9K38 איגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
9K38 איגלה
Игла
ה-9K38 איגלה בתמונה העליונה וה-9K310 איגלה-1 בתמונה התחתונה
ה-9K38 איגלה בתמונה העליונה
וה-9K310 איגלה-1 בתמונה התחתונה
ה-9K38 איגלה בתמונה העליונה
וה-9K310 איגלה-1 בתמונה התחתונה
מידע בסיסי
קוד נאט"ו Gimlet עריכת הנתון בוויקינתונים
ייעוד טיל קרקע-אוויר
ארץ ייצור ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן KBM
פעילות מבצעית מלחמת המפרץ
תקופת השירות 1981–הווה (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים הצבא האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור חייל בודד
מאפיינים כלליים
הנעה מאיץ דלק מוצק ומנוע דלק מוצק
משקל 10.8 ק"ג
ממדים
אורך 1.574 מטר
קוטר 72 מ"מ
מוטת כנפיים 0.3 מטר
ביצועים
מהירות 600 מטר לשנייה (איגלה)
570 מטר לשנייה (איגלה-1)
טווח 5,200 מטר (איגלה)
5,000 מטר (איגלה-1)
גובה טיסה 3,500 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 1.17 ק"ג
מרעום הקשה
הנחיה התבייתות אינפרה-אדום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חייל עם איגלה-1

9K38 איגלהרוסית: 9К38 Игла (מחט), נאט"ו: SA-18 Grouse) הוא טיל כתף נגד מטוסים מונחה אינפרה אדום, נגד מטרות מנמיכות טוס. לטיל גרסה ראשונית ובסיסית יותר הנקראת 9K310 איגלה-1 ובעלת קוד דיווח נאט"ו: SA-16 Gimlet.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח האיגלה, מערכת הגנה אווירית לטווח קצר המשוגרת על ידי חייל בודד, החל בשנת 1972. האיגלה לא פותחה כדגם מתקדם של טילי משפחת ה"סטרלה" (SA-7 ו-SA-14), אלא הייתה פרויקט חדש לגמרי. המטרות העיקריות היו ליצור טיל העמיד יותר בפני אמצעי הנגד של המטוסים ובעל מעטפת גישה רחבה יותר מאשר לטילים ממשפחת הסטרלה.

קשיים טכניים הבהירו במהרה שהפיתוח ייקח זמן רב מהצפוי, ובשנת 1978 התחלק הפרויקט לשניים: פיתוח המערכת בעלת היכולות המלאות המשיך, ובמקביל נכנסה לשירות גרסה בסיסית יותר (איגלה-1) בעלת ראש ביות פשוט יותר המבוסס על ה"סטרלה-3".

איגלה-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ה-9K310 איגלה-1 והטיל המשמש אותה, 9M313, נכנסו לשירות בצבא הסובייטי בשנת 1981. ההבדלים העיקריים בינה ובין מערכת הסטרלה-3 כללו את המאפיינים הבאים:

  • אופציה למערכת זיהוי עמית-טורף למניעת ירי על מטוסים ידידותיים
  • יכולת ירי פשוטה יותר וטווח מינימלי קצר יותר
  • טיל מעט גדול יותר
  • מערכת הנחיה מתקדמת יותר שאיפשרה את הגדלת הטווח המקסימלי וביצועים משופרים כנגד מטרות מהירות ומתחמקות
  • מערכת קטלנית יותר הודות למרעום בעל השהיה גבוהה יותר
  • עמידות גבוהה יותר כנגד אמצעי נגד המשוגרים מהמטרות וראש ביות מתקדם מעט יותר ובעל רגישות גבוהה יותר.

איגלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ה-9K38 איגלה בעלת הביצועים המלאים והטיל המשמש אותה, 9M39, נכנסו לבסוף לשירות בצבא הסובייטי בשנת 1983. השיפורים המרכזיים שנעשו במערכת יחסית ל-"איגלה-1" כללו שיפור משמעותי בעמידות מול נורי הטעיה ושיבושים מצד המטרות, ראש ביות רגיש יותר, הגדלת יכולת הגישה הקדמית על מנת לאפשר גישה ישירה מול המטרות, טווח מקסימלי מעט ארוך יותר ומנוע רקטי בעל בעירה מהירה יותר המגיע למהירות גבוהה יותר בשיא.

האיגלה נבחנה בפינלנד מול טיל המיסטרל. המבחנים הראו שלמיסטרל יש עדיפות בטווח המקסימלי, בגודל ראש הקרב וברגישות של ראש הביות, אך לאיגלה יש עמידות גבוהה יותר כנגד אמצעי נגד.

קיימת גרסה ימית ל-9K38 איגלה בעלת הקוד דיווח נאט"ו: SA-N-10 Grouse.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Igla-1E - דגם לייצוא.
  • Igla-1M - דגם משופר של ה-9K38 איגלה. נכנס לשירות בצבא הסובייטי בסוף שנות השמונים.
  • Igla-1D - דגם לצנחנים ויחידות מיוחדות בעל משגר וטיל נפרדים.
  • Igla-1V - דגם המיועד לירי מכלי טיס, בעיקר ממסוקי קרב.
  • Igla-1N - דגם בעל ראש קרב כבד יותר על חשבון מהירות וטווח פחותים במעט.
  • Igla-S - הדגם החדיש ביותר, בעל ראש ביות רגיש יותר, טווח מקסימלי ארוך יותר, ראש קרב כבד יותר ועמידות גבוהה יותר לאמצעי נגד[1]. הגרסה הזו נקראת 9K338 איגלה-S ובעלת קוד דיווח נאט"ו: SA-24 Grinch. נכנס לשירות בשנת 2004.

טבלת השוואה לטילי כתף אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם 9K34 סטרלה-3 9K38 איגלה 9K310 איגלה-1 9K338 איגלה-S
שנת הכנסה לשירות 1974 1983 1981 2004
משקל כללי 16 ק"ג 17.9 ק"ג 17.9 ק"ג 19 ק"ג
משקל הטיל 10.3 ק"ג 10.8 ק"ג 10.8 ק"ג 11.7 ק"ג
רש"ק 1.17 ק"ג 1.17 ק"ג 1.17 ק"ג 2.5 ק"ג
מרעום הקשה הקשה מושהה הקשה מושהה הקשה מושהה
מהירות 470 מטר לשנייה 600 מטר לשנייה 570 מטר לשנייה ?
טווח 4,105 מטר 5,200 מטר 5,000 מטר 6,000 מטר

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 30 מדינות מפעילות את טילי ה"איגלה", "איגלה-1" ו-"איגלה-S".

9K338 איגלה-S
Игла
מידע בסיסי
קוד נאט"ו Gimlet עריכת הנתון בוויקינתונים
ייעוד טיל קרקע-אוויר
ארץ ייצור ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן KBM
תקופת השירות 1981–הווה (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים הצבא האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור חייל בודד
מאפיינים כלליים
הנעה מאיץ דלק מוצק ומנוע דלק מוצק
משקל 11.7 ק"ג
ממדים
אורך 1.635 מטר
קוטר 72 מ"מ
מוטת כנפיים 0.3 מטר
ביצועים
טווח 6,000 מטר
גובה טיסה 3,500 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 2.5 ק"ג
מרעום הקשה
הנחיה התבייתות אינפרה-אדום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגלה-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלה-S[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David Crane,‏ KBM IGLA-S MANPADS: Russian Manpackable Shoulder-Launched Fire-and-Forget Surface-to-Air Missile System, באתר Defense Review,‏ 14 בספטמבר 2009