שר החוץ האוסטרלי הביע את תמיכתו בהצעה של דאגלס מוסון להקמת בסיס אוסטרלי קבוע באנטארקטיקה. עברו עוד שבע שנים עד שניתן היה לשכור את הספינה המתאימה להקמת מתקנים ביבשת הדרומית.

אתר התחנה נבחר בשנת 1953 על ידי פיליפ לאו, המנהל הראשון של ה-AAD, שצייר צילומי אוויר שצולמו במהלך מבצע קפיצה לגובה (OpHjp) של ארצות הברית בשנים 1946–1947 וזאת כדי לבחור את האתר לנמל הטבעי הגדול שלו. התחנה נבנתה במהלך שנת 1954. חלק מהבקתות הקטנות הטרומיות ששימשו בשנים הראשונות נותרו בתחנה, אך אלו מואפלות על ידי מבנים מודולריים גדולים עם מסגרת פלדה המתוארכת לתוכנית בנייה מחדש גדולה שהחלה בסוף שנות ה-70.

ב-1959, המתקנים בתחנת מוסון התרחבו באופן משמעותי. הצוות באותה תקופה כלל 6 מדענים, 4 טכנאים, 2 טייסים, 2 תצפיות מזג אוויר ו-10 אחרים. דיסציפלינות מדעיות המיוצגות כללו קרטוגרפיה, גאולוגיה וגאומגנטיות, גליציולוגיה, סייסמולוגיה, פיזיקה יונוספירה זוהר הקוטב, מטאורולוגיה ופיזיולוגיה.[4]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת מוסון ממוקמת במפרץ הולם באדמת מק. רוברטסון, מזרח אנטארקטיקה, שצוינה בינואר 1930 על ידי סר דאגלס מוסון במהלך ההפלגה הראשונה של מסע המחקר הבריטי לאוסטרקטיקה של אוסטרליה וניו זילנד (BANZARE), על סיפון דיסקברי. היא ממוקמת באזור שמוסון הכריז עליו כשטח בריטי במספר הזדמנויות בשנים 1930 ו-1931 (כולל באיפרוקלמיישן, סקלין מונולית וקייפ ברוס), ולאחר מכן הפך לטריטוריה אנטארקטית אוסטרלית.

כמה מאפיינים גאוגרפיים בולטים באזור כוללים את הרי פראמנס, המהווים את הרקע הדרמטי לתחנת מוסון. הרי פראמנס נקראו בשנות ה-30 על ידי מגלי ארצות נורווגיים במימון בעל הספינה ואיל ציד הלווייתנים לארס כריסטנסן.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת מוסון חווה אקלים קוטבי:


אקלים בתחנת מוסון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 10.6 8.0 4.0 0.0 0.4 0.7 5.0 6.7 −0.6 0.6 6.1 9.3 10.6
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 2.5 −1.4 −7.2 −11.8 −13.5 −13.5 −15.0 −15.5 −14.2 −9.9 −2.6 2.0 -8.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) −2.7 −7.3 −13.3 −17.4 −19.3 −19.6 −21.0 −21.7 −20.5 −16.4 −8.8 −3.3 -14.3
שיא טמפרטורה מזערית (C°) −10.0 −17.3 −26.3 −33.3 −34.5 −34.0 −36.0 −35.9 −35.8 −29.0 −20.0 −11.7 -36.0

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, האסטרונאוט ואיש האקדמיה ג'יי סי באקי ערך מחקר באמצעות מציאות מדומה בתחנת מוסון של חטיבת אנטארקטיקה האוסטרלית, שבו הנסיינים השתמשו באוזניות VR כדי לצפות בסצנות חוף אוסטרליות, סצנות טבע אירופאיות וסצנות טבע בצפון אמריקה של יערות וסביבות עירוניות, שהיו שונות מהבידוד של הלובן והשקט של אנטארקטיקה. המחקר יספק טכניקות פסיכולוגיות לתמוך בטיסות חלל ארוכות, כמו אסטרונאוטים היוצאים למאדים.[5]

לוגיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסון ממוקמת 5,475 ק"מ מהובארט, מרכז האספקה העיקרי של ה-AAD לפעולות אנטארקטיקה, ו 5,201 ק"מ מפרימנטל.[6]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשתית של מוסון כוללת תחנת אנטנת לוויין ANARESAT Earth לתקשורת.[7]

אנרגיית רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסון היא התחנה האנטארקטית היחידה שמשתמשת בטורבינות רוח שנועדה לנצל את הרוחות הקטבטיות העזות. שתי טורבינות רוח של 300 קילוואט כל אחת הותקנו בשנת 2003, אך אחת נהרסה בשנת 2017.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bowden, Tim. The Silence Calling – Australians in Antarctica, 1947–97. Allen & Unwin.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת מוסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mawson station: a brief history – Australian Antarctic Program, www.antarctica.gov.au, ‏2018-08-08 (באנגלית)
  2. ^ Australian Philatelic Bulletin, Vol.
  3. ^ "Mawson science". Australian Antarctic Division. 21 באוגוסט 2006. נבדק ב-8 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "International Antarctic Analysis Centre". The Polar Record. 9 (62): 4765–87. 1959. doi:10.1017/S0032247400066651.
  5. ^ Virtual reality beaches in Antarctica beating isolation and helping future astronauts, Carla Howarth, ABC News Online, 2018-10-10
  6. ^ Stations Australian Antarctic Division.
  7. ^ Yates, Peter (1 במרץ 2006). "Wired for sound…and email…and video" (PDF). Australian Antarctic Magazine. Australian Antarctic Division (10): 10. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 באוגוסט 2019. נבדק ב-26 באפריל 2017. The first satellite earth-station, which includes a 7.3 m dish antenna, was installed and commissioned at Davis in March 1987. Mawson was commissioned in January 1988, Casey in March 1988, and Macquarie Island in December 1988. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Wind power, Australian Antarctic Division.