תנין ג'ונסטון

תנין ג'ונסטון
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	תנינאים
משפחה:	תניניים
סוג:	תנין
מין:	תנין ג'ונסטון
שם מדעי
	Crocodylus johnstoni; ‏קרפט, 1873
תחום תפוצה

תנין ג'ונסטון (שם מדעי: Crocodylus johnstoni; מכונה באנגלית: תנין מים מתוקים, Freshwater Crocodile) הוא מין של תנין ממשפחת התניניים. הוא מצוי רק בחלק הצפוני של אוסטרליה באקלים טרופי. הוא חי בסמוך לקרובו לסוג שהוא הזוחל הגדול ביותר בעולם כיום – תנין הים, שהוא טורף קטלני לאדם. תנין ג'ונסטון לא יתקוף אנשים למאכל אך ינשוך לצורך הגנה. תניני ג'ונסטון נקראים באנגלית "תנין מים מתוקים", בהנגדה לתנין הים שנקרא "תנין מים מלוחים".

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנין זה יכול להגיע לאורך של 2.3–3 מטרים (7.5–9.8 רגל) ולשקול עד ל-100 ק"ג. הוא בעל שיניים קטנות ומחודדות והלסתות צרות יחסית לקרובו, תנין הים. הגוף חום-אפור ובעל לוחות עצם לאורך הגוף. הרגליים קצרות אך בעלי יכולת לרוץ מהר למרחקים קצרים - בניגוד לשאר הזוחלים האיטיים על פני היבשה. הוא יכול לשחות במים מתוקים ואף מלוחים, אם כי לא כמו קרובו המסוגל לחיות גם באוקיינוס הפתוח. לעיתים תניני ים גדולים יטרפו תניני ג'ונסטון חלשים או איטיים, אך זה קורה לעיתים נדירות. בשבי חי תנין ג'ונסטון בשם "מיסטר פרשי" אשר נולד ב-1870 בגן חיות אוסטרלי ומת ב-2010, בגיל 140 שנה.^[2]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנין אורב לטרף בגדת הנהר או הביצה ומחכה שהוא יתקרב לשתות. אז התנין מזנק עליו ומושך אותו למים עד שיטבע. כמו כן הוא רודף להקות דגים למים הרדודים. הוא טורף חרקים, דגים, דו-חיים, זוחלים שונים לרבות תנינים קטנים, עופות מים ויונקים שונים עד גודל של וולבי וגם יתקוף עטלפים המנמיכים עוף כדי לשתות, לרוב בעונה היבשה שבה המזון והמים יקרי ערך. עם זאת, מאחר שמדובר בתנין קטן למדי עיקר תזונתו הם פרוקי-רגליים כגון סרטנים ודגים או דו-חיים. תנין זה עלול לתקוף אנשים מתקרבים אך איננו מהווה סכנה יומיומית כמו תנינים אחרים ולא ידוע על תנין שטרף אדם, אם כי לסתותיו החזקות עשויות לגרום נזק גדול.

התנינים חיים באזורי אגמים, נהרות, מישורי הצפה ואזורי ביצות ואף באזורים יבשים-למחצה ואף בנהרות מדבריים. הם נפוצים ביותר בפארק הלאומי קקדו ובפארק לאומי ניטמילוק (אנ'), בו הם נמצאים על אזורים סלעיים וקשים ומוגנים מתניני הים.

תניני ג'ונסטון מתרבים בעונה היבשה והטלת הביצים מתרחשת בדרך כלל בחודשים אוגוסט-ספטמבר. מספר הביצים בתטולה נע בין 7 ל-21 והמסה הכוללת הממוצעת של תטולה היא כ-900 גרם ותלויה בגודל הנקבה. הנקבה מטילה את הביצים בקן שחפרה כבור בתוך האדמה, בדרך כלל קרוב למקור מים.

תניני ג'ונסטון הם לא טריטוריאליים כמו תנין הים ובעונה היבשה ניתן לראות התכנסויות גדולות שלהם במקווי המים הקבועים שנותרו. גם הנקבות לעיתים קרובות חופרות את קיניהן בצפיפות גדולה (מרחקים של מטרים ספורים בין הקינים). עם זאת, כאשר הצפיפות גדלה מאוד יש מאבקים בין התנינים על המקומות הטובים ביותר. מאבקים אלה מתבטאים בעיקר בתצוגות איום ונשיכות בזנב היריב.