לארי אברמסון
לארי אברמסון (2005) | |
לידה |
23 בינואר 1954 (בן 70) דרבן, דרום אפריקה |
---|---|
לאום | ישראלי |
תחום יצירה | ציור |
יצירות ידועות | קין והבל |
פרסים והוקרה | פרס שר החינוך והתרבות, פרס קרן מנדל ואווה פונדיק לאמנות ישראלית, פרס סנדברג |
לארי אברמסון (נולד ב-23 בינואר 1954) הוא צייר ופעיל שלום ישראלי, יליד דרום אפריקה. שימש כראש בית הספר לאמנות בשנקר בין השנים 2013 ל-2016. יצירותיו, החל משנות השמונים של המאה ה-20, עושות שימוש באלמנטים ארס פואטים כחלק מביקורת החברה הישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמסון נולד בשנת 1954 בדרום אפריקה, ובשנת 1961 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בירושלים. למד בליד"ה, התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים. שם גם פגש את מי שלימים הפכה לבת זוגו, הסופרת שלומית אברמסון. בשנת 1970 היה אחד מן החותמים על "מכתב השמיניסטים". בשנת 1973 למד אברמסון אמנות בבית הספר לאמנות בצ'לסי שבלונדון. עם שובו ארצה הצטרף כדפס וכאוצר תערוכות בסדנת ההדפס ירושלים, שם עבד ופעל בין השנים 1975–1986.
את תערוכת היחיד הראשונה שלו הציג בשנת 1975. עבודותיו במהלך שנות השמונים של המאה ה-20 עסקו במבחר סמלים של האמנות המודרניסטית האירופית, ובראשם "הריבוע השחור" של קזימיר מלביץ', דרכם יצר מצבים דינמיים המשלבים בין הפשטה לסגנון ציור פיגורטיבי.
בין השנים 1993–1994 יצר אברמסון את סדרת העבודות "צובה", שהוצגה בגלריית "הקיבוץ". הסדרה כללה 38 ציורי נוף (שמן על בד), 38 הטבעות על ניירות עיתון של ציורי הנוף, וכן ציורי טבע דומם על פי דגימות צמחייה שנלקחו מן האתר.
סדרת עבודות זו מתייחסת לחורבות הכפר סובא הסמוכות לקיבוץ צובה, אתר אותו צייר עשר שנים קודם לכן הצייר יוסף זריצקי (תחת השם "צובא"). בעוד שזריצקי התעלם מנוף החורבות הערביות המצויות במקום והשטיח בכך את המרחב, הרי שאברמסון צייר את הנוף באופן ריאליסטי, כשהוא כולל את חורבות הכפר הערבי, ובכך מבקר למעשה את נקודת המבט הישראלית המבקשת למחוק את הנוכחות הערבית מהציור.
בשנת 1984 הצטרף אברמסון לצוות המורים במחלקה לאמנות בבצלאל. בשנת 1992 התמנה לראש המחלקה לאמנות וכראש תוכנית בצלאל לאמנים צעירים (תואר שני).
בין השנים 2002–2003, הוזמן לשמש כמרצה אורח בבית הספר הגבוה לאמנות בסן פרנסיסקו, כשבמקביל החל להקים מחלקה לאמנות בבית הספר הגבוה לעיצוב שנקר.
במאי 2002 פרסם אברמסון בכתב העת "סטודיו" מאמר שכותרתו "כולנו פליקס נוסבאום", ובו העלה את הבעייתיות של יצירת ציור היסטורי בעידן שלאחר השואה. בשנת 2004 הציג אברמסון תערוכת עבודות בשם "ערימות", שכללה רישומי פחם של ערימות פסולת בניין, שהתייחסו אל הנושא של תיאורי חורבות באמנות ואל דמותו של הצייר היהודי-גרמני פליקס נוסבאום. סדרה זו שהוצגה במוזיאון פליקס נוסבאום באוסנבריק, גרמניה ומשכן לאמנות על שם חיים אתר.
בשנת 2007 וב-2012 הציג אברמסון תערוכות ציורים ב"גלריה גורדון" בתל אביב.
הציג מאז סוף שנות ה-70 בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בישראל ובעולם. תערוכתו "tsooba" (גלריה הקיבוץ, תל אביב, 1995) הפכה למוקד בדיון על האידאולוגיה של הנוף הישראלי וייצוגיו, ותערוכתו "מיני ישראל" (מוזיאון ישראל, 2006, בהשתתפותם של 45 אמנים) הציעה מודל אוטופי אלטרנטיבי של המרחב הישראלי. ב-25 השנים האחרונות השתתף בתערוכות ובפרויקטים רבים למען דו-קיום שוויוני בין ישראלים לפלסטינים. היה ממייסדי "אמנים ללא חומות", קבוצה משותפת של אמנים ישראלים ופלסטינים נגד הכיבוש.
ב-2019 התפטר מחברותו במועצה להשכלה גבוהה במחאה על הרחבת סמכויותיה לשטחים הכבושים. את התפטרותו נימק בכך ש"לפני כשנה החליטה הכנסת להרחיב את סמכויות המל"ג אל מוסדות שאינם בגבולות מדינת ישראל ומיועדים ליהודים בלבד. זוהי חקיקת אפרטהייד, שמחילה עקרונות גזעניים על מערכת ההשכלה הגבוהה. אני לא יכול לשרת בגוף שמקור הסמכות שלו הוא חוק גזעני."[1]
תערוכה מקיפה של ציוריו הוצגה במוזיאון תל אביב ב-2010.[2]
עד שנת 2011 התגורר ויצר בירושלים, לאחר מכן עבר לתל אביב. אברמסון הוא אב לשלושה.
ב-2022 זכה בפרס סנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל.[3] מנימוקי השופטים להענקת הפרס: "יצירתו הענפה שואלת שאלות יסוד על הרלוונטיות של מעשה הציור בימינו. למעלה מארבעה עשורים שוקד אברמסון על ניסוח של שפת ציור מובחנת ובאמצעותה הוא מציף שאלות אמנותיות, חברתיות ופוליטיות".[3]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
נבו, 1984
אקריליק על בד
אוסף פרטי -
הבל, 1989-1990
אוסף מוזיאון ישראל
B94.0029 -
שובו של הריבוע השחור IV, 1990
אוסף מוזיאון ישראל
B92.1558 -
קורות 23, 1992
אוסף מוזיאון ישראל
B94.0723 -
מתוך tsoba (צובה), 1993-1994
צבעי-שמן על בד
אוסף פרטי, תל אביב -
מתוך tsoba (צובה), 1993-1994
שמן על נייר עיתון
אוסף פרטי, תל אביב -
נוף ישראלי (עם גוטמן, טפלר, איזנשר, שטיינהרדט, סימון ושור), 2008
תצריב, שעווה רכה ואקווטינטה
סדנת ההדפס ירושלים -
ישראל-פלסטין I, 2010
שמן על בד -
קיר עבודות בתערוכה "1967" בגלריה גורדון, 6.12
-
עבודת נייר מהסדרה "1967", גלריה גורדון, 6.12
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1973-74 בית הספר צ'לסי לאמנות, לונדון
- 1973 שנת יסוד, בית הספר צ'לסי לאמנות, לונדון
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984-2002 בצלאל, ירושלים
- 1992-1999 ראש המחלקה לאמנות וראש התוכנית לאמנים צעירים (תואר שני באמנות), בצלאל, ירושלים
- 2003, 2000 מרצה אורח במכון לאמנות, סן פרנסיסקו
- 2002-2013 פרופסור לאמנות בבית-הספר לאמנות רב-תחומית, שנקר, רמת גן
- 2013-2016 - ראש בית הספר לאמנות רב-תחומית, שנקר, רמת גן
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1979 - פרס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1988 - פרס יצירה, קרן תרבות אמריקה-ישראל
- 1991 - פרס ז'אק וגניה אוחנה לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 1993 - פרס שרת לתרבות ואמנות, שר המדע, התרבות והספורט, ישראל
- 1998 - פרס שר החינוך והתרבות, משרד התרבות והחינוך, ישראל
- 2007 - פרס קרן מנדל ואווה פונדיק לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב
- 2022 - פרס סנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברמסון, לארי, "כולנו פליקס נוסבאום", סטודיו, מס' 133, מאי-יוני 2002.
- תמיר, טלי, לארי אברמסון: tsooba, הקיבוץ גלריה לאמנות, תל אביב.
- בר אור, גליה, לארי אברמסון: הערימה 2004-2002, המשכן לאמנות על שם חיים אתר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לארי אברמסון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- לארי אברמסון, דף שער בספרייה הלאומית
- לארי אברמסון בסדנת ההדפס ירושלים
- מידע לאספנים אודות לארי אברמסון, באתר עסקי אמנות
- לארי אברמסון בארופיאנה
- לארי אברמסון על אמנות, חברה ומה שביניהם. וידאו מתוך האתר art-in-process.com
- דנה גילרמן, גבריאל כהן מנצח את מוחמד עלי, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2006
- חושבים בקטן - יונתן אמיר מראיין את לארי אברמסון.
- הציור קודם לתאוריה (ומכונן אותה) - בועז לוין על עבודתו של לארי אברמסון בכתב העת המקוון ערב רב.
- סמדר שפי, לארי אברמסון: בין ריבוע שחור להר נבו, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
- עוזי צור, עוצם עין אחת, נער-מדף-צמח-ירח, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2010
- דניאל שוורץ: איך צריך ללמד אמנות? - שיחה עם לארי אברמסון, אתר מוזיאון ישראל, אוקטובר 2012
- שני ליטמן, ראש המחלקה לאמנות בשנקר שהתפטר לאחר הצנזור: "שיקוץ בהיכל האמנות", באתר הארץ, 18 ביולי 2016
- שני ליטמן, לאחר צנזור הציור בשנקר: מנהל מחלקת האמנות, לארי אברמסון, הגיש את התפטרותו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
- בצלאל, עבודותיו של לארי אברמסון בבצלאל קטלוג, בצלאל קטלוג
- חגי אולריך, יחסים פנימיים, מגזין תוהו, 22 בדצמבר 2016
- נמרוד מתן, "הצייר הוא מרגל": האמן לארי אברמסון נמנע מהכרעה בשאלות עקרוניות, באתר הארץ, 2 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אור קשתי, משרדו של דרעי מימן יותר מ–200 אירועים בהפרדה בשלוש שנים, באתר הארץ, 15 בפברואר 2019
- ^ לארי אברמסון: עבודות 1975 – 2010
- ^ 1 2 רעות ברנע, הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנת 2022, באתר מגזין פורטפוליו, 2022-12-21
- ^ טלי תמיר, תערוכה - קץ הרומאנטיקה - לארי אברמסון, ציורים; מוזיאון ישראל, כל העיר, 14 באפריל 1989
- ^ עוזי צור, עוצם עין אחת | דמות, צורה, נוסחה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2019