470 (מפרשית)
| |||
 | |||
| כללי | |||
|---|---|---|---|
| סוג | מפרשית | ||
| מטרות | דגם אולימפי | ||
| סוג-משנה | דינגי / Centreboard | ||
| מתכנן | אנדרה קורנו | ||
| שנת ייצור |
1963  | ||
| מספר תרנים | 1 | ||
| מספר אנשי צוות | 2, טרפז יחיד | ||
| תכונות נפוצות | |||
| משקל | 120 ק"ג | ||
| אורך כללי | 4.7 מטר | ||
| אורך קו מים | 4.4 מטר | ||
| רוחב | 1.69 מטר | ||
| שוקע | 0.97 (עם חרב) מטר | ||
| מפרשים | |||
| ראשי | 9.12 מטר רבוע | ||
| חלוץ | 3.58 מטר רבוע | ||
| ספיניקר/ג'ניקר | 13 מטר רבוע | ||
  | |||
470 הוא דגם אחיד של סירה זוגית (הגאי ואיש צוות), בעלת גוף יחיד ושני מפרשים, אליהם מצטרף ברוח גבית ומלאה גם ספינקר. אורכה הכולל של הסירה הוא 4.70 מטר וממנו נגזר שמה. דגם ה-470 הוא דגם פתוח, גוף הסירה עשוי מתרכובת שרף פוליאסטר מחוזק בסיבי זכוכית (GRP) עם מכלי ציפה אינטגרליים.
סירת ה-470 מתחרה במשחקים האולימפיים מאז מונטריאול 1976.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדגם תוכנן בשנת 1963 על ידי המתכנן/אדריכל ימי הצרפתי אנדרה קורנו שהגה סירת מפרש מודרנית מפיברגלס שתהיה בעלת ביצועים גבוהים מחד אך מאפיינים מתונים מאידך כדי לשמור על קלות יחסית בשימוש כך שכל אחד – נער או בוגר – יוכל להשיט אותה. בשנת 1969 הוכר הדגם על ידי איגוד השיט הבין-לאומי ומשנת 1970 החלו בו אליפויות עולם שנערכות מאז מדי שנה ברציפות. משנת 1985 הופרדו אליפויות העולם לגברים ולנשים. סירת ה-470 הוכרזה כדגם אולימפי בשנת 1976. החל מאולימפיאדת סיאול (1988) יש חלוקה בין גברים לנשים, איגוד השיט הבין-לאומי החליט לחזור לדגם 470 מעורב החל מאולימפיאדת פריז (2024).
470 בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים היה דגם ה-470 נדיר בארץ. דגם ה-420 העממי יותר היה נפוץ ממנו, ואף יוצר בארץ, וצוותים ישראלים זכו בו בהישגים בין-לאומיים. אולם כאשר ה-470 נבחר להיות הדגם האולימפי, עברו הצוותים המובילים של 420 ובראשם שמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר אלופי העולם בדגם 420 בשנת 1980 הסבה לדגם 470 שהפך לדגם היוקרתי יותר. באולימפיאדת לוס אנג'לס הצמד ברוקמן ופרידלנדר ייצג את ישראל לראשונה בדגם זה.
ארבע אליפויות עולם בדגם 470 נערכו בישראל: בחיפה בשנת 1988,,[1] בתל אביב בשנת 1997, בחיפה בשנת 2015[2] ובאוקטובר 2022 בשדות ים.
צוותים ישראלים שהתחרו בדגם 470 באולימפיאדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אולימפיאדה | אתר השיט | צוות | הישג | קטגוריה |
|---|---|---|---|---|
| לוס אנג'לס (1984) | לונג ביץ' | שמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר | 8 | גברים |
| סיאול (1988) | פוסאן | דן טורטן ורן טורטן | 18 | גברים |
| ברצלונה (1992) | ברצלונה | שי בכר וארז שמש | 9 | גברים |
| אטלנטה (1996) | סוואנה | רן שנטל וניר שנטל | 19 | גברים |
| שני קדמי וענת פבריקנט | 12 | נשים | ||
| סידני (2000) | סידני | אלי צוקרמן ואלעד רונן | 13 | גברים |
| שני קדמי וענת פבריקנט | 4 | נשים | ||
| אתונה (2004) | אתונה | גידי קליגר ואודי גל | 15 | גברים |
| ניקה קורניצקי וורד בוסקילה | 18 | נשים | ||
| בייג'נג (2008) | צ'ינגדאו | גידי קליגר ואודי גל | 14 | גברים |
| ניקה קורניצקי וורד בוסקילה | 4 | נשים | ||
| לונדון (2012) | ויימות' | גידי קליגר וערן סלע | 15 | גברים |
| גיל כהן וורד בוסקילה | 15 | נשים | ||
| ריו דה ז'ניירו (2016) | ריו דה ז'ניירו | אייל לוין ודן פרויליך | 21 | גברים |
| גיל כהן ונינה אמיר | 17 | נשים | ||
| טוקיו (2021) | אנושימה (אנ') | נויה בר עם ושחר טיבי | 8 | נשים |
| פריז (2024) | מרסיי | נועה לסרי וניתאי חסון | מעורב |
צוותים ישראלים שהגיעו להישגים בין-לאומיים באליפות עולם ובאליפות אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה לטבלאות הישגים, שיוטי ISAF (בעבר) או WS (כיום) אינם מוגדרים כאליפות עולם אולם בשל מעמדם ("אולימפיאדה קטנה") הם יוכנסו לטבלה תוך ציון:
- International Sailing Federation = ISAF
- World Sailing = WS
בוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | אירוע | אתר | צוות | הישג | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1988 | אליפות עולם לנוער | Puck – פולין | רן שנטל וניר שנטל | כסף | אחים |
| 1995 | אליפות עולם לנוער | Warnemunde – גרמניה | זאב קלח ואלעד רונן | זהב | |
| 1998 | אליפות אירופה לנוער | Pescara – איטליה | גידי קליגר ואודי גל | זהב | |
| 1999 | אליפות עולם לנוער | Auckland – ניו זילנד | גידי קליגר ואודי גל | כסף | |
| אליפות אירופה לנוער | Rostock – גרמניה | גידי קליגר ואודי גל | זהב | ||
| אליפות אירופה לנוער | יוגב יוסף ושחף אמיר | כסף | |||
| 2000 | אליפות עולם לנוער | St Moritz – שווייץ | גידי קליגר ואודי גל | זהב | |
| 2001 | אליפות עולם לנוער | Istanbul – טורקיה | יוגב יוסף ושחף אמיר | כסף | |
| 2004 | אליפות אירופה לנוער | Balaton – הונגריה | אייל לוין וערן סלע | ארד | |
| 2005 | אליפות עולם לנוער | saint Petersburg – רוסיה | עדי גלבוע ורביד קנוביץ' | ארד | נשים |
| אליפות אירופה לנוער | Tallinn – אסטוניה | נעה בוצר וליה טכטנברג | ארד | נשים | |
| 2006 | אליפות עולם לנוער | Travemuende – גרמניה | אייל לוין וים אמיר | זהב | |
| 2007 | אליפות אירופה לנוער | Medemblik – הולנד | אייל לוין וים אמיר | כסף | |
| 2008 | אליפות עולם לנוער | Gdynia – פולין | ליאור לביא וים אמיר | כסף | |
| 2009 | אליפות עולם לנוער | Thessaloniki – יוון | גיל כהן ודנה ממרייב | כסף | נשים |
| 2013 | אליפות עולם לנוער | La Rochelle – צרפת | גל כהן ודן פרויליך | ארד | |
| אליפות אירופה לנוער | Pwllheli – בריטניה | גל כהן ודן פרויליך | זהב | ||
| 2014 | אליפות עולם לנוער | Cervia – איטליה | נויה בר עם ורימון שושן | ארד | |
| אליפות אירופה לנוער | Gdynia – פולין | נויה בר עם ורימון שושן | כסף | נשים | |
| 2017 | אליפות אירופה לנוער | Riva del Garda – איטליה | מאור עבו ויואב רוז | ארד | |
| 2018 | אליפות אירופה לנוער | Sesimbra – פורטוגל | מאור עבו ויואב רוז | זהב | |
| אליפות אירופה לנוער | ניתאי חסון וטל הררי | ארד | |||
| אליפות אירופה לנוער | יהל וולך ועומר ביליה | כסף | נשים | ||
| 2021 | אליפות עולם לנוער | Sanremo – איטליה | טל שדה ונועה לסרי | כסף | מעורב |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
470, ברשת החברתית פייסבוק
470, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
470, ברשת החברתית אינסטגרם
אתר האינטרנט הרשמי של דגם 470 (אנגלית)
סרטונים בערוץ של 470, באתר יוטיוב- רשימת ההישגים הבין-לאומיים של שייטים ישראלים בדגם 470, בארכיון הבין-לאומי של דגם 470 (אנגלית)
- 470 – Building Specification – מפרטי הבניה של דגם 470
