תרסיס פלפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדגמת השימוש בתרסיס פלפל
תרסיסי פלפל מסחריים תוצרת גרמניה
אדם שנפגע מתרסיס פלפל רוחץ את פניו.

תרסיס פלפל (אנגלית: Pepper spray) הוא תרסיס המכיל קפסאיצין, החומר הפעיל בפלפל חריף; התזתו על פני אדם גורמת לגירוי עז בעיניים עד למצב של דימוע מיידי, קוצר נשימה, גודש באף, שיעול, ודלקת. השפעות אלה נמשכות כחצי שעה לאחר התזה בודדת אך תופעות הלוואי הקלות יותר, עלולות להימשך גם שעות. חולים במחלות דרכי הנשימה או אחרות, כגון קצרת, עלולים גם למות כתוצאה משאיפת הגז. תרסיס פלפל משמש כאמצעי להגנה עצמית בתור גז מדמיע, וגרסאות חריפות שלו משמשות לניטרול התפרעויות ושליטה בקהל על ידי כוחות ביטחון. מכל התרסיס הוא קטן ונייד, בדרך כלל, כדי שיוכל להיות בשימוש כאמצעי הגנה עצמית שניתן להסתירו בתיק יד. קיימות גם גרסאות מסחריות של מכל תרסיס פלפל קטן, שניתן לשגרו מרובה, שמיועד לשיגור מטעני צבע ("פיינטבול").

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפסיאצין מופק מפלפלים באמצעות מיצוי מהצמח לאחר כתישה בממס אורגני דוגמת אתנול. לאחר שהממס מתאדה נשאר השרף שמורחף במים בעזרת חומר פעיל שטח כפרופילן גליקול. האמולסיה נארזת במיכלי לחץ ליצירת התרסיס. תכולת הקפסאיצין בתרסיס צריכה להיות 1% לפחות על פי התקן האמריקני.

חומרים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה סינתטית של קפסציאין, pelargonic acid vanillylamide, נמצאת בשימוש בתרסיסי פלפל בבריטניה. גרסה סינתטית הדומה בהשפעותיה לתרסיס פלפל, pelargonic acid morpholide, נמצאת בשימוש נרחב ברוסיה. בשני המקרים המוצרים נמכרים למטרות דומות ומתאפיינים בתגובה דומה בהתזה על פני אדם.

השפעת התרסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזת תרסיס פלפל על פני אדם מעוררת דלקת, גורמת לדימוע מיידי של העיניים, קשיי נשימה, גודש באף ושיעול. השפעת התזה בודדת יכולה לגרום להשפעות אלו למשך 30-45 דקות, ולהשפעות לוואי קלות יותר למשך שעות לאחר מכן. לחולי קצרת התגובה מהתזת תרסיס פלפל עלולה להיות קטלנית. שטיפת פני המותקף במים לא תקל על הצריבה. בבדיקה קלינית בה נבדקו ארבעה סוגי שטיפות (מים, חלב, סותר-חומצה, ג'ל לידוקאין ושמפו תינוקות) נמצא כי אף אחד מפתרונות אלו לא הקל על הצריבה, וזו פגה כעבור אותו פרק זמן. פרמדיקים המובילים חולים שהותקפו בתרסיס פלפל, משתמשים לעתים בשמפו תינוקות, וטוענים כי הדבר מועיל במידת מה. הקפסאיצין הגורם להפעלה של קצות תאי עצב תחושתיים ולדלדול תכולת הנוירו-פפטידים בהם, התוצאה היא כאב עז ותגובה דלקתית המתבטאת בהגברת זרימת הדם ללחמית והתנפחות של תאי אפיתל בקרנית. נגרם נזק לתאי אפיתל בעין שנרפא לאחר כיום. בשבוע שלאחר הפגיעה נצפתה ירידה ברגישות העין לגרוי מכני, הרגישות הכימית עולה ביום שלאחר הפגיעה ואחרי שבוע יורדת מתחת לנורמלי.[1]. מחקר שבחן כ-3,600 מקרים בהם הופעל תרסיס פלפל על אסירים העלה ששיעור הפגיעות החמורות (המצריכות טיפול רפואי) היה 6.8% מהנפגעים כשרוב הפגיעות החמורות היו בעיניים ( כ 54%) או בדרכי הנשימה (32%)[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרסיס פלפל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Minna Vesaluoma et al, Effects of Oleoresin Capsicum Pepper Spray on Human Corneal Morphology and Sensitivity, Investigative Ophthalmology & Visual Science, July 2000, Vol. 41, No. 8
  2. ^ Kearney, T; Hiatt, P; Birdsall, E; Smollin, C (Jul–Sep 2014). "Pepper spray injury severity: ten-year case experience of a poison control system.". Prehospital emergency care : official journal of the National Association of EMS Physicians and the National Association of State EMS Directors 18 (3): 381–6