אברהם הלוי פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם הלוי פרנקל
1891 –‏ 1965
אברהם הלוי פרנקל
אברהם הלוי פרנקל בשנות ה-40
תרומות עיקריות
ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית
נתונים נוספים
ענף מדעי מתמטיקה
נולד 17 בפברואר 1891
נפטר 15 באוקטובר 1965 (בגיל 74)
ארצות מגורים הקיסרות הגרמנית/רפובליקת ויימאר, פלשׂתינה/ישראל
פרסים והנצחה

חתן פרס ישראל לשנת 1956

עטיפת הכרך הראשון בסדרת הספרים מבוא למתמטיקה של פרנקל

אברהם הלוי (אדולף) פרנקל (Adolf Abraham Halevi Fraenkel);‏ 17 בפברואר 1891, מינכן15 באוקטובר 1965, ירושלים) היה מתמטיקאי גרמני-ישראלי נודע, ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית. הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים ורקטור האוניברסיטה; חתן פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים (1956) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; ציוני, פעיל בתנועת "המזרחי", חבר הוועד הלאומי ואספת הנבחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולד ב־17 בפברואר 1891 במינכן שבגרמניה. למד באוניברסיטאות של מינכן, מרבורג, ברלין וברסלאו (החלפת אוניברסיטאות הייתה מקובלת בקרב הסטודנטים בגרמניה באותה עת). בשנת 1914 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת מרבורג, על עבודה בהנחייתו של קורט הנסל. במהלך כל מלחמת העולם הראשונה לחם פרנקל בשורות הצבא הגרמני.

בשנת 1916 החל ללמד באוניברסיטת מרבורג, ובשנת 1922 נתמנה לפרופסור שם. בשנת 1920 נשא לאישה את מלכה ויהלמינה בת משה מאיר מאוריס פרינס. משנת 1920 ואילך היה חבר בחבר הנאמנים של בית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1926 ביקר בארץ ישראל. בשנת 1928 עבר לאוניברסיטת קיל והתמנה בה לפרופסור. באותה שנה התמנה, לאחר התייעצות בכתב עם הרב קוק,[1] גם לפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1929 עלה פרנקל ארצה לאחר שזכה לחופשה בת שנתיים מאוניברסיטת קיל. בין השנים 19321933 קבל חופשה מהאוניברסיטה העברית ושב לקיל. בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון ופיטורי מרצים יהודיים שב ארצה והשתקע בה באופן קבוע. היה הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ורקטור האוניברסיטה בשנים 19381940. הוא המשיך ללמד באוניברסיטה העברית עד לפרישתו לגמלאות ב־1959. לאחר מכן המשיך ללמד באוניברסיטת בר-אילן.

בתחילת דרכו עסק באלגברה וחקר את תורת החוגים. תרומתו העיקרית היא ליסודות תורת הקבוצות, ובשנת 1919 פרסם את ספרו הראשון בתחום זה, Einleitung in die Mengenlehre (מבוא לתורת הקבוצות). בשנים 19221925 הצטרף למאמץ להעניק ביסוס אקסיומטי לתורת הקבוצות, כדי למנוע את הפרדוקסים שפגעו בה. במסגרת פעילותו זו, חידד את מערכת האקסיומות של צרמלו והוסיף לה את אקסיומת ההחלפה. מערכת אקסיומות זו ידועה בשם "אקסיומות צרמלו-פרנקל" או בקיצור ZF, והיא הבסיס לתורת הקבוצות האקסיומטית. פרנקל פרסם ספרים אחדים בתורת הקבוצות, ובהם Abstract Set Theory‏ (1953) ו-Foundations of Set Theory‏ (1958, יחד עם יהושע בר-הלל ועזריאל לוי). פרסם גם מאמרים העוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה, ובהם ביוגרפיה של גאורג קנטור.

פרנקל פעל להנחלת הידע המתמטי לציבור הרחב. הוא היה מיוזמי "המרכז להשכלת העם", היה עורך מדור המתמטיקה באנציקלופדיה העברית וכתב ערכים רבים בתחום זה (למשל, הערכים "גאומטריה" ו"לוח"). בשנות החמישים יצא לאור ספרו "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית, והוא הראשון מסוגו שנכתב בעברית.

פרנקל היה ציוני נלהב. היה חבר בועד הלאומי ופעיל בתנועת "המזרחי". הוא יצא בקריאה עם ד"ר אהרן ברט והרב ישעיהו שפירא לסייע לארגון "אליצור".[2] היה קנאי לשפה העברית, ונהג להעיר על ביטויי לשון צורמים כמו "להתקדם אחורה".[3]

בשנת 1956 הוענק לו פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים. בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא נפטר בירושלים ב-15 באוקטובר 1965. נטמן בהר המנוחות. בשנת 1967 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי Lebenskreise ("במעגלי החיים").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Shaul Katz, "Berlin Roots – Zionist Incarnation: The Ethos of Pure Mathematics and the Beginnings of the Einstein Institute of Mathematics at the Hebrew University of Jerusalem", Science in Context, 2004, pp 199–234

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב קוק כתב לו, בתאריך ל' סיון תרפ"ח: "...אני מסכים על קבלת המשרה בהאוניברסיטה פה... כמה שהן המגרעות בהאוניברסיטה לא תוכל להתעלם מאתנו חובתנו ללחום בעד כיבוש עמדה הגונה בתוכה לטובת היהדות הנאמנה והגדלת השפעתה. וזה לא יהי' באופן אחר כי-אם על ידי הוספת פרופיסורים בעלי יהדות באמת. אקוה שתהי' השפעת כבודו גדולה על הרוח הכללי של האוניברסיטה ... ובתור מופת ישמש בהנהגתו הטובה ודרכי חייו המלאים אמונת אומן לכבוד התורה והמצוה...", הובא באוצרות הראי"ה
  2. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמ' 246.
  3. ^ נועם אורדן, אתה יקה או פרופסור, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2005; זאב גלילי, כאשר קר בחוץ, 18 ביוני 2004.