תתמ"ד

תתמ"ד (ראשי תיבות: תלמוד תורה ממלכתי דתי) הם בתי ספר לבנים בחברה הדתית לאומית, ובפרט בחברה החרדית לאומית הנכללים בזרם החינוך הממלכתי-דתי.

היסטוריה

החל משנות השישים, נולד הצורך בקרב משפחות תורניות-ציוניות מהזרם הממלכתי-דתי לשלוח את ילדיהם למוסדות נפרדים, בהם יש תגבור משמעותי של לימודי הקודש, תוך שילוב של לימודי מקצועות החול ברמה טובה.

כך, בשנת ה'תשכ"א (1961) הוקם בבני-ברק בית הספר הממ"ד "סגולה", שהיה מוסד ממ"ד נפרד לבנים בלבד ולמעשה היווה את הסנונית הראשונה במה שלימים ייקרא ת"תמד - תלמוד-תורה בחינוך הממלכתי-דתי.^[1]

עם זאת, עד לשנת 2010 חלק גדול מתלמודי התורה במגזר הדתי-לאומי היו במעמד מוכר שאינו רשמי. באותה שנה החליט משרד החינוך להקים מעמד חדש בתוך החמ"ד – תתמ"ד, כאשר בתי הספר במעמד זה יזכו לקבל תקציב ממשלתי מלא אך ישמרו על עצמאותם. תלמוד תורה מורשה היה הראשון להצטרף למהלך ומעמדו כתתמ"ד נקבע לתקופת ניסיון של 5 שנים^[2]^[3].

מאז הצטרפו תלמודי תורה נוספים למעמד. בישראל קיימים נכון ל-2023 כ-60 תתמ"דים, בפרישה גאוגרפית רחבה^[4].

מאפיינים

בדרך כלל התתמ"ד הוא מוסד שש שנתי (כיתות א'-ו') או מוסד שמונה שנתי (כיתות א'–ח'). תתמ"ד מוגדר לצורך קליטת תלמידים כמוסד חינוך על אזורי (במצב שהוא היחיד באזורו)^[5].

כיום תתמ"דים הפכו להיות נפוצים בציבור הדתי לאומי ובעיקר בציבור החרד"לי.

תוכנית הלימודים

תתמ"ד הוא בית ספר ששם דגש על לימודי קודש (לימודי הקודש מהווים מעל 50% משעות הלימוד), ולומדים בו גם מקצועות חול (עברית, אנגלית, מדעים ועוד). שיעורי הקודש נלמדים בעיקר בבוקר. תוכנית הלימודים בבית הספר כוללת את לימודי היסוד הנדרשים על ידי משרד החינוך בחינוך ממלכתי דתי או בחינוך ממלכתי חרדי. משרד החינוך מעניק למנהל ולנציגי הורים אפשרות לבחור את האופן בו ילמדו לימודי הקודש. התתמ"ד יכול להפעיל תוכנית לימודים נוספת ייחודית לו, והיא תמומן על ידי ההורים. התתמ"ד זכאי לבחור שלא להשתתף בפעילויות תרבות שאינן תואמות את רוח התתמ"ד. ספרי הלימוד בתתמ"ד הם ספרי הלימוד המאושרים ללימוד בבית הספר הממ"ח, והחופשות תואמות ללוח החופשות במגזר החרדי.

מורים בתתמ"ד

מנהל התתמ"ד נבחר על פי כללי משרד החינוך תוך הקפדה על התאמתו לאופי התתמ"ד^[5].

המורים בתתמ"ד נקראים לרוב הרב או המורה. הם מקבלים הדרכה המותאמת לתוכנית הלימודים ולשיטות ההוראה הנהוגות בתתמ"ד. המורים נבחרים על ידי המנהל והמפקח של בית הספר, על פי כללי משרד החינוך, לפי תנאי ההכשרה הנדרשים ולפי התאמתם לרוח התתמ"ד^[5].

מחנכי הכיתות הם מורים "מלמדים" או "רבנים", בעלי רקע תורני, שהוכשרו לתפקידם^[5].

תקנון התתמ"ד

בפתיחת התתמ"ד, המנהל יקבע באישור המפקח על התתמ"דים תקנון בית ספרי בו התייחסות לאורח החיים הייחודי לתתמ"ד ולדרישות מן התלמידים המתחייבות מאורח חיים זה. מפקח בית הספר ונציגי הורים יידרשו לאשר את התקנון. שינוי התקנון יהיה באישור מנהל בית הספר, מפקח בית הספר ונציגי הורים^[5].

בחינות מיצ"ב בתתמ"ד

בתתמ"דים נהוגים מבחני המיצ"ב של הממ"ח^[5].

המפקח על התתמ"דים

החל משנת הלימודים ה'תשפ"ב (2022) משמש הרב דוד וקסלר כמפקח הארצי על התתמ"דים.

ראו גם

חינוך ממלכתי דתי

קישורים חיצוניים

מאפייני התתמ"ד, באתר משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי

הערות שוליים

^ מסמך חזון תלמודי-תורה בחמ"ד (ת"תמדים) .docx, באתר Google Docs
^ שלמה פיוטרקובסקי, ת"ת מורשה יצטרף לממ"ד, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2010
^ קובי נחשוני, מהפך בחינוך הדתי: מחזירים את הפרטיים הביתה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2010
^ רשימת בתי ספק תתמ"דים, באתר משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ מאפייני התתמ"ד, באתר משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי

[1] מסמך חזון תלמודי-תורה בחמ"ד (ת"תמדים) .docx, באתר Google Docs

[2] שלמה פיוטרקובסקי, ת"ת מורשה יצטרף לממ"ד, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2010

[3] קובי נחשוני, מהפך בחינוך הדתי: מחזירים את הפרטיים הביתה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2010

[4] רשימת בתי ספק תתמ"דים, באתר משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי

[משרד_החינוך-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ מאפייני התתמ"ד, באתר משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]