חינוך ממלכתי חרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חינוך ממלכתי-חרדי (ממ"ח) ניתן כחלק ממערכת החינוך בישראל מאז שנת 2014 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים חרדיים" ("ממ"ח"), לעומת החינוך הממלכתי הכללי. הוא הוקם על בסיס ה"זרם החרדי", ומיועד בעיקר לחרדים ולחרדים מודרניים בישראל.

בשנת תשע"ד (2013-2014) החל משרד החינוך בתהליך שאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם מ"מוכר שאינו רשמי" ל"רשמי" ולהצטרף לזרם חינוך ממלכתי־חרדי חדש, שלא עוגן בחוק. בנוסף להקמה יזומה של משרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות לבתי ספר ממ"ח חדשים. בבתי ספר אלו התלמידים אמורים ללמוד לימודי ליבה מלאים המותאמים למגזר החרדי ונתונים לפיקוח מלא ומשמעותי של משרד החינוך

מעבר של מוסדות קיימים למסלול הממ"ח מחייב "מפגש רצונות" בין בתי הספר לבין משרד החינוך, קרי הסכמה על תנאי ההצטרפות, בדיקת חשבות וחתימה על חוזה. תהליך העברת בתי הספר החרדיים לבעלות המדינה והעברת גני הילדים לבעלות הרשויות המקומיות יצא לדרך בסוף שנת 2013, עם הקמת זרם החינוך הממלכתי-חרדי (ממ“ח) המסלול הוקם בשנת תשע"ד מתוך רגישות תרבותית והכרה בצרכי הזהות של התלמיד החרדי, ועל רקע השאיפה להציע שרות חינוך רשמי נאות להורים, לתלמידים ומחנכים במגזר החרדי.  עבור המדינה מסמן המעמד של מוסד רשמי חרדי את היכולת למלא את חובותיה ותפקידיה הן בהיבט של פיקוח והן בהיבט של מתן שירותי חינוך מיטביים לאותם תלמידים במגזר החרדי, המתחנכים במוסדות המדינה.

עם הקמת מסלול החינוך הממלכתי־חרדי הוקם במשרד החינוך גם המחוז החרדי, שמאגד את הטיפול בכל מוסדות החינוך החרדיים בישראל. השינוי הארגוני שהתרחש במשרד החינוך עם הקמת המחוז החרדי אפשר התגייסות מערכתית לקידום החינוך הממלכתי־חרדי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 בעת ששי פירון כיהן כשר החינוך בממשלה בראשות הליכוד ויש עתיד וללא המפלגות החרדיות, הוביל פירון מהלך של הקמת זרם ממלכתי חרדי בדומה לזרם החינוך הממלכתי דתי שיעניק לילדי המגזר החרדי תוכנית הליבה, ויהוה אלטרנטיבה למוסדות החרדים הקיימים שאינם מעניקים לימודים אלו.[1]

מטבע הדברים, לזרם הממ"ח לא היה שום פטרון פוליטי, שכן הפוליטיקאים החרדים התנגדו להקמתו ולמעשה החרימו אותו[2] ואלו המפלגות החילוניות לפחות אלו שהיו בקואליציה, לא תמכו בזרם חרדי[3], ובמיוחד לאחר פרישת יש עתיד מהממשלה. עם זאת, הזרם שרד את הקשיים ומוסדות נוספים הצטרפו לו במהלך השנים[4] וקהילות נוספות מעוניינות לפתוח מוסדות בדרכו.[5]

מאפייני הממ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות הממ"ח שואפים להטמיע בילדי החינוך לימודי ליבה מלאים, הדבר בא לידי ביטוי במערכת הלימוד ובספרי הלימוד. עם הקמת הממ"ח הייתה שאיפה להכניס ספרי לימוד ייחודיים למוסדות הממ"ח, דבר שעורר קשיים מטבע הדברים בשנים הראשונות.[6]

הדגש המרכזי שניתן במוסדות הממ"ח להבדיל מהמוסדות החרדיים ביניהם החדר ומוסדות בית יעקב של הקהילה החרדית הם לימודי האנגלית, המתמטיקה שלא נלמדים בחלק מהמוסדות החרדיים האחרים.[7]

דגש נוסף שניתן בבתי הספר של הממ"ח הוא על לימודי אזרחות בכלל ועל היחס למדינת ישראל בפרט שהקהילה החרדית מתנגדת לה במידה מסוימת.

להבדיל ממוסדות החינוך החרדיים שנהנים מאוטונומיה חינוכית ועצמאות מלאה בקביעת תוכני הלימוד, מוסדות הממ"ח נהנים מפיקוח מלא של משרד החינוך.

מוסדות הממ"ח פועלים תוך הפרדה מגדרית כמו המוסדות החרדיים וישנם מוסדות לבנים ומוסדות לבנות.

בכל שנה הצטרפו למסלול מספר נוסף של מוסדות בהתאם לקריטריונים שנקבעו ולמידת הביקוש וההתאמה:

תשע"ד – 16 בתי ספר, תשע"ה – 30, תשע"ו – 31, תשע"ז - 36, תשע"ח - 43, תשע"ט - 44, תש"פ - 52.

נכון לשנה"ל תש"פ לומדים 6947 תלמידים במסלול הממ"ח הפרוסים בכל רחבי הארץ – ממעלות בצפון ועד ערד בדרום.

בשכבת היסודי- 52 בתי ספר.

בשכבת הקדם יסודי- 129 גני ילדים.

בנוסף על כך, יש גם ממ"ח לבי"ס לחולים [מעייני הישועה, בני ברק], חווה חקלאית תורנית [אלעד], מרכז פיס מדעי [קרית ספר].

אופי מוסדות הממ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהו מוסד ממ"ח?

מוסד חרדי ציבורי הנו מוסד חינוך שתלמידיו נמנים על הזרם החרדי. הזרם החרדי-ציבורי נותן מענה מכיתות הגן (3-5) דרך בתי ספר יסודיים (כיתות א-ח) וכלה בתיכונים חרדיים. כל מוסד הבוחר להצטרף לזרם זה מקבל על עצמו את מערכת הכללים הממלכתית כפי שנקבעה על ידי המחוז החרדי.

  • הצטרפות למסלול - הקמה והצטרפות בית ספר למסלול מותנית בהסכמת הרשות המקומית ומשרד החינוך
  • תקצוב - מפתח תקצוב בית הספר-כפי שמקובל במערכת החינוך הממלכתית
  • צוות ההוראה - מועסק על ידי משרד החינוך
  • תכנית הלימודים - ישנה חובה ללמד את לימודי היסוד לצד לימודי הקודש בהיקף המלא שנקבע על ידי משרד החינוך. כמו כן זכאים בתי ספר אלו להשתתף בתוכניות ייחודיות ומותאמות של משרד החינוך
  • זכויות וחובות בית הספר מקבילים למערכת החינוך הממלכתית

בית ספר המצטרף למסלול הממ"ח יקבל תנאים שווים לאלה של בתי הספר הממלכתיים מבחינת הקצאת משאבים:

  • בינוי והצטיידות
  • הכשרת מורים
  • התפתחות מקצועית של מורים
  • הצטרפות לאופק חדש
  • השלמת פערים פדגוגים ועזרים פדגוגים
  • מענקים חד פעמיים
  • ליווי וחניכה מקצועית של בית הספר
  • הסעות

התפקיד המשתנה של רשות החינוך המקומית

התלמידים החרדיים מהווים כיום כ-30% מכלל התלמידים היהודים במערכת החינוך. הפריסה הארצית של האוכלוסייה החרדית היא 40% בקרוב בריכוזים חרדיים מובהקים (ירושלים, בני ברק, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד) ו-60% ברשויות מעורבות. ישנם רשויות שבהן אחוז הילדים החרדים מכלל ילדי הישוב מגיע לכדי 50%. מצב זה מחייב את הרשויות המקומיות לתת מענה תכנוני ותקציבי לתלמידים חרדיים בהלימה למדיניות המחוז החרדי.

המחוז החרדי, פועל להגברת הציבוריות בהיבטים פדגוגים ומינהליים בכלל מערכת החינוך החרדית. כחלק מתפיסה זו הוסכם על הקמתו של מסלול הממ"ח.

על הרשות המקומית בשיתוף עם בית הספר והפיקוח מוטל לבחון את מידת התאמתם של בתי הספר להצטרפות למסלול זה או לחילופין להחלטה על הקמת מוסד ממ"ח צומח, ולהיות שותפים להתפתחותם כחלק ממערך החינוך היישובי הכולל.

מאפיינים עדכניים למוסדות הממ"ח

·        מערך פיקוח והדרכה משמעותיים ביותר בדגש על מקצועות הליב"ה , קיום מבחני מיצ"ב, ביקורים ממוקדי למידה עם מפקחי המקצועות , התאמות של תוכניות לימודים.

·        קידום יעדים נוספים המקודמים ע"י המשרד כגון למידה משמעותית, הכלה מפתח הלב, קיימות ועוד.

·         הפעלת תוכניות משלימות ומעשירות כאמירים, מצויינות 2000, חווה חקלאית , שחייה ועוד.

·        אחריות משותפת, שיתופי פעולה משמעותיים עם הרשויות המקומיות – ועדות מלוות, פורום מנהלים, תכניות רשותיות, מרכזי מתי"א.

·        כלל המורים – עובדי מדינה , הצטרפות להסכם אופק חדש- מענים משמעותיים לצוות ההוראה והתלמידים.

·        פיתוח מקצועי ברמת מנהל וצוות הוראה.

·        שכר לימוד מופחת להורים.

הקריטריונים שנקבעו להצטרפות מוסדות קיימים לממ"ח או הקמת חדשים

·        מתן קדימות לבתי ספר לבנים

·        בתי ספר גדולים עם רוב כיתות תקניות או צפי גידול משמעותי

·        קדימות לבתי ספר מהזרמים החרדיים המרכזיים

·        הסכמה של הרשות המקומית ו/או יוזמה של הרשות המקומית

·        בתי ספר בהקמה שישנה הסכמה של הרשות המקומית לתמוך בהקמתם

·        לא יתאפשר מעבר מהחמ"ד לזרם החרדי ציבורי

·        במעבר ממוכש"ר : חוסן פדגוגי, כלכלי ומנהלי של בית הספר [בדיקת חשבות במשרד ]

נושאים בטיפול

•         קליטה שקולה ומיטבית של מצטרפים חדשים למסלול – גנים ובתי ספר.

•         הגדלת מספר התלמידים במוסדות וצמצום הכיתות שאינן תקניות.

•         המשך העלאת הרמה הלימודית במקצועות הליב"ה.

•         הסדרה של כניסת בתי הספר לניהול עצמי.

•         הסדרה עם המתי"א בכל יישוב.

•         הפקת תוצרים וכלי עבודה למפקחים בוועדה המחוזית.

•         הכשרת מנהלים ותיקים כחונכים למנהלים חדשים.

•         תהליכי הערכת עובדי הוראה לקידום דרגה והענקת קביעות.

•         מכרזים למנהלים חדשים במסלול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן פונדק, פירון יקים תשתית למערכת חינוך ממלכתי-חרדי, כלכליסט, ‏2013-05-16
  2. ^ רבנים מזהירים מהממ"ח: תערובת טוב ורע, כיכר השבת (בעברית)
  3. ^ Open Knesset, oknesset.org
  4. ^ עלייה במספר מוסדות החינוך החרדיים שהצטרפו לזרם הממלכתי-חרדי ומלמדים ליבה, הארץ (בעברית)
  5. ^ מאות חרדים מבקשים לימודי ליבה לילדיהם - ולא מקבלים מענה, הארץ (בעברית)
  6. ^ לוטם פרי חזן, החינוך הממלכתי-חרדי: מהקמה להתבססות, המכון הישראלי לדמוקרטיה
  7. ^ שחר אילן, זרם החינוך הממלכתי־חרדי סולק מהכיתה, כלכליסט, ‏2019-03-28