470 (מפרשית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפרשיות 470 בסיום שיוט ברוח גבית בכנרת

470 הוא דגם אחיד של סירה זוגית (הגאי ואיש צוות נוסף), בעלת גוף יחיד ושני מפרשים: חלוץ בשטח 3.59 מטר רבוע וראשי בשטח 9.45 מטר רבוע, אליהם מצטרף ברוח גבית ומלאה גם ספינקר בשטח 12.16 מטר רבוע. אורכה הכולל של הסירה הוא 4.70 מטר וממנו נגזר שמה. דגם ה-470 הוא דגם פתוח, גוף הסירה עשוי מתרכובת שרף פוליאסטר מחוזק בסיבי זכוכית (GRP). דגם ה-470 נפוץ מאוד אצל אנשים פרטיים וגם בקרב מועדוני שיט.

דגם ה-470 הוא דגם אולימפי אשר נכלל במשחקים האולימפיים מאז מונטריאול 1976.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגם תוכנן בשנת 1963 על ידי המתכנן/ אדריכל ימי הצרפתי אנדרה קורנו שהגה סירת מפרש מודרנית מפיברגלס שתהיה בעלת ביצועים גבוהים מחד אך מאפיינים מתונים מאידך כדי לשמור על קלות יחסית בשימוש כך שכל אחד- גדול או קטן- יוכל להשיט אותה. בשנת 1969 הוכר הדגם על ידי התאחדות השייט הבינלאומית ומשנת 1970 החלו בו אליפויות עולם שנערכות מאז מדי שנה ברציפות. משנת 1985 הופרדו אליפויות העולם לגברים ולנשים. סירת ה-470 הוכרזה כסירה אולימפית בשנת 1976. החל מאולימפיאדת סיאול (1988) יש חלוקה בין גברים לנשים.

470 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים היה דגם ה-470 נדיר בארץ. דגם ה-420 העממי יותר היה נפוץ ממנו, ואף יוצר בארץ, וצוותים ישראלים זכו בו בהישגים בינלאומיים. אולם כאשר ה-470 נבחר להיות הדגם האולימפי על פני אחיו הקטן עברו הצוותים המובילים של 420 ובראשם שמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר אלופי העולם בדגם 420 בשנת 1980 הסבה לדגם 470 שהפך להיות הדגם היוקרתי יותר. באולימפיאדת לוס אנג'לס הצמד ברוקמן ופרידלנדר ייצג את ישראל לראשונה בדגם זה.

שלוש אליפויות עולם בדגם 470 נערכו בישראל: בחיפה בשנת 1988[1], בתל אביב בשנת 1997 ובחיפה בשנת 2015[2].

צוותים ישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]