תרצה כהן
| תרצה כהן לבית פרנקל | |
| לידה | 4 ביולי 1925 |
|---|---|
| פטירה | 16 במאי 2013 (בגיל 87) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | פרופסור לגנטיקה של האדם |
| בן זוג | ד"ר יעקב כהן |
תרצה כהן (4 ביולי 1925 - 16 במאי 2013) הייתה רופאה פנימית וגנטיקאית ישראלית, פרופסור לרפואה פנימית וגנטיקה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חלוצת הייעוץ הגנטי בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרצה כהן נולדה במרבורג, גרמניה, לפרופ' אברהם הלוי (אדולף) פרנקל ומלכה (וילהלמינה). ב-1929 הם הגיעו לארץ ישראל לתקופת שבתון של שנתיים, חזרו לגרמניה ועלו לארץ ישראל ב־1933, עם עליית הנאצים לשלטון.
למדה בבית הספר התיכון ״מעלה״ בירושלים. הייתה הנערה הראשונה שנבחנה בבחינת בגרות בתלמוד, שהצריכה בקיאות ב־60 דפי גמרא. לאחר מכן יצאה לשרות לאומי בקבוצת יבנה. החליטה ללמוד רפואה, אבל בהיעדר לימודי רפואה בישראל, והעדר אפשרות לנסוע ללימודים בחו"ל בזמן מלחמת העולם השנייה, למדה ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר מלחמת העולם השנייה למדה רפואה בז'נבה ובבזל, שווייץ. ב־1952 שבה לישראל בתום לימודיה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שרות בן חמש שנים כרופאה פנימית בבית החולים על שם שוויצר בטבריה, חזרה המשפחה לירושלים, וכהן הצטרפה כחוקרת למעבדתה של פרופ' אלישבע גולדשמידט, מחלוצות המחקר הגנטי בישראל.
במסגרת פעילותה האקדמית, ניהלה מחקרים בתחום הגנטיקה של האדם, מאפיינים גנטיים של בני עדות ישראל השונות, יוצאי כורדיסטן, קראים[1], יהודי פרס, מרוקו, קוצ'ין, גאורגיה ובוכרה. בדקה את השפעתם של נישואי קרובים על התבטאותן של מחלות תורשתיות שונות. בין המחלות והמצבים אותם חקרה היו: תלסמיה[2], סוכרת נעורים[3], חרשות[4][5], ועוד[6]. מחקריה פורסמו בלמעלה מ־160 פרסומים, כולל בכתבי־עת רפואיים מובילים וספרים.
ב־1964 פתחה את המחלקה הראשונה לייעוץ גנטי בארץ[7], בבית החולים הדסה בירושלים[8]. שיטות העבודה שפיתחה במרפאה זו אומצו לאחר מכן במרפאות לייעוץ גנטי שנפתחו בבתי חולים נוספים בארץ.
במקביל לעבודתה הקלינית והניהולית המשיכה לערוך מחקרים בגנטיקה של האדם שהקנו לה תארים אקדמאים באוניברסיטה העברית כולל מרצה (1965), מרצה בכיר (1971), פרופ' חבר (1976) ופרופ' מן המניין (1980). לאחר פרישתה הרשמית ב־1990 ועד 2004 (בהיותה בת 79), המשיכה לייעץ, בהתנדבות, במרפאה לייעוץ גנטי ב״הדסה״. פעילותה ההתנדבותית נפסקה כאשר ״התגלה״ שעברה את גיל 70, שהוא הגיל המרבי שבו הותר לרופאי הדסה לקיים פעילות קלינית התנדבותית.
פרופ' כהן התייחסה באופן מכבד ואישי למטופליה. היא סירבה להשתמש במונח 'מקרה', שהיה מקובל באותה תקופה, לציין בני אדם חולים, והשקיעה מאמץ רב בהבנה מכבדת של המטופלים. עם המטופלים הערבים שוחחה בשפתם, ורופאים רבים השתמשו בכישוריה כדי לתקשר עם המטופלים שלהם.
מאבק להשוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 60 קיבלה תרצה כהן הודעה מהנהלת בית החולים הדסה על סיום עבודתה ופרישתה לפנסיה, למרות שגיל הפרישה למנהלי יחידות (גברים) הוא 68. בעקבות ההודעה חברה לפרופ' אילנה רות ברמן ולפרופ' אדית קיי, שקיבלו גם הן הודעות דומות, ושלושתן דרשו מהנהלת בית החולים להשוות את גיל הפרישה שלהן לגיל פרישה של פרופסורים גברים, במעמד מקצועי זהה. לאחר שנתקלו בסירוב נחרץ, גם מארגון "הדסה" העולמית שאליו פנו, גייסו למאבקן את פרופ' עו"ד פרנסס רדאי ואת פרופ' ניצה שפירא ליבאי. רדאי ייצג אותן בבית הדין לעבודה, ולבסוף הגיעו להסכם פשרה עם הנהלת בית החולים בדבר השוואת גיל הפרישה של נשים לגיל הפרישה של גברים (65), וקביעת גיל 68 כגיל פרישה למנהלות יחידות. תביעה זו וההסכם היו פריצת דרך בתחום השוואת גיל הפרישה באוניברסיטאות לנשים וגברים. המהלך הובל בהמשך על ידי רדאי בבג"ץ נעמי נבו, ובעקבותיו נחקק חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987.[9]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1949 נישאה ליעקב כהן, שגם הוא למד רפואה בשווייץ, ולימים שימש אפידמיולוג ראשי במשרד הבריאות[10]. הוא נהרג בתאונת דרכים ב-1972[11]. בנותיה הן יסכה כהן-מנספילד (אנ'), פסיכולוגית חוקרת, נועה ליאל, רופאה קרדיולוגית ואורינה כהן, אמנית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Fried, K., Landau, J., Cohen, T. & Goldschmidt, E., Some polyphormic traits in the Karaite community, הרפואה 75:507-509, 1968
- ↑ Cohen, T., Horowitz, A., Abrahamov, A., & Levene, C. (1966). Hemoglobin H Disease, Alpha-and Beta-Thalassemia Traits in a Family of Kurdish Jews. Israel Journal of Medical Sciences, 2(5), 600-606.
- ↑ Cohen, T. (1972). Trends in frequency of juvenile diabetes mellitus in Israel. Israel journal of medical sciences, 8(6), 844-845.
- ↑ דליה שביט, החרשות התורשתית, דבר, 23 בפברואר, 1984
- ↑ Haya Levi, Lilly Tell, Tirza Cohen, Sensorineural hearing loss in Jewish children born in Jerusalem, International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology 68, 2004-10, עמ' 1245–1250 doi: 10.1016/j.ijporl.2004.04.021
- ↑ Israela Lerer, Michal Sagi, Vardiella Meiner, Tirza Cohen, Deletion of the ANKRD15 gene at 9p24.3 causes parent-of-origin-dependent inheritance of familial cerebral palsy, Human Molecular Genetics 14, 2005-12-15, עמ' 3911–3920 doi: 10.1093/hmg/ddi415
- ↑ שושנה כרמון, עת דודנים הגיעה, לאשה גיליון 2185, 27 בפברואר, 1989
- ↑ Naomi Terlinsky-Ragen, Beyond Tears, toward Answers, Hadassah Magazine, April 19, 1980
- ↑ פרנסס רדאי, Raday, Frances, תיאוריה משפטית, חקיקה והתדיינות פמיניסטיות בישראל: רטרוספקטיבה (2007). 2007, 16, עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם (דפנה ברק ארז עורכת), Hebrew University of Jerusalem Legal Research Paper, 2007
- ↑ פ. יקותיאל, קווים לדמותו של ד"ר יעקב כהן המנוח, בריאות הציבור, כרך 16 מס' 1 לזכר ד"ר יעקב כהן במלאת שנה לפטירתו, אפריל 1973
- ↑ עיתון מעריב, רב ובנו, מדען, שגריר לשעבר ונהג נהרגו בהתנגשות בין משאית ומונית, מעריב, 21 במרץ 1972, עמ' 7
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- רופאות פנימיות ישראליות
- רופאים פנימיים ישראלים
- גנטיקאיות ישראליות
- סגל בית החולים על שם שוויצר
- סגל מרכז רפואי הדסה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- ישראליות ילידות גרמניה
- ישראלים ילידי גרמניה
- נשות העלייה החמישית
- אנשי העלייה החמישית
- ירושלים: רופאים
- בוגרות בית הספר מעלה
- בוגרי בית הספר מעלה
- בוגרות שירות לאומי
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראליות שנולדו ב-1925
- ישראלים שנולדו ב-1925
- ישראליות שנפטרו ב-2013
- ישראלים שנפטרו ב-2013