48 שעות ביממה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
48 שעות ביממה
Hours a Day ‏ 48
זרובבלה ששונקין
זרובבלה ששונקין כאחות בסרט 48 שעות ביממה בשער השבועון קולנוע
בימוי ויקטור ויקאס
הפקה Palestine Film Production
תסריט נורמן בוריסוף
שחקנים ראשיים זרובבלה ששונקין
טולי רביב
מוזיקה איב בודרייה
צילום רולף קנלר
מדינה ישראלישראל  ישראל
הקרנת בכורה 1949
משך הקרנה 23 דקות
שפת הסרט אנגלית
עברית

48 שעות ביממהאנגלית: Hours a Day ‏48) הוא סרט קצר ישראלי משנת 1949 שהופק למען ארגון הדסה ומתאר את סיפורה של אחות מיילדת בבית החולים הזה בתקופה קריטית במלחמת העצמאות. היא מספרת על קורותיה במשך כל הסרט. הסרט מתחיל ומסתיים בלידה כסמל למדינת ישראל שזה אך נולדה. זה היה סרט הקולנוע הראשון שהופק במדינת ישראל.

בתפקידים הראשיים משתתפים זרובבלה (בבלה) ששונקין וטולי רביב ששניהם השתתפו מקודם בלהקת החישטרון.

שם הסרט נובע מרצף המאורעות הקשים שעוברים עליה כאילו יש ביממה 48 שעות. בזמן קצר מועלים נושאים כמו מלחמת העצמאות, ניצולי השואה, העלייה. בסרט נראים בתיה החרבים של ירושלים מיד לאחר המלחמה. בסרט מושמע מדי פעם המנון הפלמ"ח.

בתחילת הסרט מופיעה הקדשה מטעם הדסה לרופאים, האחיות ושאר הצוות בבתי החולים של הדסה בירושלים, צפת ובאר שבע שעשו הכל למען תחייתה של מדינת ישראל.

הסרט הועבר לארכיון שפילברג והועלה משם לאתר יוטיוב.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי (זרובבלה ששונקין) היא אחות מיילדת ומדריכה בבית החולים הדסה בירושלים. בין תלמידותיה נמצאת ניצולת שואה עם מספר על היד ואחת שחברתה נספתה בשיירת הדסה, אסון שמתואר בסרט.

בעלה של נעמי, דוד, (טולי רביב) הוא מפקד בפלמ"ח. הוא יוצא עם לוחמיו לכבוש מוצב החולש על הדרך לירושלים. הערבים צולפים עליהם אבל הוא מאגף אותם בפעולה נועזת ומחסל אותם בזריקת רימון יד. נעמי עברה באירופה את תקופת השואה ביחד עם אחיה הקטן אברהם. הם נפרדו בנפולי וכעת מגיע אברהם לנמל חיפה. נעמי מקבלת רשות לקבל את פניו עם ירידתו מהאנייה עם ילדים רבים אחרים.

לאחר הפגישה הנרגשת היא מביאה את אברהם לקיבוץ אלונים וחוזרת עם האמבולנס לירושלים. בדרך הם מבחינים באיתות מאחד הקיבוצים ומסתבר שיש בו יולדת שחייבים לפנותה במהירות להדסה. האמבולנס נכנס לבית החולים ונעמי ממהרת להתכונן ללידה.

באותו רגע נכנס ג'יפ עם פצוע ונעמי מבחינה שזה דוד. היא מתלבטת אם לעזור לו או להיכנס לחדר לידה ובוחרת באפשרות השנייה. רק לאחר הלידה המוצלחת היא ממהרת למיטתו של דוד שזה עתה יצא מחדר הניתוח ומאושרת להיווכח שהוא בסדר. ברקע נשמע המנון הפלמ"ח מפי הפלמחניקי"ם שהגיעו לעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]