תנין גמדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תנינון" מפנה לכאן. לערך העוסק בסוג של דג, ראו תנינון (דג).
קריאת טבלת מיוןתנין גמדי מצוי
Stumpfkrokodil (Ostaeolaemus tetraspis).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: תניניים
סוג: תנין גמדי
מין: תנין גמדי מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Osteolaemus tetraspis
קופ, 1861
תחום תפוצה
אזורי התפוצה של התנין הגמדי ביבשת אפריקה
אזורי התפוצה של התנין הגמדי ביבשת אפריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תנין גמדי או תנינון (שם מדעי: Osteolaemus), הוא סוג במשפחת התניניים, הכולל מין יחיד: תנין גמדי מצוי (Osteolaemus tetraspis).

התנין הגמדי הוא אחד מששת מיני התנינים החיים באפריקה והתנין הקטן ביותר מכל בני משפחתו. התנין הגמדי אינו מין ידוע למדי לעומת שאר מיני התנינים, ולכן חלק מן הידע עליו לקוח מן הידע הקיים על מיני התנינים הדומים להם. התנין הגמדי לא נמצא ברמת שימור גבוהה, והוא ניצוד בשביל בשרו ועורו, אך לא ברמה מסחרית. על פי הערכות, קיימים בטבע בין 25,000 ל-50,000 תנינים גמדיים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנין הגמדי חי בביצות טרופיות באקלים סאב-סהרה במערב אפריקה ומערב מרכז אפריקה. תחום תפוצתו משתרע מן סנגל במערב עד לרפובליקה המרכז אפריקאית במזרח. בנוסף גבולה הדרומי של תפוצתו נמצא מדינת אנגולה. תת המין "O. t. tetraspis" חי בעיקר באזור המערבי של תפוצת התנין הגמדי, ואילו תת-המין "O. t. osborni" חי באזור המזרחי, באזור יערות הגשם של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנין הגמדי מגיע לאורך של מטר וחצי. הגודל המרבי אליו יכול להגיע התנין הגמדי הוא 1.9 מטרים (6.2 רגל). משקלו הממוצע הוא 18–32 ק"ג. הזכרים לרוב גדולים מן הנקבות. משקלן המרבי של הנקבות הוא 40 ק"ג ושל הזכרים כ-80 ק"ג.

גבו של תנין גמדי בוגר הוא שחור וצידי גופו צהובים. בטנו חומה בהירה, וראשו מעוטר בדוגמאות שונות בצבע צהוב. לתנין זה צוואר, גב וזנב עבים וקשים במיוחד.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנין הגמדי איטי. הוא יצור לילי. בדומה לתנינים אחרים, הוא ניזון מיונקים, מחסרי חוליות, מדו-חיים ומעופות. תת-המין של נהר הקונגו ניזון בתקופה הגשומה בעיקר מדגים, בעוד בתקופה היבשה הוא מסתמך גם כן על יונקים, חסרי חוליות, דו-חיים ועופות. במשך היום התנין נמצא בתוך מאורה שחפר מתחת לשורשי עץ בסמוך למקור המים שבו הוא שוכן ובו הוא נח במשך היום. למאורה של התנין יכולות להיות מספר כניסות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבות התנין הגמדי בונות את הקן שישמש למקום האחסנה לביציהן בקרבת תחילת עונת הרבייה. עונת הרבייה מתחילה עם העונה הגשומה בחודשים מאי ויולי. הקן נמצא קרוב למים, והוא בנוי מערימה לחה של עלים, מאדמה ומענפים שהנקבה אספה. בכל תטולה מגיע מספר הביצים בערך ל-10, אולם הוא יכול להגיע גם ל-20. לאחר כ-85–105 ימים אחרי ההטלה בוקעות הביצים, ומהן יוצאים צאצאי התנין הגמדי באורך של כ-28 סנטימטרים. לאחר הבקיעה הנקבה שומרת על הקן ומשגיחה על צאצאיה פן יטרפו בידי תנינים או טורפים אחרים.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיון התנין הגמדי:

בעקבות מחקרים שמתנהלים כיום, ייתכן שתת-מינים אלו יופרדו בעתיד ל-3 מינים עצמאיים.

תניני המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון נתגלתה בגבון אוכלוסייה של תנין גמדי החיה בתוך מערות. עיקר תזונתם הוא עטלפים וצרצרים החיים במערות באלפיהם. בשל ריכוז השתנן הגבוה במימי המערות (כתוצאה משתן העטלפים) צבעם של תנינים אלו הוא כתום.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תנין גמדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]