חרדים לאומיים
חרדים לאומיים (בראשי תיבות חרד"לים) או תורניים (לעיתים תורניים לאומיים[1]), הוא כינוי לחלק מהדתיים לאומיים, או כקבוצה נפרדת מהם המתאפיינים בשמרנות ובהקפדה הלכתית גבוהה ביחס לאחרות בתוך הציבור הדתי לאומי.[2][3] לפי יאיר שלג, מחוקרי החרדיות הלאומית, המאפיין העיקרי של מגזר זה הוא: "רוב הציונות הדתית נוטה לאמץ ערכים אוניברסליים, כמו שוויון זכויות בין נשים לגברים ומגלה פתיחות וסקרנות כלפי התרבות הכללית המודרנית, שהיא ברובה מערבית, החרד"לים רואים בפתיחות הזו סכנה."[4]
מספרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר שנערך על ידי תנועת אמונה בשנת 2010, הזדהו 14% מהדתיים הלאומיים כחרדים לאומיים. במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2014 הזדהו 6% מהמשתייכים למחנה הדתי-לאומי כחרדים לאומיים או כתורניים.[5]
השימוש במושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1988 (שנת תשמ"ח או תשמ"ט) תנועת הנוער עזרא, שעד אז הגדירה עצמה כ"ארגון נוער חרדי", שינתה בהחלטת ועידת היובל את הגדרתה ל"תנועת נוער חרדי-לאומי", בין השאר על רקע ניתוק גובר בינה לבין הציבור החרדי ועל מנת להדגיש שמחויבותה לתורה ולמצוות אינה סותרת את הלאומיות, אלא מחייבת אותה כמו גם בשל מתחים ומאבקים פנים תנועתיים כדוגמת ירושלמים - שפלתיים (באותה ועידה הוחלט להעביר את ההנהלה הארצית מרחוב אלנבי בתל אביב לירושלים) ובין זרם מרכז הרב לתלמידי ישיבת ההסדר בגוש עציון ובין דור הותיקים בתנועה לבין "הדור החדש" עובדה זו חשובה להסבר המונח "חרדי לאומי" שהתקבל כסוג של פשרה ולא בחשיבה עמוקה ומשמעותית על המושג "חרדי לאומי" שלאחר מכן הפך למושג מגדיר חברה, קהילה או קבוצה דתית. המונח "חרדים לאומיים", ובראשי תיבות "חרד"לים", שימש את יושב ראש תנועת הנוער בני עקיבא, אמנון שפירא,[6] ככינוי גנאי למה שתפס כמגמות של הקצנה דתית ולאומנית בתוך תנועתו. ובהמשך אומץ התואר על ידי חלקים בציונות הדתית, לרבות חלק מבתי הספר.[7] בשנת 1992 תיארה חברת הכנסת דליה איציק מסגרות חינוך דתיות ובהן חרד"ל.[8][דרוש מקור] בשנת 2010 החליפה תנועת עזרא את הגדרתה שוב, מ"חרדי-לאומי" ל"תורני-לאומי", "מתוך רצון לתת את הדגש על המאור שבתורה במקום על ההסתגרות שמתבטאת בביטוי 'חרדי'. כמו כן השם 'חרדי' נהיה מזוהה עם פלג מסוים באוכלוסייה שהתנועה כבר לא מזדהה איתו."[9] רוב המכונים בכינוי זה אינם משתמשים בו ואינם רואים עצמם כחרדים אלא כתורניים.[10][11]
מאפיינים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבולותיו של הזרם החרדי־לאומי אינם חדים וברורים. נהוג להשתמש בכינוי "חרדי לאומי" בהתייחס לדתיים לאומיים בעלי תפיסה חרדית, או אדוקה יותר בנושאים חברתיים והלכתיים, בהם:
- הקפדה בהלכות צניעות בנוגע ללבושן של נשים, כדוגמת שרוולים עד מפרק היד[12][דרוש מקור][מפני ש...], וכן הפרדה בין המינים בכיתות הנמוכות של בתי הספר, בתנועות הנוער ובאירועים.[12]
- הקפדה או נהיגה לפי הדעות המחמירות במצוות שאינן מקויימות בדקדוק על ידי קבוצות דתיות אחרות כדוגמת: שלוש תפילות ביום במניין, לבישת ציצית לגברים וכיסוי ראש לנשים המכסה את כל השיער.[12]
- צריכת תרבות מתאימה מבחינה דתית לערכי הקבוצה, כגון ספרות, קולנוע תאטרון ותקשורת.[12]
- הדגשת חשיבות לימוד תורה אינטנסיבי לאורך שנים, בעדיפות או בשוויון לכל הפחות, על פני לימודי חול.[13]
- שליחת הבנים בגילאי בית ספר יסודי לתלמודי תורה או לממ"דים תורניים שבהם החל מגיל צעיר מוקדשות שעות רבות ללימודי קודש. במקרים רבים שעות הלימודים ארוכות יותר והחופשות מותאמות ללוח הזמנים הישיבתי ולא לזה של משרד החינוך, בדומה לישיבות ולמערכת החינוך החרדית. דוגמה למוסדות אלו היא תלמוד תורה מורשה.[12]
- לימוד בישיבות תיכוניות אשר הקו המנחה את הסגל החינוכי הוא קו המעדיף לימוד תורה על לימודי החול. בנוסף לכך, מעטים שולחים לישיבות קטנות לאומיות שתוכנית הלימודים שלהן אינה כוללת לימודים לקראת בחינת הבגרות או אינה מאפשר קבלת תעודת בגרות מלאה ו/או מתאימה לקבלה למסגרות אקדמאיות.
- לימוד במסגרות אקדמאיות נפרדות לבנים ולבנות והמנעות מלימודים אקדמאיים במוסדות ליבראליים.
הגדרת מגזר זה איננו אובייקטיבית והיא תלויית הגדרה סובייקטיבית, דהיינו הגדרה שמגדיר המשתייך לקהילה או מישהו מחוץ לקהילה המגדיר את האחר כשייך למגזרהחרדי - לאומי. מכאן שההגדרה יכולה להיות תלויית נסיבות וכוללת קבוצות רבות שאין ביניהן בהכרח מכנה משותף כדוגמת הקבוצה המכונה: "נוער הגבעות" או קבוצת "חרדים מודרניים" המכונים לעיתים "בעלי החולצות הכחולות" או קבוצות המשתייכות לחניכי ישיבת "מרכז הרב" ובנותיה וכן כיוצא בזה.
עמדה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]למגזר החרדי - לאומי אין כאמור, מכנה משותף פוליטי ולכן עמדות חברי הקבוצה ה"חרדית - לאומית" בהחלט עשויות להיות שונות בעניינים מדיניים או ביחס למהלך פוליטי כזה או אחר. כך למשל יהיו פלגים חרדלי"ם שיזדהו עם תנועת ש"ס ואילו אחרים עם הציונות הדתית ויהיו כאלו שיתנגדו לכל צורה של שותפות עם מדינת ישראל כמו חלק מהקבוצה המכונה "נוער הגבעות".
תנועות נוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים רבות הייתה תנועת נוער בני עקיבא התנועה הדומיננטית בקרב בני נוער דתיים לאומיים. הפעילות בה הייתה משותפת לבנים ולבנות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החלה להגיע דרישה מקבוצות הנחשבות כיום כחרדיות לאומיות, להפריד בין בנים לבנות במסגרת פעילות התנועה. "מרכז בני עקיבא" לא הסכים בתחילה להיענות לדרישות, למעט בסניפים בודדים (המפורסם שבהם הוא סניף הרובע היהודי בירושלים[14]).[12] בעקבות כך, הוקמה בשנת 1980 תנועת אריאל שבה הסניפים נפרדים לחלוטין. במקביל, תנועת עזרא – שהייתה מזוהה כמשתייכת לתנועת פועלי אגודת ישראל, עברה טלטלה ערכית שנבעה מהשינויים הפוליטיים בישראל והדבר בא לידי ביטוי במהלך אותו עשור כאמור לעיל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר שלג, החרד"לים: היסטוריה, אידאולוגיה, נוכחות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020.
- פרופסור ישעיהו ליבמן, E. Sprinzak and L. Diamond (eds), Israeli Democracy Under Stress, (Boulder:Lynne Rienner, 1993) pp. 273-292
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עפרה לקס, מעולים בקודש - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2006
- קובי נחשוני, מתקפה חרד"לית: "צומחת אצלנו תנועה רפורמית", באתר ynet, 5 ביולי 2009
- עפרה לקס, כבר לא חרד"ל - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2010
- רחל המאירי, מחקר: החרד"לים מתחזקים, באתר דתילי, 19 במאי 2011
- נדב שנרב, דילמת החרד"ל: רב ערכיות מול חרדיות משודרגת, באתר שורש
- אנשיל פפר, בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה, ירושלים: מחקרי פלורסהיימר, 2007
- אור יזרעאלי, מתי ואיך צמח המושג חרד"לים?, סרוגים, 5 בפברואר 2020
- מרב לרנר, קיצור תולדות החרד"לות, באתר שבתון - השבועון לציבור הדתי, 3 בנובמבר 2020
אור קשתי, בזמן שהחילונים מצטופפים בכיתות, החרד"לים מצאו שיטה לסדר לעצמם כיתות קטנטנות, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אחד לאחד, באתר 1l1.org.il
- ↑ אשר כהן, הכיפה הסרוגה ומה שמאחוריה: ריבוי זהויות בציונות הדתית, אקדמות ט"ו, מרחשוון התשס"ה, עמ' 9–30 (ארכיון)
- ↑ חיים זיכרמן ולי כהנר, חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2012
- ↑ אמיר בן-דוד, על מי אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חרד"לים, באתר זמן ישראל, 16 בדצמבר 2020
- ↑ תמר הרמן, דתיים? לאומיים. המחנה הדתי-לאומי בישראל 2014, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 43–44, הערת שוליים 76
- ↑ אור יזרעאלי, מתי ואיך צמח המושג חרד"לים?, באתר "סרוגים", 5 בפברואר 2020
- ↑ Charles S. Liebman, Religion, Democracy and Israeli Society, Taylor & Francis, 1997. עמ' 58.
- ↑ סקירת שרת החינוך והתרבות על פעולות משרדה, באתר הכנסת, 22 בדצמבר 1992
- ↑ דף ההיסטוריה באתר התנועה"
- ↑ חגי הוברמן, מחקר: כוח החרד"לים עולה בציונות-הדתית, באתר ערוץ 7, 19 במאי 2011
- ↑ ההבדל בין חרדי לאומי וחרדי | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שאל את הרב, באתר ישיבה
- 1 2 3 4 5 6 יאיר שלג, פרק ז, החוט המשולש : קיצור תולדות הציונות הדתית, חבל מודיעין: כנרת זמורה דביר, 2024, מסת"ב 978-965-574-825-3
- ↑ אנשיל פפר, בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה, ירושלים: מחקרי פלורסהיימר, 2007
- ↑ אליעזר מלמד, הפרדת סניף הרובע, באתר "ישיבה", כ"ח אדר ב' תשס"ח;
אריאל, באתר מועצת תנועות הנוער בישראל
| קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים) | ||
|---|---|---|
| ישראלים לפי דת | יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים העבריים מדימונה • עדי יהוה • יהדות משיחית • סובוטניקים | |
| יהודים | אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות חילונים • מסורתיים • דתיים לאומיים • חרדים אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים | |
| ערבים | בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים | |
| מיעוטים | צ'רקסים • צוענים • ארמים | |
